מאת:
ענת מדמוני ויוסף ריוב, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה, האוניברסיטה העברית, רחובות Riov@agri.huji.ac.il
עמי זהבי, ד"ר דוד ברנד ואביב אייזנבנד, אגף הייעור, קרן קימת לישראל, אשתאול
משה יוסף, המחלקה למשאבי טבע, מרכז וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית דגן
העומד של אורן ירושלים בשמורת "המסרק" הוא העומד הדרומי ביותר, אחד משבע אוכלוסיות טבעיות ומבודדות של המין בישראל. עומד זה מצוי בסכנת הכחדה: בעשורים האחרונים העצים הבוגרים בשמורה מראים תופעות של התנוונות ואין התחדשות של עצים צעירים. איסוף זרעים לצורך ריבוי העומד עשוי להיות בעייתי, בגלל זיהום גנטי מעומדים סמוכים של אורן ירושלים. בשל חשיבותם וייחודם קיים עניין לשמר את ההרכב הגנטי של העומד in-situ ו-ex-situ. על-פי בדיקת טבעות שנתיות נמצא, כי בעשורים האחרונים העצים, גם הצעירים שבהם, כמעט שאינם גדלים. כן נמצאה שונות גנטית נמוכה בין הפרטים שנבחנו. ריבוי מייחורים נתן אחוז השתרשות נמוך ביותר, לכן יש לבחון אפשרות לשיקום העומד הטבעי על-ידי הרכבת שתילים; כמו כן, יש לאשש את תוצאת השונות הגנטית הנמוכה בין המקורות על-ידי שימוש בסמנים גנטיים נוספים ולהרחיב את הבדיקה לעומדי בר נוספים.
להורדת המאמר המלא