"התכנסנו כאן היום כדי להעלות על נס את פועלו של אחד מחסידי אומות העולם הבולטים שידעה האנושות", אמר בטקס חנוכת המצפור יו"ר קק"ל דניאל עטר. "הוא ייזכר לעד כגיבור שסיכן את חייו ואת חיי משפחתו, כאדם שדווקא ברגעי הזוועה הגדולים ביותר פעל באופן נעלה".
משתתפי טקס חנוכת המצפור חושפים את אבן ההקדשה ללוץ. צילום: יואב דביר
לוץ שימש סגן קונסול בשגרירות שוויץ בבודפשט. הוא הציל יותר מ-60 אלף יהודים, בעזרת כתבי החסות שהעניק להם והבתים המוגנים שבהם שיכן אותם. הוא היה בין הראשונים שזכו בתואר חסיד אומות העולם על ידי יד ושם, בשנת 1964.
המצפור שהוקם לזכר לוץ צופה לנוף המרשים של הכינרת והרי הגולן. יער שוויץ הירוק והיפה פרוש סביב ההר, והעיר טבריה שוכנת למרגלותיו. "אנחנו ניצבים לנוכח התפאורה המרהיבה, במקום שמסמל סולידריות, אומץ ואנושיות", אמר ראש עיריית טבריה יוסי בן דוד.
בתו של קארל לוץ אגנס הרשי הגיעה במיוחד משוויץ על מנת להשתתף בטקס. היא ציינה כי הנוף היפהפה מזכיר לה את בית אביה בשוויץ. "חוקי החיים חזקים מהכללים שהאדם קובע, כך האמין אבי וכך הוא פעל", אמרה. "הוא לא נולד גיבור, אבל לא היה מוכן לסבול רדיפות ורצח של יהודים".
יער שוויץ מתפרש על פני כ-3,000 דונם ומשלב בין עצים נטועים לחורש ארץ-ישראלי. בעזרת ידידיה בשוויץ פיתחה קק"ל ביער שבילי הליכה ורכיבה, חניונים, מצפורים, פינות פיקניק וגני שעשועים. בשונה ממרבית יערות קק"ל, היער הזה לא ניטע בראש ובראשונה למטרות נופש ופנאי, אלא כדי למנוע באמצעות שורשי העצים גלישה של המדרון ולהגן על תושבי טבריה.
בתו של לוץ אגנס הרשי נושאת דברים. צילום: יואב דביר
"כשאני מביט מכאן לנופי הכינרת והגליל, אני מתמלא ביטחון שאין מקום מתאים יותר לחשיפת סיפורו של קארל לוץ בפני המבקרים הרבים שיפקדו את המצפור", אמר נשיא קק"ל שוויץ ארתור פלוטקה. "זהו סיפור שמדגים כיצד אדם ששומר על אנושיותו יכול לשנות את ההיסטוריה".
שגריר שוויץ בישראל ז'אן-דניאל רוך אמר, בכנות, כי פעולותיו של לוץ מעלות בו שאלות כיצד היה הוא עצמו נוהג בסיטואציה דומה. "בעת שמתבצעים פשעים ואי-צדק, אנשים שמעזים לא לציית הם אלה שמצילים את האנושות", אמר השגריר.
הטקס נערך בשיתוף ארגון בני ברית, בהשתתפות נציג הארגון ארתור בראונשווייג. "קארל לוץ הלך לעולמו ללא ההכרה לה היה ראוי, ואנחנו חולקים לו כבוד שני דורות לאחר מכן", אמר. הוא ציין כי בכוונת בני ברית לפתח תכנים חינוכיים לנוער, בנושא אומץ לב אזרחי. "קבוצות נוער שיבקרו בישראל יוכלו להעמיק בתכנים אלה בביקורם במצפור", הדגיש.
את צעירי בני ברית ייצג שמואל קאהן מבאזל, שאמר: "כבני הדור הצעיר, חובתנו לבקר במקום הזה ולשאול את עצמנו מהי משמעות האומץ היום בשביל כל אחד מאיתנו".
נוף הכנרת הנשקף מהמצפור. צילום: יואב דביר
שלושה מניצולי קארל לוץ עלו לספר את סיפורם. אסתר קאופמן בת ה-87 הגיעה לבית המחסה בבודפשט, אשר כונה בית הזכוכית, בהיותה בת 14, יחד עם אימה ואחיה. "בכניסה לבניין השתרך מדי יום תור ארוך של יהודים, שהמתינו לאישורים שיצילו את חייהם, ואחי ואני סייענו בחלוקת האישורים הללו", סיפרה. "התנאים במבנה היו קשים – צפיפות רבה ואוכל בצמצום, אבל למרות זאת היינו מאושרים שאנחנו מוגנים".
בזכות לוץ שרדה קאופמן את השואה, עלתה לישראל, הקימה משפחה, וזכתה לשני ילדים, תשעה נכדים ו-26 נינים.
עוזי פלגי קרא את מכתבה של אמו מרים פלגי. "בבית הזכוכית שררה אופטימיות של בני נוער ואווירה חברית", העידה הניצולה.
"מן השמים שלחו את קארל לוץ, להציל יהודים שעמדו בפני גירוש למחנות המוות, תוך סיכון חייו", אמר מרדכי נוימן. "הודות לאומץ לבו ניצלתי מהגיהנום, והיום אני כאן לומר לו תודה בשם כל הניצולים".
לכתבות נוספות בחדשות קק"ל