טיפוח היער הקהילתי


היער הקהילתי נועד לרווחתה של הקהילה והאוכלוסיה, וטיפוח היער על ידי הקהילה מספק הזדמנות לתרום לאיכות החיים של התושבים והמבקרים, לצד שמירה על הסביבה והטבע בישראל.

שבילים, מסלולים ואמנות ביער


מסלול ריצת שדה 
ליצירת מסלול ריצת שדה נדרש מסלול מישורי ככל האפשר. המסלול יכול לעבור בחלקו בדרכים הרב-שימושיות ביער. הוא צריך להיות מעגלי, לצאת מחניון מרכזי ביער ולהסתיים בו. המסלול משולט בשלט ובו סמל מיוחד של ריצת שדה ועליו סימוני המרחקים.
בגלל קרבתם למקומות היישוב, יערות קהילתיים הם מקום אידיאלי למסלולי ריצת שדה. המסלולים משמשים מגזרים רבים באוכלוסייה: בתי ספר משתמשים במסלולים בשנת הלימודים וביום הספורט השנתי, חובבי הספורט משתמשים במסלולים כאוות נפשם ומפעם לפעם נערכים אירועי ריצה המוניים, שהופכים למסורת ביישוב.

לדוגמה, ביער ראש העין מתקיים ביוזמת מח’ הספורט העירונית מרוץ ייחודי מסוגו, שבו משתתפות נשים בלבד. המרוץ מתקיים בנובמבר, החודש הבינלאומי למלחמה באלימות במשפחה. באירוע נוטלות חלק כ-500 אצניות מקצועניות מרחבי הארץ לצד תלמידות מבתי ספר תיכונים בעיר. לאורך המסלול מוצבים הרכבים מוסיקליים מבתי ספר בעיר, שמנעימים למשתתפות את הדרך. 

שבילים להולכי רגל
היערות הקהילתיים אמנם אינם גדולים בשטחיהם, אך בכל אחד מהם יש פינות חמד ו”הפתעות”, שאליהן ניתן להגיע ברגל כגון אתרי פריחה, תצפיות, שרידים ארכיאולוגיים, סלעים בעלי צורות מעניינות ופינות שקט ומרגוע.

יערני קק”ל, בשיתוף עם תושבי הקהילה, בעיקר תלמידים ובני נוער, מתווים שבילים להולכי רגל אל פינות החמד. בני הנוער מסייעים בתחזוקה שוטפת ובניקיון השביל וסביבתו. לדוגמה, “שביל הרקפות” ביער מגדל העמק, ושביל אבן העזר בראש העין, נפרצו עם תושבי הקהילות ובתי הספר ביישובים.

בסקר שביצעו קק”ל והאוניברסיטה העברית (ינואר 2006) בקרב שלוש קהילות שבתחומיהן נמצאים יערות קהילתיים, עולה כי הפעילות המועדפת והמקובלת ביותר על התושבים היא טיול רגלי. כ-70% מהמבקרים מנצלים את שבילי ההליכה בביקוריהם ביערות.

בשביל הבריאות
היערות הקהילתיים הם אתרים אידיאליים ליצירת שבילי הליכה למען אורח חיים בריא. כאשר יש שביל הליכה נעים ואטרקטיבי, במקום מעניין, יפה ומוצל, קל יותר למשוך את התושבים לפעילות הליכה התורמת לבריאות. שביל הליכה בריאותית ביער הקהילתי מספק עניין רב להולך בו, משום שסביבתו משתנה מעונה לעונה, יש בו תצפיות נוף ואתרים מעניינים.

השביל ביער מאפשר הליכה רציפה ונינוחה, בשקט וללא צורך בחציית כבישים סואנים. התשתית הטבעית של השביל בולמת זעזועים הפוגעים במפרקים ובעמוד השדרה ועל כן היא עדיפה על משטחי אספלט, או מרצפות. פני השטח הלא אחידים יוצרים גיוון התורם להפעלת מרב החושים, להפעלה של שרירים רבים ולעבודה על שיווי משקל.

התרומה להולכים בשבילי היער מתבטאת גם בערכים אקולוגיים. בחלק מהיערות הפך התווך שבין בתי הישוב ליער לחצר אחורית, “מזבלה” בזעיר אנפין. שביל ההליכה הופך את שולי הישוב והיער למקום מטופח ושוקק פעילות.  שביל הבריאות מסתיים לרוב בגן ציבורי, שם מוצב מתקן כושר לפעילות שלאחר ההליכה. הוא אמור גם להתחבר למסלולי הליכה בתוך העיר, כדי לקשר את כל חלקי היישוב לרשת מסלולים שלמה.

לשבילי ההליכה הבריאותית ביערות עוצב סמל ייחודי הנושא את הכיתוב: “ללכת בשביל
הבריאות”. הסמל מופיע על עמודי השילוט היערני.

הקהילה המקומית שותפה פעילה בתכנון השביל ובעידוד פעילות הליכה בקרב התושבים. קק”ל נענית לבקשות התושבים בהתוויית השבילים וכבר יצרה שבילי הליכה בריאותית בפארק הולנד שבאילת, ביער השלום שבניצנה, ביער כוכב יאיר-צור יגאל, ביער עזריקם, ביער מיתר, בהר איתן (ליד מבשרת ירושלים) וביער ציפורי הסובב את היישוב שמשית.

שותפינו לרעיון שבילי ההליכה הבריאותית הם האיגוד הקרדיולוגי בישראל והחברה למתנ”סים, המסייעת בייעוץ מקצועי לענייני ספורט ההליכה.

מסלולי אופניים 
ספורט הרכיבה על אופניים כבש לו מעריצים רבים בישראל. רבבות יוצאים לדווש ביערות ובשטחים הפתוחים. ביערות הקהילתיים, כבשאר יערות קק”ל, מתקיימת פעילות ענפה של רכיבה. מועדוני רכיבה קהילתיים, בוגרים וילדים כאחד, הפכו את היערות הקהילתיים שלהם למקום המועדף לרכיבה.

ביער שוהם, שנחשב גן עדן לרוכבי אופניים, מתקיימת מדי שנה תחרות ארצית לאופני הרים בשם “סובב שֹהם”. הסינגל ביער בארי הפך לשם דבר ונוהרים אליו רוכבים רבים מרחבי הארץ. ביער ראש ציפור, יער אורבני הנמצא בתחום פארק גני יהושע בתל אביב, נסלל מסלול מעגלי בן שני ק”מ. המסלול מופרד לשניים באבן שפה. צד אחד מיועד להולכי רגל והשני לאופניים.

זהו מקום נהדר לרוכבי אופניים לשתי מטרות. מצד אחד, אפשר ללמוד כאן לרכוב על אופניים ללא חשש, משום שזהו אזור ללא מכוניות. מצד שני, מגיעים לכאן רוכבי אופניים מקצועיים, שמנצלים את המסלול לאימון בטוח ולשיפור הכושר האישי, כשהם רוכבים במסלול שוב ושוב.

ביער מגדל העמק הותווה מסלול אופניים מעגלי באורך 15 ק”מ. במסלול הזה יש מעלות ומורדות מאתגרים, המשחררים מהרוכבים קריאות התלהבות. המסלול עוטף את העיר, עובר בנופים ירוקים של יערות ושטחים פתוחים והוא מעניק תצפיות מרהיבות אל עמק יזרעאל.
 

רכיבה בשביל אופניים ביער ירושלים. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
רכיבה בשביל אופניים ביער ירושלים. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

 "רוכבים ובונים" - שיתוף הקהילה בבניית שבילי אופניים
גולת הכותרת של פעילות האופניים ביערות קהילתיים וביערות קק”ל בכלל, היא שיתוף התושבים וקהילות רוכבים ומתנדבים לבניית מסלולי רכיבה והשתתפות הקהילה באחזקת השביל. אירועי “רוכבים ובונים”, שראשיתם ביער הקהילתי בבארי, הפכו בשנים האחרונות למסורת המבטאת את התרומה הקהילתית של רוכבי האופניים לסביבתם והם מקנים גם ידע וניסיון בעקרונות בנייה נכונה של שבילי אופניים.

בפארק אופקים, תחת הכותרת “יער קהילתי- הסינגל של אופקים”, בנו מתנדבים מסלול אופניים למען העיר והסביבה. המסלול, שאורכו כ-10 ק”מ, מעגלי. הוא מתחיל בתוך העיר ועובר בנופי היער והשטחים הפתוחים.

הסינגל של אופקים עושה דרכו לנחל שמריה ולקהילות שבמועצה אזורית מרחבים והוא מהווה גורם מחבר בין קהילות שכנות בעשייה משותפת לטיפוח הסביבה ובפעילות רכיבה. פריצת השביל לוותה במבצע ניקיון מרשים של היער, שבו לקחו חלק העירייה, תושבים, תלמידים ורוכבי אופניים, שהפכו ערוץ ואדי ממזבלה למסלול אטרקטיבי לרכיבה. 

מסלולי ניווט 
הניווט הספורטיבי בישראל מתקיים בעיקרו ביערות, המהווים את “מגרש המשחקים” המתאים ביותר לפעילות זו. הטופוגרפיה ותכסית העצים יוצרים אווירה של חיפוש, איתור ומסתורין הדרושים לניווט. בסקנדינביה, מולדת ספורט הניווט, מכונה הניווט הספורטיבי בשם “ספורט היערות” (skogsporat בשבדית).

ניווט ביערות הקהילתיים כובש מקום חשוב בפעילות היער משום שהיערות נגישים וזמינים לתושבים ואינו דורש הקמת מתקנים. הפעילות מתבצעת במסגרות כגון תחרויות ניווט עממיות מאורגנות, ניווט בבתי ספר וניווט עצמאי של קבוצות ויחידים.

האיגוד לספורט הניווט בישראל מארגן פעילויות ומפיק מפות ניווט ליערות, כגון מפות ליער ראש העין, שֹהם וגבעת המורה. האיגוד הכין ערכת ניווט לשימוש עצמאי - “לימוד ניווט ברגע” (בשבדיה היא מכונה “פספורט לטבע”). בחלק מהיערות פוזרו יתדות מסומנות לניווט, המיועדים למנווט העצמאי.

ניתן להקים “כיתות שדה לניווט ביער”. בחניון ביער יסומנו שולחנות ואלמנטים אחרים בדסקיות קטנות ועליהן מספר/אות המהווה את סמל הניווט. במקומות אלה ניתן יהיה ללמוד ולתרגל את עקרונות הניווט בתחום מצומצם, כהכנה לניווט ברחבי היער.

פינות אמנות ביער 
היער הקהילתי הוא מקום מצוין לא רק לפעילות גופנית, אלא גם להתרגעות נפשית וכר פורה ליצירה. למטרה זו אפשר לנצל את החומרים הטבעיים ביער. זהו מעין “מיחזור אמנותי”, פעולה שבמהלכה הופכים המשתתפים את גזעי העצים שנותרו לאחר דילול היערות ליצירות מפוסלות בעץ. הפסלים מייצגים מוטיבים הקשורים ליער וטבע. הם מוצבים בפינות חמד בשבילים להולכי רגל ומשתלבים בספסלים ובשולחנות הפיקניק.

גן הפסלים הצנוע שליד הר אדר הוא מעשה ידיהם של תושבי הקהילה, שלמדו את רזי הפיסול בעץ בסדנת פיסול ביער. במהלך הסדנה יצרו המשתתפים, בהנחייתו של אמן, דמויות של בעלי חיים כגון נחש, צפרדע ופרפר. על “גן החיות” הזה שומרים טוטמים קשוחים “שדון” ו”אינדיאני”, שפוסלו מגדמי עצים.

בסדנה אחרת נערך פיסול משותף. הקבוצה גילפה טוטם מעץ ברוש גדול (באורך של כ-10 מטרים), שנושא סמלים המבטאים ערכי אחדות, שלום והומניות כלפי האדם והטבע.  בפארק ספיר שבערבה חברו אמניות ממושבי הערבה התיכונה ותלמידי בית ספר שיטים ויצרו פסלים המבטאים את רוח המדבר. הפסלים מוצבים במסלול “העמק הנעלם” שבפארק.

מפגשי הפיסול ביער, מעבר להנאה שביצירה, הופכים לאירוע חברתי ומהווים מפלט ממרוץ החיים היום-יומי. בין חבטות האזמל והפטיש קולחת לה השיחה בנושאי איכות החיים ביישוב ובכלל. אפשר לנצל את החומרים הטבעיים ביער. זהו מעין “מיחזור אמנותי”, פעולה שבמהלכה הופכים המשתתפים את גזעי העצים שנותרו לאחר דילול היערות ליצירות מפוסלות בעץ.

אימוץ אתרים ביער


“אמץ אתר” היא תכנית שנועדה לבתי ספר, תנועות נוער וארגונים בקהילה שיתנדבו לאמץ ולטפח דרך קבע אתרים ביער הקהילתי הקרוב למקום מגוריהם. הפרויקט משלב ערכים סביבתיים חינוכיים וקהילתיים. האתרים המאומצים יכולים להיות שבילי הליכה, ריכוזי פריחה, אתרי ארכיאולוגיה ומורשת, תצפיות נוף, בוסתנים ופינות חמד אחרות. במקומות אלה נעשות פעולות ניקיון, הסדרה וטיפוח, מוצב שילוט הסבר, ונרכש ציוד חקר ותצפית ללימוד הנושאים הקשורים ישירות באתר. הנחיית התהליך נעשית על ידי אנשי קק”ל.

מרכיבי תכנית “אמץ אתר”:
  • מפגש רקע שבו מציגים את תיאור הפעילות, רקע על היער וקק”ל.
  • סקר מצאי באתר ובסביבתו ובמקביל סקר ספרות על המקום.  
  • תכנון מונחה של טיפוח האתר.
  •  פעילות בשטח: טיפוח פיסי של אתר קיים, או יצירה של שביל וכדומה.
  • תחזוקה וניקיון של האתר המאומץ במהלך השנה.
  • בניית ערכת הדרכה על האתר ותהליך לימודי מתמשך.
דוגמאות לפעילות:

אבן העזר, יער ראש העין
במקום יש שרידים מתקופת ההתנחלות של בני ישראל. תלמידי בית ספר אפק אימצו את האתר. הם מבקרים במקום דרך קבע, לומדים עליו, מנקים ומטפחים את סביבתו. תלמידי בית הספר הציבו שילוט המתאר את האתר וסיפורו. “שביל אבן העזר” הפך בעקבות פעולותיהם חורשה סתמית ביער לאתר טיילות שכונתי. פרויקט זה זיכה את בית הספר בפרס ראשון בתחרות איכות סביבה של משרד החינוך.

נחל שמריה
הנחל נמצא ביער הקהילתי של מושבי מועצה אזורית מרחבים. תלמידי בית הספר הסביבתי מרחבים מטפחים את “גבי נחל שמריה”. הם חפרו ושיקמו את מערכת איסוף מי הנגר הקדומה שבנחל והסדירו מסלול ביקור שהפך יעד פופולרי לביקורי תושבי האזור. התלמידים לומדים על הנחל ועל התיישבות האדם בו. בחצר בית הספר נבנה, בשיתוף קק”ל, ”אגן לח” ובו צמחייה המושכת ציפורים לבקר ולקנן במקום. האגן מהווה מעין מעבדת חקר שממנה יוצאים התלמידים לנחל כדי ליישם הרגלי צפייה ומחקר שטח.

השומרה ביער ירושלים
שוקמה ע”י הוועד לאיכות החיים בשכונת הר נוף, בשיתוף עם קק”ל. התושבים אימצו שטח בן כ-20 דונם ובו שרידי חקלאות עתיקה, והקימו אתר למען ילדי השכונה העוסק בחינוך לשמירת הטבע והיער ובחקלאות אורגנית. האתר מעודד את תושבי השכונה לפעול לטיפוחו ולשמירתו של היער שעל סף ביתם. הפעילות כללה את שיקומם של מבנה השומרה, בורות המים, גיתות ומערכת מדרגות חקלאית זעירה. אלפי ילדים ומבוגרים השתתפו בפעילויות במקום.

“שביל החלמוניות” ביער הר תבור
נפרץ יחד עם הקהילה ותלמידי חטיבת הביניים בדבורייה. הקהילה מסייעת בתחזוקת השביל, נוטעת ומטפחת את חלקות היער שסביבו. נציגיה חתמו על מעין אמנה ציבורית להמשיך ולטפח את היער סביב לישוב.

“שביל זמר” - בכפרים הערביים בזמר
יזמו מורי בית הספר המקומי שביל נופי. עבודות הטיפוח נעשו ע”י התלמידים והמורים בסיוע המועצה וקק”ל. הפרויקט זיכה את בית הספר בפרס ראשון בתחרות איכות סביבה של משרד החינוך.

שדה בוקר
תלמידי בית הספר הסביבתי אימצו את הלימנים בנחל צרור. הם שיקמו, נטעו ובנו מתקני שהייה (ערסלים וטאבון מבוץ) והפכו את הלימנים למקום של פעילות חברתית וסביבתית. המקום הפך לנקודת עצירה ומנוחה לרוכבי אופניים. שמעו של טיפוח האתר הגיע גם לחו”ל. הקהילה היהודית בשבדיה סייעה לטיפוח האתר. 

שיפור חזות היער


תחת הכותרת “היער הוא ביתי - אשמור אותו נקי”, נוטלת הקהילה חלק בשמירה על ניקיון היער הסמוך לה. הפעילות מתקיימת על בסיס תכנית עבודה שנתית והיא כוללת את הפעילויות האלה:
  • פעילות ניקיון וטיפוח אתרי הטיילות ביער - מסלולי הליכה, מסלולי אופניים, אתרים ארכיאולוגיים ומצפורים. הפעילות מתקיימת מספר פעמים בשנה בהשתתפות גופים שונים בקהילה כגון הרשות המקומית, בתי ספר, תנועות נוער, ארגונים וחברות מסחריות השוכנים סמוך ליער.

    השאיפה היא ליצור “בעל בית מקומי” לניקוי וטיפוח היער, שיקבל על עצמו מבצעי ניקוי מספר פעמים בשנה. ביער מגדל העמק חילקו את היער לחלקות, בהתאם לקרבתם לשכונות ולבתי ספר. כל גוף אחראי לניקיון חלקת היער הסמוכה אליו.
  • פעילות ניקיון במעבה היער - מכוונת לימי פעילות שיא כגון יום ניקיון ארצי, או יום הניקיון הבינלאומי. בימים אלה מתבצעת פעילות ניקיון בקנה מידה ארצי ומשתלבים בה גם קבוצות שאינן בהכרח חלק מהקהילה כגון יחידות צה”ל, מכללות ומועדונים שונים מהאזור.
שיפור חזות היער אינו רק ניקיון. הקהילה נוטלת חלק בגיזום עצים, סניטציה של היער והסדרת שבילי הליכה. פעילות זו כוללת הדרכה מקדימה בבתי ספר בליווי חומרי הסברה.

מנקים את היער הקהילתי.  צילום: משה שלר
מנקים את היער הקהילתי.  צילום: משה שלר

יום הניקיון הבינלאומי

קרן קימת לישראל חברה בפרויקט הבינלאומי “מנקים את העולם” (Clean up the World), שנולד באוסטרליה. מדי שנה, בחודש ספטמבר, נערך יום הניקיון הבינלאומי ברחבי העולם ומיליוני אנשים יוצאים לנקות, לטפח את סביבתם ולשמור עליה.

בישראל מובילה קק”ל את הפרויקט ביערות, בשטחים הפתוחים וביישובים רבים. קק”ל מספקת למנקים חומרי הסברה, שקיות, כפפות, חולצות וכובעים. פעילות הניקיון ביערות הקהילתיים כלולה אף היא במסגרת זו. מצטרפים אליה ראשי הערים וחברי המועצה, תושבים, סטודנטים ממכללות ויחידות צבא מהאזור. בהזדמנות זו תורמת העירייה את חלקה בניקוי פסולת גדולה כגון חומרי בנין וריהוט. ביער עזריקם תרמו תושבים עבודות טרקטור ו-100 ק”ג קלמנטינות לרווחת המנקים. חגיגה של ניקיון שבה המחויבות המקומית חוברת לתחושת שייכות לקהילה כלל עולמית הפועלת למען איכות הסביבה.

למידע נוסף על יום הניקיון הבינלאומי

כתיבה: משה שלר