יערות ציפורי

דרך הנוף יערות ציפורי עוברת לאורך נחל ציפורי, מקריית אתא ועד לאלון הגליל. לאורכה מספר מעיינות, חלקם איתנים השופעים מים כל ימות השנה, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים. באגן ההיקוות של הנחל נטעה קק"ל כ- 30 אלף דונם יער. אורך הדרך 16 ק"מ והיא מתאימה לכל כלי הרכב בכל עונות השנה. מהדרך נשקפים נופי אפיק נחל ציפורי, עמק זבולון, יערות אלונים והרי הכרמל. בנקודות שונות יכולים המטיילים בדרך לבחור בדרכי גישה אל הנחל והאתרים הרבים שלידו.


תעודת זהות

יערות ציפורי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
יערות ציפורי. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

• מרחב: צפון

• אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל: גליל תחתון - גלבוע

• אתרים מיוחדים בפארק: חורבת אושה, אבן השבת, עינות יפתחאל, עין יבקע, טחנת הנזירים, טחנת גבעת עליל, חניון הסוללים.

• אתרים מונגשים: יש.

• אתרים נוספים בסביבה: גן לאומי ציפורי, אנדרטת הלוחם הבדואי, מצודת שפרעם, מרכז שדה ציפורי (קק"ל), מאגר אשכול, תל חנתון, מוזיאון המורשת הבדואית (כעביה), אנדרטת הזיכרון לנופלים בקרב רמת יוחנן.

• איך להגיע? 
ארבע הגישות העיקריות לדרך הנוף יערות ציפורי, ממערב למזרח הן:

א. כניסה דרך כביש הגישה לקרית אתא, הבא מצומת סומך (כביש 780). ברמזור הראשון פונים מזרחה (שמאלה) ונוסעים בדרך מנחם בגין, כשלושה קילומטר וחצי, עד קצה הכביש, בכיכר האחרון פונים מזרחה אל דרך הנוף.

ב. כניסה דרך כביש שפרעם – צומת המוביל (כביש 79), ופנייה לכביש המוליך לעדי והרדוף. לאחר כשלושה קילומטרים  נכנסים אל הקטע המזרחי בדרך הנוף ולאלון הגליל.

ג. כניסה כמו באפשרות ב', נסיעה מערבה להרדוף ולעדי בכביש הישן, כשישה קילומטרים. פנייה אל דרך הנוף ואל יער קרית אתא על פי השילוט.

ד. כניסה דרך כביש הגישה לאלון הגליל (כ-400 מטר מערבית לצומת המוביל). משם פונים ליער, לפני הכניסה ליישוב. בכניסה זו ממוקמת תחנת מידע למטיילים ומספר יזמויות הנותנות שירותי תיירות.

הכניסה ליערות אינה כרוכה בתשלום.

הודעות למטיילים ביערות ציפורי


נחל ציפורי
עקב זרימת ביוב וזיהום מי נחל ציפורי לכל אורכו, הציבור מתבקש לא להתקרב אל מי הנחל.
(עודכן בתאריך 28.2.2021)
 

  למפת יער ציפורי
  למפת שבילי האופניים ביער ציפורי

על היערות

באגן ההיקוות של נחל ציפורי נטעה קרן קימת לישראל לאורך שנים כ-30 אלף דונם יער. היערות הטבעיים שסביב הנחל סבלו במשך דורות מפעילות האדמה: כריתה, רעייה לא מבוקרת ושריפות.

בימי מלחמת העולם הראשונה נכרתו עצי אלון רבים על ידי השלטון התורכי לבניית מסילות הרכבת והסקת קטרי הקיטור. מאז פקודת היערות של שלטון המנדט הבריטי ב-1926, הגדרת שטחים כשמורות יער וראשית פעילותה של קק"ל באזור, החל החורש הטבעי לחזור להדרו הקודם.  כיום מהווה אלון התבור חלק ניכר מהנוף הירוק של אזור נחל ציפורי.

עצי האלון יוצרים תצורת דומם בשם "יער פארק" – יער פתוח שבו צומחים העצים במרווחים גדולים זה מזה. דבר זה מאפשר את התפתחותם של מיני עשבוניים חד-שנתיים הפורחים בשלל צבעים בין העצים. בנוסף לטיפוח החורש הטבעי, נטעה קק"ל באגן ההיקוות של הנחל מגוון של עצים. המין העיקרי שניטע היה אורן ירושלים, ולצדו גם אורן קפריסאי (אורן ברוטיה) וברוש מצוי, ועצים רחבי עלים: אלון מצוי, אלון תבור, כליל החורש, אלה ארצישראלית, לבנה רפואי ועוד.
 
רוכבי אופניים ביערות ציפורי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
רוכבי אופניים ביערות ציפורי. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

דרך הנוף

דרך הנוף חוצה חבל ארץ יפה זה ממערב למזרח. לאורכה מצויים אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, אתרים אלה קשורים לתקופת המשנה והתלמוד ולמעבר הסנהדרין לגליל.

אורך הדרך הוא 16 ק"מ. זוהי דרך עפר כבושה והיא עבירה לכל כלי הרכב בכל עונות השנה. בדרכה מקריית אתא אל גבעות הגליל התחתון היא מתפתלת בינות יערות טבעיים ויערות נטע אדם מהיפים בארץ. נופי אפיק נחל ציפורי, עמק זבולון, יערות אלונים והרי הכרמל נשקפים לעיני המטיילים. בנקודות שונות יכול המטייל בדרך לבחור בדרכי גישה אל הנחל והאתרים הרבים שלידו.

אתרי הדרך

חורבת אושה
אושה היתה המשכן הקבוע הראשון של הסנהדרין לאחר שנדד לגליל בעקבות מרד בר כוכבא (135-132 לספירה). כאן נתכנסה שארית החכמים שחידשו את הסנהדרין והתקינו את התקנות הידועות "כתקנות אושה". על נדודי הסנהדרין לגליל מספרת הגמרא: "...שכתחילה גלתה לה סנהדרין וישבה לה ביבנה, ומיבנה לאושה, ומאושה לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי, וציפורי היה בחלקו של זבולון, ואחר כך גלתה לטיבריה". (בבלי, ראש השנה, לא ע"א – ע"ב)

הגישה לאתר היא מהשוליים הדרומיים של החניון ביער קריית אתא.

אבן השבת ורבי יהודה בן בבא
אבן השבת מצויה בשוליו הצפוניים של יער קריית אתא, לא הרחק מחורבת אושה. זהו סלע ובו חרוטה ביוונית כתובת בת 12 אותיות. יש המזהים בה את המילה שבת. היא סימנה, כנראה, את תחום השבת של אושה. לא הרחק מאבן השבת מצויה מערה ובה ציון קברו של רבי יהודה בן בבא, שהוצא להורג על ידי השלטון הרומאי על שהסמיך את תלמידיו לרבנות, למרות האיסור של הרומאים. צומת סומך הקרוב קרוי כך בשל סיפורו של רבי יהודה.

עינות ציפורי
מקבץ המעיינות הגדול והחשוב ביותר בנחל ציפורי, הנובעים כל השנה. המעיינות נמצאים כשני קילומטרים דרומית לעתיקות ציפורי. כביש הגישה למושב ציפורי ולגן הלאומי עובר בסמוך למבנה המעיין שעבר שימור וחישוף. באזור המעיינות היתה, על פי התיעוד ההיסטורי, נקודת הכינוס של צבא הצלבנים טרם צאתם לקרב קרני חיטים (1187).

עינות יפתחאל
נחל יפתחאל, המנקז את בקעת בית נטופה, בולט בצמחיית המים העשירה שבגדותיו: ערבה בוכיה, צפצפה מכסיפה, שנית גדולה, פטל קדוש, עצי תות, ועוד. עינות יפתחאל פורצים בסמוך למפגש עם נחל ציפורי.

עין יבקע
מעיין זה הנקרא גם בפי המקומיים "ראס אל עין" - ראש המעיין או "ראס א-נבע", הוא מעיין איתן. הוא נפוץ גם בשמו "מעיין הסוסים" בשל שימושו בעבר לשטיפת הצאן והסוסים. בריכת המעיין נבנתה כבר בתקופה הרומית ושרידי קירות קדומים בולטים בשוליה. בראשית המאה ה-20 טופלה הבריכה ונבנה בה קיר להרמת מפלס המים על ידי הנזירים הכרמליתים, לצורך הובלת המים באמה לטחנת הנזירים. מעיינותיו של הנחל הפעילו בעבר טחנות קמח רבות, ששרידיהן פזורים לאורך אפיקו. שרידיהן של שתי טחנות קמח מרשימות מעטרים את חלקו המערבי של הנחל: "טחנת הנזירים" וטחנת "גבעת עליל".
 
פארק רימונים ביערות ציפורי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
פארק רימונים ביערות ציפורי. צילום: ארכיון צילומי קק''ל
טחנת הנזירים
מבנה הטחנה השתמר בצורה יפה. הוא שייך למנזר הכרמליתי שהפעיל את הטחנה עד לראשית המאה ה-20. המים לטחנה הגיעו באמה בנויה מעין יבקע, המצוי כשני קילומטרים מזרחה משם. המים שהגיעו אל גג המבנה נפלו אל גלגלי הכפות בארובה, שהאיצה את המים. הטחנה בנויה שתי קומות, בכל קומה היו שתי מערכות לטחינת קמח: שני גלגילי כפות ושתי אבני ריחיים. כיום יש באתר מסעדה ובית הארחה. שירותים אלה ניתנים בתשלום ובתיאום מראש.

טחנת גבעת עליל (מרפוקה)
חנת מרפוקה או תחנת גבעת עליל היא טחנת קמח מהתקופה העותומנית. גם היא, בדומה לטחנת הנזירים, טחנת ארובה וגלגליה נעו בכוח המים. היא נמצאת כ-1,200 מטרים מערבית לטחנת הנזירים. בבסיס המבנה ניכרים שרידים ארכיאולוגיים של טחנת סוכר מהתקופה הצלבנית - ממלוכית.

הנפתול של גבעת עליל
בנופו המתפתל של ערוץ נחל ציפורי בולטת ביופייה תופעת הנפתול ("המאנדר" - ביוונית, מונח גיאוגרפי המציין נפתול בצורת האות היוונית אומגה W) של גבעת עליל. כאן מבצע נחל ציפורי עיקוף צפוני ארוך של גבעת עליל, הבולטת אל עמק הנחל על ידי שלוחה הררית מדרום. דעות הגיאולוגים חלוקות בהסבר כיצד נוצר נפתול נחל זה. הדעה הרווחת היא שבעבר זרם נחל ציפורי היישר מערבה. בשלב מסוים גלש המדרון וסכר את אפיק הזרימה. המים הרבים שגדשו באפיק הנסגר יצרו מעין אגם, עד שמצאו נתיב חדש מצפון, הוא הערוץ הקיים היום.

שביל נחל ציפורי
בסמוך לסיום (או ההתחלה, תלוי מאיזה כיוון באים) דרך הנוף, נמצאת עוד דרך יער יפה שהוכשרה על ידי קק"ל. זהו שביל נחל ציפורי בסמוך להסוללים. השביל סלול באורך של קילומטר אחד ומתאים לטיול רגלי או לרכיבה על אופניים. השביל מוביל למעבה היער ומאפשר בילוי בנוף ירוק ורגוע. קק"ל פיתחה את השביל כך שגם המוגבלים בתנועתם יוכלו להינות מהטיול לאורכו.

השביל מתחיל ביער אלון תבור ובהמשך מפלס דרכו ביער מחטני. אפשר לפגוש בו בשרידי דרך רומית עתיקה, מתקנים חקלאיים עתיקים, מערה ועוד. החזרה לרכב היא מהשביל הסלול שממנו באנו או מדרך העפר הלבנה, המקיפה את היער. אפשר גם להתחיל את הטיול בשמשית. לא הרחק ממקום זה נמצאת ציפורי, החשובה בערי הגליל בימי בית שני והתקופה הרומית. לכאן עברה הסנהדרין ובראשה עמד רבי יהודה הנשיא. בחפירות ציפורי התגלו שרידים רבים: בית כנסת, בית קברות של חכמי ציפורי, קבר רבי יהודה הנשיא, תאטרון, וילות רומיות שבהן רצפות פסיפס יפות ומפעל מים מרשים. אתר ציפורי הוא גן לאומי והכניסה אליו בתשלום. 

אתרים מונגשים

אתרים מונגשים

בשביל נחל ציפורי הונגשו המתקנים הבאים:

  • שבילי הליכה
  • חניות
  • בתי אחיזה
  • רחבות ספסלים
  • רחבת דק לפני מערה עתיקה

תודה לשותפים בפיתוח היערות והפארקים
יערות ציפורי שוקמו ופותחו בסיוע ידידי קק"ל ברחבי העולם. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים »