ברוש "עץ המדינה" המקורי ניטע בטקס מיוחד שנערך בט"ו בשבט תש"ח, ט"ו בשבט הראשון לאחר הכרזת עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. בין שורשי העץ נטמנה מגילה שהוכנסה לבקבוק, ואת מילותיה ניסח יעקב פלמוני, מאנשי הרוח של הקיבוץ ומייסד מוזיאון בית גורדון. בין השאר נכתב במגילה: "יהיה העץ הזה לאות אימוץ הברית בינינו ובין ארצנו".
ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום מדבר בטקס נטיעת העץ. משמאל: הברוש הצעיר חתן השמחה. צילום: ציפי אלבז
הברוש של דגניה ניצב ירוק, זקוף ורענן בלב מדשאה רחבת ידיים, משקיף על הירדן והכנרת, עד לאחרונה. בסערת האביב שפקדה את המדינה בסוף חודש אפריל 2018 היכו רוחות חזקות בעץ והוא קרס. העצב על קריסת העץ נמהל בהתרגשות, כשבין שורשיו נמצאה המגילה המקורית שהוטמנה שם לפני 70 שנה.
אנשי דגניה א' פנו מיד לקק"ל כדי לדעת אם ניתן להציל את הברוש ההיסטורי. על כך מספר מנהל מדור מטעים, חורש טבעי ומרעה סוהיל זידאן: "ביקשנו מהם, קודם כל, לכסות באדמה את כל מערכת השורשים של העץ, עד שנגיע לבדוק אותו. לאחר שבדקנו, הוצאנו חוות דעת שכללה שלוש אפשרויות לטיפול בעץ, ביניהן גם ניסיון לשקם את העץ, אבל עם סיכויים לא גבוהים, ובמחיר של לקצר אותו בחצי או לסגור את האתר לכמה שנים. האפשרות השלישית, שנבחרה לבסוף והומלצה על ידנו, היתה לנטוע במקומו עץ אחר, צעיר וגבוה".
קק"ל אכן איתרה עץ ברוש מתאים והכינה תשתית לנטיעתו. בטקס, שנערך ב-14 במאי 2018, בהשתתפות חברי קיבוץ דגניה וילדיו, ניטע הברוש הצעיר והמגילה בת השבעים הוטמנה שוב בין השורשים.
סוהיל זידאן מוסיף: "לפעמים 'חיבוק הדוב' לעצים הוא דווקא זה שהורג אותם. מרוב רצון להגן עליהם ולטפח אותם, בונים מסביבם רחבות וריצופים, וזה מכניס פחות מים ואוויר לשורשים ומגביל את ההתפתחות שלהם. רצוי להניח לעץ לגדול כמו בטבע".
לכתבות נוספות בחדשות קק"ל