סמוך לחממות הרבות של מושב עין יהב הדרך פונה שמאלה, על פי השלט המכוון לג'בל חופירה. הדרך שבה ניסע עוברת בין שטחים חקלאיים ואף חוצה את אפיק נחל הערבה. שימו לב לדבר מעניין - משמאל לדרך ניצבת אבן גבול מספר 94, שהונחה כאן בעקבות הסכם השלום של ישראל עם ירדן, אבל אנחנו ממשיכים עם רכבנו מעבר לגבול כביכול, ולא אין לכם ממה לחשוש. על פי ההסכם ובהתאם לחילופי השטחים, שנערכו עם הירדנים, זהו עדיין שטח ישראל. הירדנים קיבלו במקום זה שטחים דרומה מכאן באזור שלוחת נוצה בתמורה. אז נמשיך בלי חשש.בהמשך הדרך נעבור ליד אבן גבול מספר 93 ונמצא עצמנו ממש בקרבת התחנה הבאה שלנו במסלול - מצפור חופירה. נעלה עם הרכב למעלה למצפה וכאן יתגלה לעיננו נוף קסום. ממש התגשמות הפרחת השממה. במקום נמצאת סככת תצפית המשתלבת בנוף בג'בל חופירה. נרד מהרכב, נלך כמה מטרים לסככה - מכאן נראות היטב החלקות המעובדות של מושב עין יהב הפרוסות במרחב, ובטווח רחוק יותר נראה מזרחה מולנו את הרי אדום ומערבה את הרי הנגב.רגע של גאווה - הערבה מוכרת בעולם כולו בזכות הייצוא החקלאי המתקדם שלה, המושתת על גידול בחממות כמו אלו הפזורות ממש למרגלותיכם, גידול אקולוגי הכולל הדברה ביולוגית (צמצום השימוש בחומרי ריסוס) והשקייה במים מליחים. כן כן, מים שאדם לא יכול לשתות אך לא מלוחים מדי הם סוד ההצלחה. כך מגדלים כאן עגבנייה מתוקה או פלפל מתוק. סוגי הגידולים ויכולת הגידול הייחודית הנפרשת לאורך כל השנה, מאפשרים לערבה החמה והשמשית לאורך כל השנה להיות פקטור מרכזי בייצוא של פירות, ירקות ופרחים לאירופה הקרה והמשוועת לתוצרת זו.מכאן נמשיך וניסע על הדרך לנקודת הסיום בכיוון תחנת הדלק בעין יהב.
מכאן נחזור וניכנס בשער הפארק ונלך אל האגם. איך נוצר האגם? במהלך הבנייה של היישוב הקרוב ספיר עלו על פני השטח מי תהום גבוהים, שבעזרת קרן קימת לישראל הפכו לאגם קטן, שמסביבו דשא, צמחי סוף, עצי תמר, עצי באובב, פינות ישיבה, וברווזים שטים במים. הרעיון היה להפוך את המקום לפינת חמד לרווחת תושבי הסביבה והמטיילים. הפארק קרוי על שם פינחס ספיר ז"ל, שהיה שר האוצר וחבר כנסת ישראל, ופעל רבות למען פיתוח הנגב. נזכיר כאן שאסור להיכנס למים!אחרי שנהנינו למצוא מים במדבר, שתינו וגם אכלנו נצא לסיור בפארק. בגבעה המזרחית שמצפון לאגם המים. מאחורי הצמחייה מסתתר ביתן תאילנדי ("סלה") שיובא לישראל במיוחד עבור הפארק ובמחווה לעובדים התאילנדים העמלים בחממות בערבה. יש בו פינת ישיבה עגולה המוקפת בפרחי בוגנוויליה צבעוניים. בסמוך נמצא עצי באובב צעירים, שהובאו לארץ מאפריקה - עץ הבאובב הוא העץ האהוב על "הנסיך הקטן" מספרו המפורסם של אנטואן דה סנט-אכזופרי. מיהו הנסיך הקטן ומדוע פחד מהעצים – את זה כבר תצטרכו לגלות לבד או בעזרת ההורים (דוקטור גוגל תמיד יוכל לסייע)...בין העצים נמצא גם מטוס פייפר ותיק, המסמל גם את הקשר האווירי לנגב בראשית ההתיישבות וגם קשור למחבר הספר "הנסיך הקטן", שהיה טייס ונעלם יום אחד כשטס מעל הים. זוהי גם נקודת הסיום, ועכשיו אחרי שאגרנו כוחות וחוויות אנו פנויים להמשיך בדרכנו לחופשה באילת.