ייעור באזורים צחיחים

יום היערות הבינלאומי, שחל מידי שנה ב-21 במרץ, יוקדש השנה להגברת המודעות לתרומת היערות לאספקת המים השפירים ברחבי העולם.

40% מהשטח היבשתי בעולם מוגדר כאזור צחיח או צחיח למחצה, ושליש מאוכלוסיית העולם מתגוררת בו. תהליכי מדבור, שנובעים מפעילות האדם ושינויי אקלים, מעוררים דאגה רבה בעולם כולו. ישראל היא ארץ מדברית בחלקה הגדול, כאשר הנגב מתפרש על שני שלישים משטחה של המדינה, כך שסוגיות אלו רלבנטיות מאוד גם בארצנו.

יער להב בצפון הנגב. צילום: דודו גרינשפן
יער להב בצפון הנגב. צילום: דודו גרינשפאן

סגן מנהל מרחב דרום בקק"ל יצחק משה מסביר שאדמת לס, המאפיינת את הנגב, נאטמת כאשר הגשם יורד ישירות על הקרקע. כתוצאה מכך, באירועי גשם קיצוניים ישנם שיטפונות עוצמתיים, המים מתבזבזים וגורמים לסחף קרקע ולנזק ליישובים ולתשתיות.

קק"ל פיתחה טכניקות מתקדמות, המתבססות על שיטות חקלאיות עתיקות של תושבי הנגב הקדומים, לאיסוף מי נגר ולחימה בתהליכי מדבור. יערני קק"ל צברו ניסיון מעשי רב בכל הקשור לייעור באזורים צחיחים וצחיחים למחצה. איגום המים באמצעות לימנים ושיחים מאפשר לכוון את מי הגשם המועטים ולרכזם באזור מצומצם, וכך יכולים עצים לצמוח באזורים אלה.

יצחק משה מתאר את הייחוד של יערות הנגב במילים הבאות: "יערות אלה מתקיימים באזורים שבהם יורדים רק כ-200 מילימטר גשם בשנה, אז בוודאי שהם שונים בצפיפות ובהרכב העצים מיערות אחרים בעולם. הם כוללים בין חמישה עצים לדונם ועד כמה עשרות בודדות של עצים לדונם. יערות צפופים בעולם יכולים להגיע למאות ואף לאלפי עצים לדונם".

מחקרים שונים מלמדים שמי נגר כמעט לא יוצאים מהיער, בעיקר בגלל חיפוי העצים. "המים נתפסים על עלוות העצים, מה שמקטין את כמות הנגר. כשהקרקע מחופה בצמחייה המים מחלחלים לתוכה טוב יותר. המים משפרים את איכות הקרקע, מעבים את הצמחייה, חודרים למי התהום, מצמצמים את אובדן החומר האורגני ומונעים נזקי שיטפונות וסחף".

כדוגמה מציין משה את השיטפונות שהיו בעבר באזור באר שבע, שקק"ל הפחיתה משמעותית על ידי נטיעות באגן נחל בתרים. גם היישוב מיתר, שממוקם למרגלות מדרונות, מוגן מנזקי סחף הודות ליער המקיף אותו. משה מוסיף כי "קק"ל נוטעת בנגב גם רצועות יער על גדות נחלים. נטיעה זו מסייעת לשימור המים והקרקע ולמניעת שיטפונות וזיהום. חומרי דשן והדברה נתפסים בצמחייה ופחות זורמים במורד הנחל".

פריחת כלניות ביער בארי בנגב המערבי. צילום: נירה צדוק
פריחת כלניות ביער בארי בנגב המערבי. צילום: נירה צדוק

"כמובן שהמים הם נושא מרכזי בכל מקום בעולם, ובמיוחד כשמדובר באזור יבש כמו הנגב. אבל ליער יש תפקידים נוספים גם באזור זה. היערות תורמים למרעה עונתי של עדרי צאן, בחלקם הגדול, של התושבים הבדואים. אלפי כוורות דבורים פזורות ביערות הנגב, וכך משק הדבורים יכול להתקיים גם בעונות שבהן שטחי החקלאות אינם פורחים. ביערות יש אטרקציות כמו הפריחה המרהיבה, שבילי האופניים והאתרים ההיסטוריים שמהווים מקור משיכה לתיירים. מעבר לאיכות החיים של תושבי המקום, יש בכך גם ערך כלכלי לפיתוח התיירות".

טובי המדענים במדינת ישראל התגייסו לייצר את התשתית המקצועית, שהיא רכיב חיוני בשגשוג היערות. קק"ל משקיעה במחקר ופיתוח מתקדם להתמודדות עם אתגרי הייעור באזורים צחיחים ומפתחת זני עצים עמידים יותר ליובש ולבצורות מתמשכות.

הידע היערני המתקדם שנוצר ונצבר בקק"ל זוכה להכרה בינלאומית ומיושם הלכה למעשה במדינות רבות. פעולות קק"ל באזורים צחיחים זכתה להכרה מגופים בינלאומיים, כגון ועדת האו"ם ללחימה במידבור (UNCCD) וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO).

לדברי משה, "הידע של קק"ל עומד לרשות העולם, ואנחנו שמחים לחלוק עם כולם את מה שלמדנו. מדינות רבות עלולות להיות בעתיד במצב של התחממות והפחתה בכמויות המשקעים, כך שהניסיון המעשי והמחקרי שלנו בניהול משק מים באזור צחיח למחצה יכול לשרת רבים".