נובמבר 2021: פריחות ביער להב

עונה מומלצת: המסלול מתאים לטיול בכל השנה, פריחת החלמוניות נמשכת כשלושה שבועות בסוף אוקטובר ותחילת נובמבר.
משך הטיול: כשלוש שעות.

אורך המסלול: כחצי קילומטר בשביל הזהב המעגלי ועוד כקילומטר בחורבת רימון. מדובר בשני מסלולים נפרדים אך קרובים, מרחק נסיעה של מספר דקות ביניהם.

אופי המסלול: שני מסלולים הליכה קצרים, ונסיעה של כמה דקות ביניהם.
מתאים למשפחות.

נקודת ההתחלה והסיום בטיול הראשון (מעגלי): חורבת אבו חוף. נוסעים מקרית גת דרומה בכביש 40. בצומת דבירה פונים מזרחה. 2.4 ק"מ אחרי הכניסה לקיבוץ דביר, פונים דרומה (ימינה) בדרך עפר טובה לכל רכב. אחרי 1.6 ק"מ פונים שמאלה. לאחר כ-650 מטר מגלים מימין לדרך את באר תלה, ממשיכים בנסיעה מזרחה במעלה הדרך כ-300 מטר ומגיעים לשולי היער. כאן פונים דרומה ונוסעים עוד כקילומטר אחד עד לרחבת החניה של שביל הזהב.

נקודת ההתחלה והסיום בטיול השני: חורבת רימון
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים דרום השפלה ושולי הר חברון (גיליון מס' 12).

שימו לב: בחורבת אבו חוף הוצב שילוט שמפנה ל"שביל החלמוניות" – סלילת שביל זה לא הסתיימה והוא לא מתאים עדיין לנסיעת כל רכב. אנו ממליצים ליהנות מההליכה ב"שביל הזהב" המעגלי, שבו תיהנו גם מפריחת חלמוניות מרשימה.

יער להב הגדול משתרע על פני יותר מ-25,000 דונם בדרום גבעות שפלת יהודה. בשוליים המערביים של היער נמצאת חורבת אבו חוף, שטח פתוח המשתרע על כ-1,100 דונם, ובה נחשפו שרידים שונים של יישוב מהתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה). קק"ל סימנה כאן את "שביל הזהב" – שביל מעגלי קצר, המסומן בצהוב, ועובר בין מתקנים חקלאיים שזכו לשחזור מעולה על ידי אנשי המקצוע של רשות העתיקות. סמוך לצדו המערבי של השביל פורחות בעונה זאת החלמוניות.
פירוש המילה חוף בערבית הוא פחד. אגדה בדווית מקומית מספרת שבלילות יום חמישי משוטטות כאן רוחות המתים ואולי זה המקור לשם. לפי אגדה אחרת, גובה מסים מטעם השלטון העות'מאני הטמין בחורבה מטמון זהב בעת נסיגת הצבא התורכי מפני הבריטים. הגובה אף ירה במלוויו לבל יגלו את סודו, שנשאר כמוס עד ימינו.
ליד רחבת החניה נמצאת חצר מוקפת גדר אבנים. בחצר נמצאת חזית בנויה אבן ובה פתח המוביל למערה. זוהי מערה טבעית, שהורחבה בתקופה הביזנטית והוכשרה למגורים. החזית נבנתה כך שניתן היה לנעול אותה בדלת. בחצר נעשו מלאכות הבית – בישול, טחינה וכדומה, ואילו המערה שימשה למגורים וכמכלאת צאן. כמה מטרים הלאה משם נמצאת גת גדולה לדריכת ענבים ליין.

החלמונית הגדולה היא בת למשפחת הנרקיסיים. כשאר בני המשפחה, יש לה בצל, שבו נאספים חומרי מזון הנאגרים בחורף, העונה שבה הצמח מצמיח עלים ומייצר מזון. בעונת היובש הבצל נכנס לתרדמה. חומרי המזון הנאגרים בבצל מאפשרים לחלמונית לכוון את הפריחה למועד הנוח לה. החלמונית, כך מסתבר, מעדיפה לפרוח דווקא בעונה הקשה, בסתיו, עוד לפני הגשם. היא מצמיחה פרחים גדולים, אחד או שניים לכל בצל. הפרחים מצטיינים בצבע חלמון עז, מרהיב עין. הפרח הבודד חי כשבוע. לכל פרח שישה עלי עטיף גדולים, שאורכם מעל פני האדמה ארבעה עד שמונה סנטימטרים. חלמונית גדולה היא צמח מוגן ומובן שאין לקוטפו או לפגוע בו כל דרך אחרת.

המשיכו בדרך, עד שתפגשו שלושה ספסלי עץ. שבו כאן לנוח להנאתכם כמה דקות ותיהנו מהנוף היפה. משם, עם סימון השביל, נגיע בחזרה לנקודת המוצא.

בשלהי המאה ה-6 לספירה נבנה כאן בית כנסת חדש, ששרידיו הם שנראים למבקרים במקום. זה היה מבנה מלבני באורך 13.5 מטר וברוחב 9.5 מטר. רצפת אולם התפילה המרשימה נעשתה מלוחות אבן מסותתים היטב. במרכז הרצפה נחקקו חמישה עיטורים של וַרְדוִת (רוזטות), עיטור הנדסי המאפיין אמנות יהודית קדומה. צמוד להם נחקקה ברצפה מנורה בת שבעה קנים, אך צריך להתאמץ כדי להבחין בה.

עיטורים מסוג זה ייחודיים למקום ולא נמצאו בבתי כנסת קדומים אחרים. מתחת לרצפת בית הכנסת נמצאו כמה מטבעות זהב מהמאה ה-6, שהונחו כמעין קורבן לאל בתקווה להצלחה ולמזל.

אם היה לכם ביקור מוצלח, תוכלו להודות כאן למזלכם הטוב ולסיים את הביקור בתצפית מרהיבה מזרחה אל בקעת יבל והמורדות הדרומיים של הר חברון, ולחזור בשביל לחניה.