שבילים להולכי רגל
היערות הקהילתיים אמנם אינם גדולים בשטחיהם, אך בכל אחד מהם יש פינות חמד ו”הפתעות”, שאליהן ניתן להגיע ברגל כגון אתרי פריחה, תצפיות, שרידים ארכיאולוגיים, סלעים בעלי צורות מעניינות ופינות שקט ומרגוע.
יערני קק”ל, בשיתוף עם תושבי הקהילה, בעיקר תלמידים ובני נוער, מתווים שבילים להולכי רגל אל פינות החמד. בני הנוער מסייעים בתחזוקה שוטפת ובניקיון השביל וסביבתו. לדוגמה, “שביל הרקפות” ביער מגדל העמק, ושביל אבן העזר בראש העין, נפרצו עם תושבי הקהילות ובתי הספר ביישובים.
בסקר שביצעו קק”ל והאוניברסיטה העברית (ינואר 2006) בקרב שלוש קהילות שבתחומיהן נמצאים יערות קהילתיים, עולה כי הפעילות המועדפת והמקובלת ביותר על התושבים היא טיול רגלי. כ-70% מהמבקרים מנצלים את שבילי ההליכה בביקוריהם ביערות.
בשביל הבריאות
היערות הקהילתיים הם אתרים אידיאליים ליצירת שבילי הליכה למען אורח חיים בריא. כאשר יש שביל הליכה נעים ואטרקטיבי, במקום מעניין, יפה ומוצל, קל יותר למשוך את התושבים לפעילות הליכה התורמת לבריאות. שביל הליכה בריאותית ביער הקהילתי מספק עניין רב להולך בו, משום שסביבתו משתנה מעונה לעונה, יש בו תצפיות נוף ואתרים מעניינים.
השביל ביער מאפשר הליכה רציפה ונינוחה, בשקט וללא צורך בחציית כבישים סואנים. התשתית הטבעית של השביל בולמת זעזועים הפוגעים במפרקים ובעמוד השדרה ועל כן היא עדיפה על משטחי אספלט, או מרצפות. פני השטח הלא אחידים יוצרים גיוון התורם להפעלת מרב החושים, להפעלה של שרירים רבים ולעבודה על שיווי משקל.
התרומה להולכים בשבילי היער מתבטאת גם בערכים אקולוגיים. בחלק מהיערות הפך התווך שבין בתי הישוב ליער לחצר אחורית, “מזבלה” בזעיר אנפין. שביל ההליכה הופך את שולי הישוב והיער למקום מטופח ושוקק פעילות. שביל הבריאות מסתיים לרוב בגן ציבורי, שם מוצב מתקן כושר לפעילות שלאחר ההליכה. הוא אמור גם להתחבר למסלולי הליכה בתוך העיר, כדי לקשר את כל חלקי היישוב לרשת מסלולים שלמה.
לשבילי ההליכה הבריאותית ביערות עוצב סמל ייחודי הנושא את הכיתוב: “ללכת בשביל
הבריאות”. הסמל מופיע על עמודי השילוט היערני.
הקהילה המקומית שותפה פעילה בתכנון השביל ובעידוד פעילות הליכה בקרב התושבים. קק”ל נענית לבקשות התושבים בהתוויית השבילים וכבר יצרה שבילי הליכה בריאותית בפארק הולנד שבאילת, ביער השלום שבניצנה, ביער כוכב יאיר-צור יגאל, ביער עזריקם, ביער מיתר, בהר איתן (ליד מבשרת ירושלים) וביער ציפורי הסובב את היישוב שמשית.
שותפינו לרעיון שבילי ההליכה הבריאותית הם האיגוד הקרדיולוגי בישראל והחברה למתנ”סים, המסייעת בייעוץ מקצועי לענייני ספורט ההליכה.
מסלולי אופניים
ספורט הרכיבה על אופניים כבש לו מעריצים רבים בישראל. רבבות יוצאים לדווש ביערות ובשטחים הפתוחים. ביערות הקהילתיים, כבשאר יערות קק”ל, מתקיימת פעילות ענפה של רכיבה. מועדוני רכיבה קהילתיים, בוגרים וילדים כאחד, הפכו את היערות הקהילתיים שלהם למקום המועדף לרכיבה.
ביער שוהם, שנחשב גן עדן לרוכבי אופניים, מתקיימת מדי שנה תחרות ארצית לאופני הרים בשם “סובב שֹהם”. הסינגל ביער בארי הפך לשם דבר ונוהרים אליו רוכבים רבים מרחבי הארץ. ביער ראש ציפור, יער אורבני הנמצא בתחום פארק גני יהושע בתל אביב, נסלל מסלול מעגלי בן שני ק”מ. המסלול מופרד לשניים באבן שפה. צד אחד מיועד להולכי רגל והשני לאופניים.
זהו מקום נהדר לרוכבי אופניים לשתי מטרות. מצד אחד, אפשר ללמוד כאן לרכוב על אופניים ללא חשש, משום שזהו אזור ללא מכוניות. מצד שני, מגיעים לכאן רוכבי אופניים מקצועיים, שמנצלים את המסלול לאימון בטוח ולשיפור הכושר האישי, כשהם רוכבים במסלול שוב ושוב.
ביער מגדל העמק הותווה מסלול אופניים מעגלי באורך 15 ק”מ. במסלול הזה יש מעלות ומורדות מאתגרים, המשחררים מהרוכבים קריאות התלהבות. המסלול עוטף את העיר, עובר בנופים ירוקים של יערות ושטחים פתוחים והוא מעניק תצפיות מרהיבות אל עמק יזרעאל.
"רוכבים ובונים" - שיתוף הקהילה בבניית שבילי אופניים
גולת הכותרת של פעילות האופניים ביערות קהילתיים וביערות קק”ל בכלל, היא שיתוף התושבים וקהילות רוכבים ומתנדבים לבניית מסלולי רכיבה והשתתפות הקהילה באחזקת השביל. אירועי “רוכבים ובונים”, שראשיתם ביער הקהילתי בבארי, הפכו בשנים האחרונות למסורת המבטאת את התרומה הקהילתית של רוכבי האופניים לסביבתם והם מקנים גם ידע וניסיון בעקרונות בנייה נכונה של שבילי אופניים.
בפארק אופקים, תחת הכותרת “יער קהילתי- הסינגל של אופקים”, בנו מתנדבים מסלול אופניים למען העיר והסביבה. המסלול, שאורכו כ-10 ק”מ, מעגלי. הוא מתחיל בתוך העיר ועובר בנופי היער והשטחים הפתוחים.
הסינגל של אופקים עושה דרכו לנחל שמריה ולקהילות שבמועצה אזורית מרחבים והוא מהווה גורם מחבר בין קהילות שכנות בעשייה משותפת לטיפוח הסביבה ובפעילות רכיבה. פריצת השביל לוותה במבצע ניקיון מרשים של היער, שבו לקחו חלק העירייה, תושבים, תלמידים ורוכבי אופניים, שהפכו ערוץ ואדי ממזבלה למסלול אטרקטיבי לרכיבה.
מסלולי ניווט
הניווט הספורטיבי בישראל מתקיים בעיקרו ביערות, המהווים את “מגרש המשחקים” המתאים ביותר לפעילות זו. הטופוגרפיה ותכסית העצים יוצרים אווירה של חיפוש, איתור ומסתורין הדרושים לניווט. בסקנדינביה, מולדת ספורט הניווט, מכונה הניווט הספורטיבי בשם “ספורט היערות” (skogsporat בשבדית).
ניווט ביערות הקהילתיים כובש מקום חשוב בפעילות היער משום שהיערות נגישים וזמינים לתושבים ואינו דורש הקמת מתקנים. הפעילות מתבצעת במסגרות כגון תחרויות ניווט עממיות מאורגנות, ניווט בבתי ספר וניווט עצמאי של קבוצות ויחידים.
האיגוד לספורט הניווט בישראל מארגן פעילויות ומפיק מפות ניווט ליערות, כגון מפות ליער ראש העין, שֹהם וגבעת המורה. האיגוד הכין ערכת ניווט לשימוש עצמאי - “לימוד ניווט ברגע” (בשבדיה היא מכונה “פספורט לטבע”). בחלק מהיערות פוזרו יתדות מסומנות לניווט, המיועדים למנווט העצמאי.
ניתן להקים “כיתות שדה לניווט ביער”. בחניון ביער יסומנו שולחנות ואלמנטים אחרים בדסקיות קטנות ועליהן מספר/אות המהווה את סמל הניווט. במקומות אלה ניתן יהיה ללמוד ולתרגל את עקרונות הניווט בתחום מצומצם, כהכנה לניווט ברחבי היער.
פינות אמנות ביער
היער הקהילתי הוא מקום מצוין לא רק לפעילות גופנית, אלא גם להתרגעות נפשית וכר פורה ליצירה. למטרה זו אפשר לנצל את החומרים הטבעיים ביער. זהו מעין “מיחזור אמנותי”, פעולה שבמהלכה הופכים המשתתפים את גזעי העצים שנותרו לאחר דילול היערות ליצירות מפוסלות בעץ. הפסלים מייצגים מוטיבים הקשורים ליער וטבע. הם מוצבים בפינות חמד בשבילים להולכי רגל ומשתלבים בספסלים ובשולחנות הפיקניק.
גן הפסלים הצנוע שליד הר אדר הוא מעשה ידיהם של תושבי הקהילה, שלמדו את רזי הפיסול בעץ בסדנת פיסול ביער. במהלך הסדנה יצרו המשתתפים, בהנחייתו של אמן, דמויות של בעלי חיים כגון נחש, צפרדע ופרפר. על “גן החיות” הזה שומרים טוטמים קשוחים “שדון” ו”אינדיאני”, שפוסלו מגדמי עצים.
בסדנה אחרת נערך פיסול משותף. הקבוצה גילפה טוטם מעץ ברוש גדול (באורך של כ-10 מטרים), שנושא סמלים המבטאים ערכי אחדות, שלום והומניות כלפי האדם והטבע. בפארק ספיר שבערבה חברו אמניות ממושבי הערבה התיכונה ותלמידי בית ספר שיטים ויצרו פסלים המבטאים את רוח המדבר. הפסלים מוצבים במסלול “העמק הנעלם” שבפארק.
מפגשי הפיסול ביער, מעבר להנאה שביצירה, הופכים לאירוע חברתי ומהווים מפלט ממרוץ החיים היום-יומי. בין חבטות האזמל והפטיש קולחת לה השיחה בנושאי איכות החיים ביישוב ובכלל. אפשר לנצל את החומרים הטבעיים ביער. זהו מעין “מיחזור אמנותי”, פעולה שבמהלכה הופכים המשתתפים את גזעי העצים שנותרו לאחר דילול היערות ליצירות מפוסלות בעץ.