בעקבות השריפות ביער אשתאול ופארק קנדה: קק"ל פועלת לשיקום היער והפקת לקחים לאירועים שעוד יבואו

תיאור מהלך השריפה והיקף הנזקים

השריפות ביער אשתאול ובפארק קנדה היו אירועים מורכבים ומהירי התפשטות. שריפת יום השואה החלה בסמוך למושב תרום והתקדמה במהירות רבה בחסות הרוח ואחוזי הלחות הנמוכים לכיוון צפון-צפון מזרח.

השריפה חצתה את כביש 38 במחלף מסילת ציון ואף קפצה צפונה בשלב מסוים אל מעבר לכביש 1 באזור מחלף שער הגיא. השריפה ביום הזיכרון החלה, ככל הנראה, מהתחדשות השריפה הקודמת באזור בית העלמין של המושב מסילת ציון. גם במקרה זה, האש התקדמה במהירות רבה בחסות הרוח ואחוזי הלחות הנמוכים מאוד לכיוון צפון-צפון מזרח, עד שחצתה את כביש 1 לפארק קנדה וכילתה כמעט את כולו.

מהשוואת עוצמת השריפה בתצורות צומח שונות, ניכר קשר ברור בין הגושים הגדולים שנשרפו לנוכחות אורנים. לעומת זאת, בבוסתנים, חורש ויער בצפיפות נמוכה, ושטחי חניונים בהם תת-היער טופל היטב – האש נבלמה או גרמה לנזקים בהיקפים קטנים. היקף הנזקים המדויק לכל אחד מהאזורים נמצא בתהליכי הערכה מתקדמים.

איור 1. מפת גבולות שריפת יער אשתאול 23-24/04/25 ופארק קנדה 30/04-01/05/25

הפעולות שבוצעו בזמן האירוע ובימים שלאחריו

בזמן השריפות, התנהל מאמץ כיבוי אינטנסיבי ורחב היקף. כוחות הכיבוי וההצלה פעלו בשיתוף פעולה הדוק עם צוותי קק"ל שהוקפצו מרחבי הארץ, יחידת הכיבוי המוטס, חיל האוויר הישראלי (מטוס הרקולס). בנוסף, התקבלה עזרה חיונית ממדינות שכנות, בהן יוון ואיטליה, ששלחו מטוסי כיבוי לסייע במאמצים.

עם שוך הלהבות, החלה קק"ל באיסוף מידע רלוונטי לצורך עיבוד וניתוח מהיר של האירועים. בין הפעולות שבוצעו בימים שלאחר השריפה: איסוף מידע אנושי, נתונים מטאורולוגיים, ניתוח ראשוני של עוצמת וחומרת השריפה שכלל שימוש באינדקס dNBR (Normalized Burn Ratio) באמצעות נתוני לווין, אימות הנתונים במהלך סיורי שטח, ביצוע צילומים אוויריים, ואיסוף נתונים מפורטים על הקשר שבין עוצמת השריפה והשפעתה על הצומח.

איור 2. מפת dNBR לשריפת יום הזיכרון (יער אשתאול ופארק קנדה) 30/04-01/05/25

מסמך סיכום ביניים הופק זמן קצר לאחר האירועים, במטרה לשפר את פעולות מניעת השריפות והכיבוי העתידיות, להבין את מידת הפגיעה במערכת האקולוגית כבסיס לתוכניות שיקום היער, ולהטמיע מידע זה כחלק מספר היער וההיסטוריה של אירועים בעלי חשיבות להבנת תהליכים ארוכי טווח.

עקרונות שיקום היער והצמחייה בשטחים השרופים

שיקום היער לאחר שריפה הוא תהליך ארוך טווח המבוסס על תורת ניהול היער של קק"ל. תכנית חידוש הצומח תכלול קביעת ייעודי השטח היערניים ותצורות הצומח הרצויות (כולל רמות כיסוי והרכב מינים), ניטור ומיפוי השטחים הדורשים פעולות שיקום וקביעת היקף החידוש – אם בהתחדשות טבעית, נטיעה או שילוב של השניים. דגש מיוחד יושם על ממשק חידוש הצומח, כולל תוכנית דילולים של זריעי אורנים, טיפול בעצים רחבי עלים וטיפול בצומח פולש וצומח אחר לא רצוי. פעולות ממשק אלו הן כלי מרכזי בהשגת תצורת הצומח הרצויה.

בנוסף, ייקבעו סדר עדיפות לביצוע, לוח זמנים מתוכנן וחישוב עלויות כולל. לטובת מהלך השיקום הוקם צוות היגוי וצוותי עבודה מקצועיים מצומצמים בנושאים שונים (תכנון, שיקום צומח, הגנה מאש, ניטור).

איור 3. סדר שלבי הפעולה בתהליך שיקום היער לאחר שריפות. מתוך מסמך מדיניות והנחיות למניעת שריפות ושיקום לאחר שריפה, מרץ 2025

התייחסות למדיניות קק"ל למניעת שריפות, ניטור ומוכנות

קק"ל מיישמת מדיניות קפדנית למניעת שריפות, הכוללת ממשקי יער מגוונים במטרה להקטין את עומסי הדלק, לעכב את התפשטות האש, להפחית את עוצמת השריפה ולשפר את יכולת הכיבוי. פעולות אלו כוללות:

• דילולים וגיזומים: הפחתת כמות חומר הבעירה ביער
• מרעה: צמצום “חומרי הבעירה” בשטחי היערות באמצעות שימוש בבקר ובצאן.
• הקמה ותחזוקת אזורי חיץ: הקמת אזורי חיץ סביב יישובים וביער עצמו, המהווים דרך בטוחה עליה ניתן לבצע פעולות כיבוי בטוחות ויעילות ובשאיפה לצמצם את היקף השטח הנשרף.
• אזורים להקטנת איום משריפות: פעולות ממוקדות באזורים בעלי סיכון גבוה ובמיקום ה”מאיים” על ערכים, נכסים ו'/או חיי אדם.
• אזורים להפחתת סכנת שריפות ענק: תכנון וביצוע ממשקים רחבי היקף למניעת התפתחות שריפות לממדי ענק.

קק"ל פועלת גם לניטור מתמיד של מצב היער וסכנות השריפה, ומשפרת את מוכנות צוותי הכיבוי באמצעות תרגילים, הכשרות ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לאיתור שריפות ביערות.

ההתמודדות עם השריפות באפריל 2025 מדגישה את החשיבות בתכנון וביצוע פעולות ממשק למניעת שריפות וכמו כן מחייבות שדרוג מערך הכיבוי של קק"ל ויכולות גילוי שריפות בשטחים פתוחים.

שיקולים סביבתיים ואקולוגיים שמלווים את העבודה בשטח

פעולות השיקום של קק"ל מלוות בשיקולים סביבתיים ואקולוגיים קפדניים. המטרה היא לאפשר, ככל הניתן, התחדשות טבעית של המערכת האקולוגית, תוך התערבות מושכלת במקרים בהם נדרשת עזרה אנושית.

קק"ל פועלת להבטיח את שיקום המגוון הביולוגי, קידום יציבות אקולוגית, שמירה על שירותי המערכת האקולוגית וצמצום הסיכונים הסביבתיים העתידיים. במסגרת זו, אנו מבצעים סקרים שוטפים בנושאים שונים כגון מינים פולשים, בתי גידול ייחודיים, ערכי טבע ומורשת, ועוד. הפקת הלקחים מהשריפות, כולל ההבנה לגבי עמידותם של בוסתנים ושטחים מטופלים, תשמש כבסיס ליישום ממשקי יער מתקדמים יותר שישלבו את מכלול השיקולים האקולוגיים והסביבתיים במדיניות קק"ל, תוך התחשבות בשינוי האקלים וההשפעות ארוכות הטווח.