דגמים מרחביים של תפוצת יונקים בשטחים טבעיים וחקלאיים: הצעדים הראשונים של פרוייקט 'חי בחולה'

מאי אברהמי1,3,  עדי ברוקס2,3

1 מוקד מחקרים החולה, החוג לביוטכנולוגיה, תל חי אוניברסיטה בהקמה, גליל עליון, 1220800, ישראל
2 מוקד מחקרים החולה, החוג למדעי החי, תל חי אוניברסיטה בהקמה, גליל עליון, 1220800, ישראל
3 מיגל - מכון למחקר מדעי יישומי בגליל, 11016, קריית שמונה, ישראל

התרחבות הפעילות האנושית לשטחים טבעיים הובילה ליצירת נופים שמקורם בפעילות האדם (נופים אנתרופוגניים), המשפיעים על מערכות אקולוגיות מקומיות באמצעות פיתוח תשתיות, שינויים בקרקע, תהליכים הידרולוגיים, והגברת הפעילות האנושית. חלק ממיני היונקים מצליחים להסתגל לשינויים אלו, נהנים מתפריט מגוון וגמישות התנהגותית, בעוד שאחרים, בעלי נישות אקולוגיות צרות יותר, חווים הגבלות תנועה - מה שמשפיע לרעה על גודל אוכלוסיותיהם.

בעמק החולה, מערכת אקולוגית של ביצות משוקמות המשמשת לשימושים מעורבים, זוהו מספר מינים - ביניהם דורבן הודי מצויץ, גירית מצויה, חזיר בר, ונוטריה-  כמזיקים חקלאיים. מינים אלו חיים בצמידות למינים אחרים כגון נמייה מצויה, חתול ביצות, תן זהוב וצבוע מפוספס. לצורך הערכה והפחתת נזק חקלאי, נדרש ידע מפורט על תפוצתם המרחבית של מינים אלה ועל האינטראקציות ביניהם.

מטרתנו היא לבחון את התגובות והאינטראקציות המרחביות והזמניות של מינים שונים, בהתאם לגמישותם האקולוגית ולהתאמתם ההתנהגותית לסוגים שונים של תשתיות אנושיות. לשם כך נפרוס 40 מצלמות תנועה באזורים בעלי מאפיינים סביבתיים מגוונים כולל אזורים חקלאיים, מוקדי פעילות אנושית ושמורות טבע.
מטרה נוספת של תוכנית מחקר זו היא ליצור מאגר נתונים מקיף המתאר את תפוצת היונקים הגדולים והבינוניים ביחס לפעילות אנושית ולזהות אזורים בעלי סיכון גבוה לאינטראקציות  עם חקלאים.

מעבר לתרומתו המדעית, הפרויקט שואף לשתף את הציבור באמצעות נגישות למידע חזותי, כך שאזרחים יוכלו לסייע באיסוף נתונים מהשטח ובזיהוי מינים. יוזמה זו צפויה לתמוך במחקר אקולוגי, לעודד שיתופי פעולה עם הקהילה המקומית, ולתרום לגיבוש אסטרטגיות שימור בשיתוף עם ארגונים רלוונטיים.