מחקרים בתחום היער 2012

פרופ' דן יקיר ממכון וייצמן, עדכן לגבי התקדמות המחקר בתחנת יתיר. הוא ציין כי החוקרים אוספים נתונים רבים במסגרת מחקרים שונים. "בשנים האחרונות אנחנו שמים דגש על מדידות המתבצעות לאורך שנים, בין היתר בעקבות הדרישה שעלתה מקק"ל".

ביער יתיר הוקמה לאחרונה תחנה ניידת, שמאפשרת לבצע את המחקר בשטח. אחד המחקרים המעניינים הנערכים כעת ביער, עוסק בפילוח המאזן ההידרולוגי לקביעת ניהול יער אפקטיבי למשק המים. "התברר שביתיר יש מערכת די פשוטה, ללא מי תהום וללא סחף, והגשם מרוכז בתקופה קצרה", הסביר החוקר. "בבדיקה שערכנו עלה, כי קק"ל הגיעה בדרך ניסוי וטעייה לניצול מירבי של כמעט 100% מהמים".

ההשוואה בין עצים שונים במחקר, לימדה כי אם באלונים הקרקע יכולה לשאת כ-30 עצים לדונם, הרי שבאורנים אפשר להגיע ל-50 עצים לדונם. כעת נבדקים הנתונים באזורים שונים בארץ – בדרום, במרכז וביער ביריה בצפון.

פרופ' דני שטיינברג מהמכון הוולקאני הרצה על המעורבות של גורמים ביוטיים בהתייבשות ובתמותה של עצי יער, הסובלים ממחסור זמני במים. הוא סיפר כי בשנים האחרונות התקבלו דיווחים מכל הארץ על התייבשות ותמותה בהיקפים גדולים של עצים ממינים שונים. ההנחה הרווחת הייתה שהגורם הבלעדי הוא מחסור מים. מחקר זה בחן את ההנחה כי יש גורמים נוספים המשפיעים על תמותת העצים.

החוקרים גילו תופעות מעניינות, שלא ניתן להסביר אותן רק על-ידי יובש: סמיכות בין עצים בריאים לעצים שהתייבשו, עץ שחלקו התייבש וחלקו נותר ירוק, עצים שהתייבשו בהדרגה מלמעלה, התייבשות עצים דווקא במוקדים מסוימים ביער.

התברר שעצים שנפגעו על-ידי פטריות, נחלשו בשל כך ומתו כאשר נוצר יובש. פטריות אלו, המכונות אנדופיטיות אופורטוניסטיות, מתקיימות ברקמה הצמחית בלי לפגוע בעץ. רק כאשר העץ סובל ממצוקת יובש, הן מנצלות את ההזדמנות, תוקפות וקוטלות אותו. החוקרים הצליחו לבודד מספר מינים של פטריות, ביניהן כאלו התוקפות לא רק יערות, אלא גם עצי פרי.

סימה קגן בחנה את ההתאמה של האוכלוסיות השונות של השיטה הסלילנית לבתי גידול שונים בדרום. המחקר נולד לאחר שבנטיעות קק"ל בנגב נמצא כי שיטת הנגב מתפתחת היטב, ואילו השיטה הסלילנית מצליחה הרבה פחות.

ידוע כי בשיטה הסלילנית ישנה שונות גנטית רבה. העבודה בחנה האם יש עצים מסוימים, שהזרעים שלהם מתפתחים לעצים שמצטיינים בגודלם, בחיוניותם ובקצב הצימוח שלהם. החוקרים ואנשי קק"ל הסתובבו בשטח וחיפשו עצי שיטה. הם התמקדו בעצים אשר אינם צומחים בוואדיות, שאליהם מתנקזים המים, ובכל זאת מצליחים לשגשג, למרות התנאים הקשים.

החוקרים ואנשי קק"ל יצאו לשטח, סימנו 31 עצים בולטים בנגב הצפוני ואספו מהם זרעים. הזרעים הונבטו ונשתלו ביער השגרירים. התצפית שנערכה, לימדה כי קוטר הגזע של העצים שצמחו מזרעים אלה יותר מכפול מהממוצע בעצים האחרים.

כמו כן יוצרו צמחים מורכבים מ-6 עצים שונים, במטרה ליצור עצים מצטיינים ולאסוף מהם בעתיד זרעים. עצים אלה גדלים היום במכון הוולקאני.

פרופ' צביקה מנדל דיבר על הדברה ביולוגית של הכנימה צמרית האורן (Pineus Pini). הכנימה מוכרת בעולם כמזיקה במיוחד למינים רבים של אורנים ובתנאי אקלים מגוונים. בישראל זהו מזיק חדש יחסית, והפגיעה הראשונה נצפתה ב-2006 בחורשות אורנים בירושלים. המומחים מוטרדים במיוחד מכך שהצמרית פוגעת באורן הצנובר, שמחוסן מפני מזיקים אחרים הנפוצים בארץ.

לאחר שלא נצפתה טריפה של הכנימה ע"י אף אחד מבעלי החיים המתקיימים בישראל באופן טבעי, הוחלט לייבא אויבים טבעיים, שיסייעו במיגור המזיק. הפשפש הקנייתי נפסל מטעמים בירוקרטיים, ושחקן החיזוק הנבחר היה הזבוב הטורף Neolucopis Tipiae. מקורו של הזבוב בפקיסטן, והוא הגיע גם להוואי. סוד קסמו של אותו זבוב הוא שהמזון היחיד בתפריט שלו הוא הכנימה הצמרית הידועה לשמצה.

החוקרים העלו לישראל את הזבוב הטורף, והוא התבסס ביערות אורנים בגולן, בגליל העליון, בכרמל ובירושלים. בתחילת הדרך עלה חשש מקצב ההתפשטות האיטי של הזבוב, אבל כעת נראה שהוא רודף אחר הצמריות לכל אתר שהן מגיעות אליו, ואין צורך לייבא עוד זבובים. החוקרים מעריכים שהזבוב יצליח לרסן את אוכלוסיית הכנימה הצמרית בישראל ולמנוע את הפגיעה ביערות.

איה גולדשטיין תיארה את השימוש בירגזי כמדביר ביולוגי של תהלוכן האורן. מדובר במזיק שניזון ממחטי האורן ומהווה מפגע סביבתי לצומח (בעיקר לאורנים צעירים) ולבעלי חיים (בגלל שיערותיו הרעילות). ידוע כי ברחבי העולם הירגזי ניזון מהתהלוכן בשלבי גידולו השונים ואינו רגיש לשערותיו הרעילות. מה שלא היה ידוע הוא האם התהלוכן ערב לחיכו של הירגזי הישראלי. המחקר העלה כי בתנאי שבי, הירגזים אוכלים את התהלוכן, ואף מאכילים את גוזליהם.

החוקרים הציבו תיבות קינון לירגזים ביערות שבהם התהלוכן נפוץ. בשנה הראשונה קיננו ירגזים מועטים יחסית, כפי שהחוקרים צפו מראש, בשל תקופת ההסתגלות לנוכחות תיבות הקינון. בשנה השנייה כבר נראו ירגזים רבים יותר.

בהמשך, החוקרים בדקו את ההשפעה על אוכלוסיית התהלוכן: גודל קיני התהלוכן והפגיעה בעץ. הם בחנו גם את צפיפות הקינון של הירגזי, התנהגות חיפוש המזון והצלחת הרבייה. התצפיות לימדו כי ככל שהיו בשטח יותר תהלוכנים, כך עלה שיעור התהלוכן בתזונת גוזלי הירגזים.

חגי שמש תיאר כיצד מקימים אוכלוסיות חדשות של אירוס הדור (Iris Lorteti) בשטחי קק"ל, במסגרת מחקר שנערך באחריות פרופ' יוחאי כרמל. אירוס הדור הוא אחד ממיני הפרחים הנדירים, המתקיימים בעיקר בגליל העליון, בין היתר ביערות אורנים.

החוקרים אספו זרעים מכל האוכלוסיות הטבעיות הידועות והנביטו אותם בתנאי חממה, במטרה לשתול אותם בהמשך בשדה. יותר מ-3,000 זרעים נאספו באתרים שונים ונזרעו בגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב.

כצפוי, בחורף הראשון נבטו רק 12 זרעים, אבל בחורף השני המספר כבר עלה ל-350. בשנים הקרובות צפויה נביטה נוספת. במקביל נבנה מודל לבחירת האתרים המתאימים ביותר לשתילת האירוסים. חלק ניכר מהאתרים הללו יהיו בשטחי קק"ל. בשלוש השנים הקרובות ישתלו את הצמחים באתרים הנבחרים, בשילוב טיפולי דילול שונים, כדי להבטיח כמויות אור מספיקות. כמובן שהחוקרים ימשיכו לעקוב אחר התפתחות הפרחים, במטרה להבטיח את המשך קיומו של המין.

מחקרו של ד"ר יגיל אסם בחן את השפעת תנאי קרינה בתת יער המחטני על התפתחות אלון התבור. למחקר זה חשיבות מיוחדת מבחינת קק"ל, שמדיניות הייעור שלה בשנים האחרונות חותרת לגיוון יערות הארץ ע"י נטיעה וטיפוח ההתחדשות הטבעית של מינים מקומיים.

המחקר התבסס על תצפית ביער מצר בוואדי ערה. הוא לימד כי אלונים שגדלים בשטח פתוח נחשפים לקרינת שמש גדולה פי חמישה ביחס לתת-יער. נמצא כי האלונים מתפתחים יותר ככל שהשטח חשוף יותר. אם בשטח המיוער גובהם של אלונים בני 20 שנה היה כ-0.3 מטר, הרי שבשטח החשוף גובהם הגיע ל-3.5 מטר.

המחקר הראה כי לאלונים יש כושר הסתגלות גבוה לשינויים בתנאי הקרינה, שמאפשר להם להתפתח במהירות כאשר הם נחשפים לשמש, אפילו לאחר שנים רבות של הצללה. מסקנת החוקרים היא שאם רוצים להביא להתפתחות טובה של אלון התבור הגדל בתת-יער, יש לפתוח את חופת היער ולחשוף את העצים לשמש, במיוחד בראשית האביב, כאשר הקרינה לא חזקה מדי ומשק המים בשיאו.

המחקרים השונים, הנערכים בסיוע תרומות מידידי קק"ל בעולם, לא רק מעשירים את הידע התיאורטי בנושאים מגוונים הקשורים ליער, אלא במקרים רבים, נותנים גם כלים שימושיים לאנשי קק"ל, לניהול טוב יותר של היערות. מבחינת החוקרים, יש חשיבות מיוחדת למפגש עם האנשים שחיים את היער ביום-יום שלהם. זוהי הזדמנות בעבורם ללמוד מהניסיון המעשי שנצבר ולשמוע על תופעות שונות המתרחשות בשטח.