יום פתוח במו"פ צפון – דצמבר 2012

יום פתוח במו"פ צפון – דצמבר 2012

איך מפתחים זן חדש של תפוחים גדולים, יפים ואדומים יותר? כיצד ניתן להתגונן בפני וירוס הגפן הפוגע בכרמים ובתעשיית היין? כיצד מתמודדים עם זבוב הפירות הים תיכוני? בעזרת אלו שיטות חדשניות ניתן לבדוק את כמות המים המדויקת הדרושה לכל גידול? אלה הם כמה מהמחקרים והניסויים שבהם מתרכזת כיום העבודה במו"פ צפון, ושהוצגו בתערוכה.

12 חוקרים מנוסים מועסקים במסגרת מו"פ צפון, ומסייעים בידם סטודנטים רבים. "אנחנו משתמשים בכלי מחקר מדעיים מוכרים ופועלים בהתאם לסטנדרטים הנהוגים באקדמיה, אבל המחקר הטהור הוא לא המטרה המרכזית שלנו", מסביר אלקנה בן-ישר, מנהל מו"פ צפון. "היעד העיקרי הוא יישומי ולא תיאורטי – לתת שירות לחקלאות בצפון הארץ, לכוון את החקלאים לאפיקים כלכליים, וכך לעודד את החקלאות".

כגוף שפועל בתחום ניהול השטחים הפתוחים, פיתוח החקלאות, קידום ההתיישבות וקידום מחקריים יישומיים – כולם לטובת האדם בסביבתו – יש לקק"ל עניין מיוחד במו"פ ולכן היא דואגת לממן, בסיוע ידידיה בעולם, חלק ניכר מתקציב מרכזי המו"פ בכל רחבי הארץ.

פעילות המו"פ מתפרשת על פני כל אזור הצפון, הכולל אזורי אקלים מגוונים, ומכאן שגם מיגוון גידולים ושיטות חקלאיות. התפוחים של צפון הגולן, האבוקדו בעמקים, הפטריות בגליל המערבי, האפרסמונים והרימונים באזורי הביניים, בקר לבשר בגולן ובגליל – כל אלה ועוד ענפים רבים מקבלים ליווי מקצועי במסגרת המו"פ.

להלן מידע מפורט לגבי הנושאים הנחקרים במו"פ כפי שבאו לידי ביטוי ביום הפתוח.
התערוכה במסגרת היום הפתוח במו''פ צפון, 2012. צילום: יואב דביר

פיתוח זן חדש של תפוחים

אחת המשימות החשובות הועמדות בפני חוקרי המו"פ היא בדיקת ההתאמה של זנים חדשים לגידול בצפון. עובדת המו"פ הוותיקה נילי שמי סיפרה ביום הפתוח כיצד נצפה על אחד העצים במטע תפוחים בקיבוץ מרום גולן, ענף אחד שפירותיו בלטו לטובה בהשוואה לכל הפירות האחרים – למרות שטעמם לא היה שונה, הם היו מרשימים בגודלם ובעלי צבע אדום בוהק.
נילי שמי מציגה את תפוחי ה-Fun החדשים. צילום: יואב דביר
שנה אחר שנה המשיך אותו ענף מסוים של אותו עץ במטע לבלוט לטובה, וחוקרי המו"פ הגיעו למסקנה שצריך להתעמק וללמוד את הנושא. החוקרים יצרו ריבוי של אותו ענף, ששימש בסיס לגידול כמה עצים מאותו זן, וכעת הם בודקים בחלקת הניסוי האם ניתן לגדל את הזן הזה באופן מסחרי באזור הצפון. אם תפגשו בעתיד על מדפי החנויות תפוחים בשם פאן (Fun), תדעו שהכל התחיל בזכות ענף אחד בעל מוטיבציה גבוהה מהרגיל וצוות מסור של חוקרים מיומנים.

ד"ר דוד כהן, חוקר במו"פ, הסביר ביום הפתוח כי חקלאות מודרנית אינה יכולה להיות מנותקת מנושאים סביבתיים. "סוגיות של שמירת טבע מעסיקות כיום את כל החקלאים", אמר כהן. "אגמון החולה הוא מקום אידיאלי לתערוכה שמציגה את העשייה שלנו, כי האתר מוכיח שאפשר למצוא איזון בין טבע לחקלאות, שמאפשר לשניהם לחיות יחדיו".

התמודדות עם זבוב הפירות הים-תיכוני

כפי שמעיד שמו, זבוב הפירות הים-תיכוני הוא אחד המזיקים העיקריים באזור כולו. הוא תוקף את רוב מיני הפירות, כולל פירותיהם של עצי ההדר והעצים הנשירים. על הפרי הנגוע כמעט לא רואים סימנים, אבל בפנים הוא נרקב כולו כתוצאה מעקיצת הזבוב. חוקרי המו"פ פיתחו שיטות ייחודיות להתמודדות עם הנגע, ביניהם פיזור זבובים מעוקרים, שמונעים התרבות, ומלכודות עם ריח של פרי בשל, שמושכות את הזבובים אליהן.

תצוגת כלים חקלאיים ביום הפתוח. צילום: יואב דביר.
יוסף הלפרין, נציג מועצת הצמחים ומעובדי מו"פ צפון, מרכז את המיזמים בהדברת זבוב הפירות, ומסביר שחשוב במיוחד שהטיפול יתבצע בתיאום ארצי. "הזבוב עובר ממקום למקום, לכן אין תועלת בהתמודדות מקומית. אם בעבר נאלצנו לזרוק פרי מדונמים רבים של מטעים שהותקפו בידי הזבוב, הרי שכיום הפרי כמעט אינו ניזוק, בזכות הכלים שפיתחנו. כמובן שהמו"פ הוא הכתובת המקצועית של החקלאים בנושא הזה, כמו גם בתחומים אחרים".

הלפרין מסביר ששיתוף הפעולה עם החקלאים חיוני. הדיאלוג הוא דו-סטרי: חוקרי המו"פ דואגים להפיץ את הידע ולהטמיע את השיטות החדשות, והחקלאים מצידם מעבירים את הצרכים העולים מהשטח ואת המידע שנצבר בשדה.

שימוש בצרעות נגד וירוס הגפן

וירוס הגפן הוא אחד המזיקים העיקריים שפוגעים בכרמי היין. הוא גורם לסלסול העלים, שמקשה עליהם לקיים את תהליך הפוטו-סינתזה. הגפנים שנפגעים נותנים פחות פרי ובאיכות ירודה יותר. לא רק ש מהכרמים הנגועים מאשפרים לייצר פחות יין, אלא שגם טעמו נפגע. הווירוס מפיץ את עצמו באמצעות הכנימה הקמחית, שנושאת אותו בגופה.

כמובן שניתן לחסל את הכנימות באמצעות רעלים, אבל המומחים מסבירים שזהו פתרון רע. מעבר לפגיעה בסביבה ובגידולים עצמם עקב השימוש ברעל, המזיקים גם מפתחים עמידות לרעלים, כך שיעילותם הולכת ופוחחת עם הזמן.

ד"ר רקפת שרון מסבירה את נושא המלחמה בווירוס הגפן. צילום: יואב דביר
ד"ר רקפת שרון, חוקרת במו"פ צפון, הכריזה מלחמה כנגד הווירוס באמצעות נשק מתוחכם. חוקרי המו"פ גילו פרומונים – חומרי משיכה מיניים, שבאמצעותם הם מבלבלים את הכנימות. הפרומונים מפיצים ריח שמטעה את הזכרים, ולא מאפשר להם למצוא את הנקבות. התוצאה היא שאין הזדווגות, ובהדרגה הכנימות נעלמות מהשטח.

דרך מתוחכמת נוספת להדברת הכנימות היא באמצעות צרעות טפיליות. חוקרי המו"פ גילו שצרעות אלה מהוות אויב טבעי יעיל ביותר כנגד הכנימות הקמחיות המפיצות את הווירוס הפוגע בגפנים. הצרעות מטילות בתוך הכנימות את ביציהן, וזחלים הבוקעים מהן אוכלים את הכנימה מבפנים.

גם חיפושית פרת משה רבנו מתבררת כלוחמת יעילה כנימות שהיא ניזונה מהן, וחקורי המו"פ משתמשים בחיפושיות כסוג נוסף של לוחמה בכנימות.

כמו בשדה הקרב המודרני, שבו ממלא הציוד הטכנולוגי תפקיד מרכזי, חיל המודיעין של ד"ר שרון כולל מערכות מדויקות למיפוי מרחבי באמצעות GPS. בעזרת תוכנה מיוחדת, החוקרים יודעים לזהות את האזורים המועדים לפגיעת הכנימות, וממקדים בהם את מאמצי ההדברה.

תמר סוקוסלקי, סטודנטית לתואר שני שחוקרת את וירוס הגפן, הגיעה לתערוכה במו"פ כדי להסביר למבקרים על המזיקים והמלחמה כנגדם. קבוצת ילדים גילתה עניין מיוחד בנושא, ביניהם עדי קליין בת ה-9 מכפר סבא. "עד היום כשאכלתי ענבים לא חשבתי על כל מה שצריך לעשות בשביל שיהיה פרי בריא וטעים", אמרה הילדה.

התמודדות עם עם מצוקת המים

מחקר אחר של המו"פ עוסק בבדיקת כמות ההשקיה הנדרשת לסוגי הגידול השונים. המטרה היא להגיע לצמחים בריאים, שנותנים פרי רב ואיכותי, תוך שימוש בכמות המים המדויקת הנדרשת. החיסכון במים גם מוזיל עלויות לחקלאי, וגם תורם להתמודדות עם מצוקת המים במדינה.

לשם כך פותחו תאי לחץ, שבהם אפשר למדוד את כמות המים המדויקת הנדרשת לכל צמח. מכניסים לתוך תא לחץ עלה מהצמח, ומעלים בהדרגה את הלחץ, עד ליציאת טיפת המים הראשונה. התברר שזהו מדד טוב למידת הצימאון של העץ. באמצעות מדידה זו אפשר לבדוק מהן כמויות המים הנדרשות לגידולים שונים בתנאים שונים.

שילוב הביקור ביום הפתוח בבילוי בפארק

מטיילים רבים גדשו את פארק אגמון החולה בחופשת חנוכה שבמהלכה התקיים היום הפתוח במו"פ צפון, ורבים מהם ביקרו גם בתערוכת המו"פ. כולם נהנו מהפרוייקטים הרבים שקק"ל מפתחת בפארק, בסיוע ידידיה ברחבי העולם ושמחו לפגוש את אלפי העגורים, שהתארחו באותה תקופה באגמון ומילאו את הפארק בהמולה עליזה. כ-25,000 עגורים חורפים באגמון, ועוד כ-75,000 עוברים בו בסתיו בדרכם לאפריקה.

תצפית בפארק אגמון החולה. צילום: יואב דביר

העופות הגדולים מהווים את אחד ממוקדי האטרקציה של אתר הצפרות, הידוע בעולם כולו. בעבר הם גרמו נזקים כבדים לשדות החקלאיים באזור, אבל בזכות פרוייקט האכלת העגורים, שיצא לדרך בסיוע תרומת ידידי קק"ל בארה"ב, הוכח שעם קצת התחשבות הדדית, כולם יכולים לחיות יחד בארצנו.

לצד העגורים המרשימים, יש באתר עוד מינים רבים של ציפורים: אנפות, מגלנים, ברווזים, שקנאים, חסידות ועופות דורסים רבים. לא רק עופות יש באגמון, אלא גם ג'מוסים, חתולי ביצות, שועלים, נוטריות ועוד מינים רבים של בעלי חיים, שמציגים את הטבע במלוא הדרו.

בתקופה זו, הפארק מציע למבקרים, מלבד הטיול הרגיל ברגל, באופניים או בעגלות גולף, שפע של פעילויות וסיורים מיוחדים: ספארי לילה, טיולי זריחה, סיורי צפרות, ביקור בתחנת הטיבוע וסיורים מודרכים בגן הבוטני.