יער פסגת זאב - נווה יעקב (יער מיר)

יחודו של היער בהיותו שוכן על ספר המדבר, ממזרח לקו פרשת המים, ראשו "מושלג" לעיתים בעונת החורף ורגליו במזרח בגבול מדבר יהודה. בתחומו ניתן לצפות בקבוצות של שפני סלע היוצאים להתחמם על גבי סלעים חשופים.

היער ידוע גם בכינויו "יער מיר" על שם עיירה ברוסיה הלבנה. השם ניתן למעשה לחורשה אחת ביער בת כ–1000 עצים שניטעה בתרומת תושבת מיר בשם רוזה, לזכר קורבנות השואה מהעיירה. במרכז היער מוצבת אנדרטת יהדות מיר.

ביער שאורכו כקילומטר וחצי ורוחבו מאות מטרים בודדים, מצויים אתרים ארכיאולוגיים ובהם גתות, כבשני סיד ומערות קבורה, מגוון של פרחי בר ובעלי חיים ומיני עצי יער בהם שבעה מיני אקליפטוס.

חובבי הטבע, יכולים למצוא ביער עולם מגוון ועשיר של צומח וחי. היער עצמו מורכב ממגוון עצים בהם: אורן ירושלמי, אורן הגלעין וברוטיה, ברוש מצוי ואריזוני, אלות אטלנטיות ואקליפטוסים. בסתיו החל מספטמבר, פורחים עצי האקליפטוס ומעטרים את היער.

בראשית החורף פורחים סתווניות, בן חצב סתווני, עיריות ועוד. בעונת החורף והאביב אפשר לראות מרבדים של כלניות, רקפות, צבעונים ושלל פרחים אחרים ההופכים את היער לפינת טבע מקסימה.

היער רוחש פעילות של עולם החי, מהיונקים ניתן לפגוש: צבאים, שפני סלע, שועלים, חזירי בר. חלקם פעילי לילה ולכן במשך היום הם לא יראו. מהעופות נבחין בציפורי שיר שונות, משפחות שלמות של חוגלות, עורבים ובעונת החורף נחליאלים. העורבני הוא שוכן קבע במקום ואליו מתלווים העורב האפור, הבולבול והנקר הסורי שאת נוכחותו ביער ניתן לשמוע באמצעות תקתוק מקורו על גזעי העצים.

בחלק המזרחי של היער ישנו ריכוז של מאובנים המעידים על פעילות ימית שהתרחשה כאן בעידנים גיאולוגיים קדומים.

ביער קיימים מספר אתרים בעלי חשיבות היסטורית וארכיאולוגית ובעלי עניין לשימור. אתרים אחדים פותחו בשנים האחרונות. מן הראוי לציין שאזור היער נסקר בצורה יסודית בידי רשות העתיקות בשנות השבעים והשמונים כחלק מסקר ארכיאולוגי מקיף של אזור ירושלים.

אתרים קדומים ביער. בשטח היער נמצאו שמונה גתות לדריכת ענבים ליין, דבר המעיד שבאזור זה היו בעבר כרמים לרוב. נמצאו גם ארבעה כבשני סיד בהם שרפו אבני גיר לסיד, ששימשו את התושבים הקדומים בבנית בתים וטיוח בורות המים. נמצאו שרידים של דרכים קדומות שחיברו את אזור קו פרשת המים (כביש ירושלים רמאללה של היום) עם אזור המדבר.

בסמוך לדרך נמצאו שני בורות מים שיתכן ושימשו את העוברים והשבים כחלק משרותי הדרכים שהיו מקובלים בתקופות קדומות. ניתן להבחין בשרידי מחצבה קדומה, בסמוך לאנדרטה לזכר הצנחנים (על כך בהמשך), החציבות בסלע מעידות שתושבי המקום בעבר ניצלו את משאבי האבן הרבים שישנם כאן לבניה ואף לצרכים אחרים. ביער נחשפו גם מערכות קבורה. נמצאו שתי מערות קבורה ריקות בנוסף למערות קבורה אחרות שהיו קימות אך כיום הן תחת למבנים או כבישים.

ליער הקהילתי חשיבות הולכת וגוברת בעולם כולו כשטח ירוק סביב לשטחים הבנויים וכמשאב סביבתי חיוני לאיכות חיי התושבים בעיר. הוא מאופיין בדרך כלל בסמיכותו המיידית לעיר ומשרת בעיקר את תושבי הקהילות המקומיות הסמוכות לו. הקרבה הפיסית של היער הקהילתי ליישוב, מאפשרת יצירת שייכות ומחויבות בין הקהילה ליער, באמצעות שיתוף הקהילה בממשק היער באופן רציף: בשלבי התכנון, הפיתוח, התחזוקה, טיפוח פעילויות קהילתיות ביער ובניה של תמיכה ציבורית לשימור היער.

ליערות הקהילתיים תועלות רבות החל מטיול ערב מחוץ לתחום שאון העיר, הבאת קצב הטבע וערכי טבע אל תוך העיר, שיפור אפשרי בבריאות נפשית ופיזית והפחתת זיהום אויר. זהו כלי בעל עוצמה המקיים את הקשר בין תושבי העיר לבין ערכי הטבע, ותורם לקשר ולמירקם החברתי בעיר. בשנת תשס"ו, במסגרת סדנה פעילה גיבשו תושבים מפסגת זאב ומנוה יעקב יחד עם המינהלים הקהילתיים וקק"ל את חזון היער, מתוך מטרה שלאור חזון זה יעשו שלבי הפיתוח והשימור לרווחת התושבים כולם.

בחזון נאמר: "יער קהילתי פסגת זאב–נוה יעקב ישמש כיער קהילתי פתוח ונגיש לכל, מקום מפגש המאפשר מגוון פעילויות וחוויות תוך שמירה על איזון בין שימור הצומח, החי והמורשת, פיתוח ושימוש נאות. היער משפיע על הקהילה והיא משפיעה עליו בעבר בהווה ובעתיד". החתימה המשותפת על החזון התקיימה בטקס פתיחת היער בט"ו בשבט תשס"ז.

בערוץ הנחל, במקום שבו היתה בעבר מחצבת אבן, נבנתה אנדרטה לזכר שלושים ושבעה צנחנים. קבוצה זו היתה חלק מיחידת צנחנים שגויסה בשנת 1942 מתוך יחידות הפלמ"ח לצורך לחימה בכוחות הנאציים באירופה.

בשנת 1944 הוצנחו באירופה במטרה להציל קבוצות של יהודים. שבעה מהם נהרגו במהלך משימתם על ידי הנאצים: אנציו סירנו, חנה סנש, חביבה רייך, רפאל רייס, פאול גולדשטיין, צבי בן-יעקב, אבא ברדיצ'ב. שבעת הצנחנים קבורים בהר הרצל, כאן ביער הוקמה ע"י קק"ל אנדרטה לזיכרם.

המאבק לשמירתו של היער: כיוון שהיער קטן בשטחו ושכונות נוה יעקב ופסגת זאב נבנות ומתפתחות, הלחץ הקיים סביבו הוא גדול. בשנת תש"ס (2000) קק"ל הגישה תוכנית לפיתוח היער ושיקומו. באותם הימים הוגשה למשרד השיכון תוכנית בניה על שטח היער שאמורה הייתה להביא לחיסולו.

בעקבות תוכנית זו יצאו התושבים למאבק על היער המהווה ריאה ירוקה יחידה בצפון מזרח ירושלים לטובת קהילות נוה יעקב ופסגת זאב. בשנת 2006 קיבל היער מעמד חוקי שייעודו יער ושטחי נוף פתוח. חשוב להמשיך ולשמור מכל משמר על היער לבעל יעלה עליו הכורת.

ביער ניתן לסייר בכמה מסלולים:

מסלול קצר מסומן באדום - מסלול שמתחיל בשמורת פרחי הבר (ראו בהמשך). יורדים במערכת מדרגות ושביל נוח, בינות לעצי אורן צעירים. במידה ויתמזל מזלנו נוכל להבחין בין גושי הסלעים בשפני סלע. השביל מוביל לעבר אנדרטת הצנחנים בה נמצא חניון מסודר עם שולחנות. את הדרך חזרה ניתן לעשות באותו מסלול או לעלות דרומה לעבר רחוב משה דיין, עליה של כ-500 מטר במעלה הנחל בתוך יער מוצל.

מסלול בינוני - כניסה דרך שער הכניסה המזרחי הליכה על דרך הרכב עד למפגש עם 'שביל שפן הסלע' שמסומן בשחור, בירידה נבחין בעצי יער צעירים שניטעו ב-2004 בשיתוף הקהילה ובהם עצי אלה ארץ ישראלית, חרוב מצוי, אורן הצנובר וברוש מצוי. כשנגיע שוב לדרך עפר רחבה בערוץ הנחל, המסומנת בירוק וקרויה "דרך היער". נפנה בה מערבה (שמאלה) ונצעד לעבר חניון קק"ל באנדרטת הצנחנים. בעונת הפריחה נבחין בצידי הדרך בצבעים מגוונים של סביונים, רקפות ועיריות. לאחר כעשרים דקות נגיע למפגש שבילים נפנה ימינה לעבר חניון הצנחנים. משם עליה בשביל מסודר המסומן באדום לעבר שמורת פרחי הבר.

מסלול ארוך מסומן בירוק - המסלול קרוי "דרך היער" מגיע לחלקו המזרחי של היער במקביל לערוץ הנחל (ואדי אל חפי). במהלך ההליכה ניתן להתרשם ממגוון עצי היער, בעיקר מהחורשה שמדרום לדרך בה צומחים עצי אלה אטלנטית ומהצבאים המשוטטים להנאתם בחלק זה של היער. נבחין בהשתנות הנוף ההולך ונפתח עם ההתקדמות מזרחה. אורך המסלול כקילומטר עד לנקודה המזרחית ביותר.

משם נפנה בדרך המתפצלת לצפון–מערב (שמאלה), נמשיךכ-300 מטר בהתאם לסימון הירוק, עד למפגש עם דרך אספלט, כאן נפנה דרומה בדרך העפר היורדת חזרה לעבר הערוץ המרכזי, נמשיך מערבה "בדרך היער" לנקודת ההתחלה באזור אנדרטת הצנחנים. בעלי המוטיבציה שבינינו מוזמנים לחפש בדרך חזרה משטח של סלע ובו שרידי פעילות של בעלי חיים שהתרחשה באזור בעבר הרחוק, בדמות מאובנים הפזורים על גבי הסלעים.

יער פסגת זאב-נווה יעקב שוקם ופותח בסיוע ידידי קק"ל ברחבי העולם. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים