תחרות בחירת העץ הלאומי

לאחר שהדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית, הצבי לחיה הלאומית והכלנית לפרח הלאומי - הגיע הזמן לבחור את העץ הלאומי של ישראל!  קק"ל הזמינה את הציבור להשתתף בתחרות בחירת העץ ולשתף סיפורים אישיים שקשורים בעץ הנבחר.

לרגל חגיגות ה-120 להיווסדה, קרן קימת לישראל השיקה את תחרות "העץ הלאומי" והזמינה את הציבור לבחור את העץ שמייצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר.  ב-120 השנים האחרונות קק"ל, האחראית לייעור בישראל, נטעה ברחבי המדינה כ-250 מיליון עצים, שהפכו חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי - כולם יפים, כולם חכמים, אבל רק אחד זוכה! 

העצים שהיו המועמדים לבחירה:
אלה, תאנה, אקליפטוס, ברוש, אלון התבור, זית, דקל (תמר מצוי)

התחרות לסיומה בט"ו בשבט  ומתוך כמעט 148,000 הצבעות
עץ הזית הגיע למקום הראשון

אנו מודים לכל המשתתפים בתחרות ומאחלים חג קק"ל שמח!


לפניכם מבחר מהסיפורים והתמונות שהמשתתפים בבחירת העץ הלאומי שיתפו במסגרת התחרות:

זית

זית

באמת צריך להסביר למה הזית צריך להיבחר כעץ הלאומי?! מספיק להסתכל על סמל המדינה ולראות אותו שם. גדל במזרח התיכון ובארץ, וכיום נפוץ בעיקר ביוון, איטליה וספרד. את הפירות שלו אתם אוכלים, מכינים מהם שמן ויש בהם סגולות רפואיות מוכחות. ואם כל זה לא מספיק, הוא גם אחד משבעת המינים. רוצים גם קצת היסטוריה? תבדקו בספרים ותגלו שהזית כאן כבר אלפי שנים, חלק בלתי נפרד מהאדמה הזאת.

דקל

דקל

עץ מקומי עתיק יומין, שנמצא בארץ ישראל עוד מלפני תקופת בית ראשון.  אוהב לגדול באזורים חמימים למדי, כמו הערבה ובקעת הירדן. מוכר כאחד משבעת המינים. את המטעים שלו תמצאו מבקעת כנרות שבצפון ועד לדרום הערבה, ובלא מעט ערים בישראל. מוזכר בתנ"ך, ובעקבות כך המון בנות ובני ישראל קרויות וקרויים על שמו.

אלון התבור

אלון התבור

בימי הטורקים, כרתו אלפי דונמים ממנו כדי לתת אספקה לרכבות ולתעשייה המקומית, אבל הוא הצליח לשרוד ולהעמיק את שורשיו בארץ ישראל. עמיד מאוד בפני חום ויובש ונותן שפע של צל. בנוסף, מתנשא לגובה רם – לפעמים אפילו יותר מ-15 מטרים. גדל בעיקר ברמת הגולן, בחורשות ובאזור הגליל התחתון. תשאלו את האדם הקדמון, שנהנה ממנו לפני שנים רבות - והוא יגיד לכם שזהו העץ הלאומי של ישראל.

ברוש

ברוש

במסע לאורך המדינה, תראו אותו כמעט בכל פינה. בני הדודים שלו גרים בעיקר בצפון אמריקה, באפריקה, במזרח התיכון ובסין. גדלים עליו אצטרובלים, חסין לאש, יכול לחיות שנים רבות ובמקרא אף מספרים ששימש לבניית מקדש שלמה. אפילו הרצל, חוזה המדינה, בחר בו ונטע אותו בהרי ירושלים. ואיך אפשר לשכוח את השיר היפהפה שכתב אהוד מנור לכבודו: "ואני ראיתי ברוש שניצב בתוך שדה מול פני השמש".

איקליפטוס

איקליפטוס

נכון, הוא לא עץ מקומי. הביאו אותו לישראל, אפשר להגיד אפילו ש"אזרחו" אותו, אך המטרה הייתה חשובה מאוד. כשהמלריה הכתה ביישוב היהודי בארץ ישראל, הבינו שרק הוא יכול לפתור את הבעיה ולייבש את הביצות. מאז ועד היום הוא פה בשבילכם, יוצר יערות יפים, נותן צל בערים, ובשעת מחסור משמש כחומר דלק לבישול והסקה. בנוסף, בזכות הגובה שלו, מסתיר מוצבים צבאיים מהאויב, מגן בגופו על כלי רכב וחקלאים ומעניק ביטחון.

תאנה

תאנה

ארץ ישראל מתברכת בה כבר אלפי שנים, היא חלק משבעת המינים והאמת היא, שאי אפשר שלא לאהוב אותה. מספיק לפתוח ספר תורה ולהבין את מי בחרו להזכיר ראשון - עץ התאנה, כמובן, בסיפור אדם וחווה. בעלת ניחוח נעים, גדלה ליד מעיינות ולאורך בקעת הירדן ובקעת ים המלח. טרייה או מיובשת - את הפרי שלה כולם אוהבים. בחפירות באתר גלגל מצאו שרידים שלה מלפני יותר מ-11 אלף שנה, ועם היסטוריה לא מתווכחים.

אלה

אלה

בעונת הפריחה שלה, באביב, היא זו שמכניסה צבע אדום עז לנוף הישראלי, ובחורף, יש לה נשירה. בארץ ישראל קיימים ארבעה מינים שונים שלה. תוכלו למצוא אותה מהצפון ועד מדבר יהודה בדרום. יש לה ריח מתקתק ומשתמשים בפירות שלה ברפואה עממית נגד כאבים שונים. על שמה קרויות לא מעט בנות ברחבי המדינה, כולל אחת שכיכבה בשיר "אלה, תגידו לי מה קורה לה".