אתר מורשת לאומית מצפה בית אשל

קהל היעד: תלמידים בכיתות ד'-י"ב, חניכי תנועות וארגוני נוער, מורים, מחנכים, מכינות קדם צבאיות, אולפנות, אנשי כוחות הביטחון, תיירים, גימלאים וקהל הרחב.
המקום: מצפה בית אשל ברחוב שלושת המצפים. נמצא בין מחלף שרה (מפגש כביש 25 עם כביש 40) וצומת בית אשל (מפגש כביש 25 עם כביש 406).
שעות פתיחה: האתר פועל גם כמוזיאון פתוח לקהל בימים א'-ה', בין השעות 16:00-09:00, ובימי שישי בין השעות 14:00-09:00.

הכניסה לקבוצות בתיאום מראש בלבד, רצוי לתאם ביקור בדוא"ל:  israelav@kkl.org.il, ואפשר גם בטלפון בימים א'-ה': ‎.054-8365360‏ 

מצפה בית אשל, הממוקם דרומית-מזרחית לבאר שבע, במבואה לפארק נחל באר שבע, הוא אתר מורשת לאומית שהיה היישוב הראשון בנגב שחיו בו ילדים לפני מלחמת השחרור; הוא עמד בגבורה גדולה במצור, ספג הפגזות כבדות שהרסו כליל את היישוב, אך לא נעזב עד תום המלחמה.

המצפה מנציח את המעשה החלוצי של ההתיישבות העברית בנגב ואת עמידת הגבורה כנגד הפולש המצרי במלחמת העצמאות.

מצפה בית אשל הוקם באוגוסט 1943 על ידי חברי ארגון היוגב מתנועת המושבים ונעזב לאחר מלחמת השחרור במאי 1949. הוא נשאר שומם והרוס עד שב-2008 החליטה קק"ל לשקם את ההריסות ולשחזר את המקום. ב-2015 הסתיימה מלאכת השחזור והשיפוץ ובשנת 2017 נפתח האתר לקהל הרחב.

הביקור באתר מלווה בהדרכות, בהסברים ובצילומים וחושף את המבקרים לתולדותיו הקצרות והסוערות של היישוב הקטן, שתרם תרומה אדירה לראשית ההיאחזות וההתיישבות היהודית בנגב.

עוד על בית אשל...

• הקרב על המצפה: זאב גרוזובינסקי, ממקימי בית אשל, עם סיפור הקרב הקשה במקום, המצור והפרידה מהמצפה, שאליו כבר לא שבו. היכנסו לקרוא»
• סיפור מהסרטים: סיפורו של מצפה בית אשל בארבעה סרטונים, בשילוב תמונות אותנטיות ומרגשות המעבירות את רוח התקופה. היכנסו לצפות»

בביקור באתר ייהנו המבקרים מסיורים מרתקים, הכוללים הדרכה מקצועית במגוון דגשים, כמו הרקע להקמת המצפים בנגב, התפתחות היישוב, החקלאות ונושא ההידרופוניקה, יחסי המתיישבים ושכניהם הבדואים, תוכניות הביצורים, מלחמת השחרור, עתידם של המתיישבים ותפקידה של קק"ל אז והיום.

באתר אפשר לראות את בתי האבן ששופצו ושוחזרו תוך שמירה על התכנון המקורי. רצפת הבטון הפשוטה נותרה כפי שהייתה, התקרות הקמורות נושאות שרידים של פיח ושריפה ואפילו כתובות הגרפיטי שנוספו במהלך השנים נותרו בחלקן על הקירות. במהלך השחזור הוחלט להשאיר לבנים חשופות בקירות ולהוסיף דלתות וחלונות מעץ, במקום הברזל שהיה במקור. באר מים מאבן, ששימשה לשתייה ולהשקיית הגידולים, שוחזרה ושומרה, ושוחזרו גם השוחות, הבונקרים ושקי החול שבעזרתם הצליחו חברי המצפה לשרוד.