קבוצה ראשונה: קבוצת חג האור

חנוכה חל בתקופת החורף, שבה הימים קצרים והלילות ארוכים (21 בדצמבר, הוא היום הקצר בשנה, שאחריו האור הולך ומתגבר). עמים רבים במזרח הקדמון חגגו בימים אלו וקיימו פולחני אש במטרה להבטיח את חידוש האור.

חגי אור רבים נחגגו בתקופה זו בשנה ברחבי העולם בקרב עמים קדומים, והם נחגגים גם היום.
האגדה התלמודית מספרת על האדם הראשון שפחד מהחשיכה הגוברת בתקופה זו והיה בטוח שזה בגלל חטאו. כשראה שהיום מתארך בחזרה, הבין שמדובר בטבעו של עולם, ולפי המסופר בתלמוד – קבע חג בן שמונה ימים:

תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח' עמוד א'

לְפִי שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר: "אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וַבֹהוּ וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם." עָמַד וְיָשַׁב ח' יָמִים בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָּה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה תְּקוּפַת טֵבֵת וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר: "מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא." הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים. לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת עֲשָׂאָן לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ יָמִים טוֹבִים. הוּא קְבָעָם לְשֵׁם שָׁמַיִם וְהֵם קְבָעוּם לְשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

(התלמוד הבבלי נכתב בבבל בערך ב-500 לספירה. הקטע שכאן מתאר תקופה קדומה)