אנשי שגרירות צ'ילה בישראל, נציגי קרן קימת לישראל, נציגי משרד החוץ, נציגי המכון לקשרי תרבות ישראל-צ'ילה על שם אוחיגינס בישראל ונספחיהן הצבאיים של שגרירויות מכמה ממדינות אמריקה הלטינית, הגיעו ביום חמישי, 6 בספטמבר 2018, לאתר הזיכרון לגנרל ברנרדו אוחיגינס באשתאול, כדי לציין את יום הולדתו של הגנרל, מנהיג ומהפכן דרום-אמריקני.
משתתפי טקס הזיכרון לגנרל אוחיגינס ביער אשתאול. צילום: דניס צין
את הטקס פתח באווירה חגיגית המוזיקאי הישראלי אריאל טורו, יליד צ'ילה בעצמו, בשירת ההמנון הלאומי של צ'ילה, ולאחריו באה שירת "התקווה". לאחר מכן, במהלך התוכנית, שר טורו כמה שירים צ'יליאניים נוספים.
הנספח הצבאי הצ'יליאני קולונל רודריגו פינו, קצין מודיעין ומרצה במכללה הצבאית של צבא צ'ילה, נשא את הנאום המרכזי. הוא סקר בהרחבה את חייו של גנרל ברנרדו אוחיגינס ואת פועלו, בהדגישו כי הוא מייסדה של מדינת צ'ילה המודרנית.
עוד הוסיף קולונל פינו: "נדרשו כמה אלפי גולים צ'יליאנים וחיילים ארגנטינאים בפיקודו של אוחיגינס כדי להנחיל לשליטים המלוכנים ששלטו בצ'ילה ב-1817 תבוסה מוחלטת. לאחר נצחונו, נבחר אוחיגינס לכהן כ'דירקטור עליון', וכמנהיגה של האומה העצמאית הצעירה. במהלך שש השנים שלאחר מכן כונן ממשל שיצר את הבסיס הנחוץ להישרדות לאומית. על אף הנסיבות העוינות, הצליח לצאת למבצע צבאי גדול נגד פרו כדי להמשיך את מלחמתו במלוכנים".
פינו המשיך ואמר כי הוא רואה דמיון רב בין ישראל וצ'ילה, שתי מדינות קטנות שלחמו להשיג עצמאות והצליחו במאבקן בתנאים שהכול חשבו שיביאו למפלתן.
סגן יו"ר קק"ל ויו"ר ועדת הכספים ארנן פלמן נשא דברים בשם קק"ל. פלמן, שנולד וחי בצ'ילה עד עלייתו לישראל, אמר כי קק"ל גאה לארח את חגיגת יום הולדתו של ברנרדו אוחיגינס, משחרר צ'ילה ומייסדה, באתר שהוקם לכבודו ביער צ'ילה שבאשתאול, המתקיימת זה 26 שנים, שנה אחר שנה.
הנספח הצבאי קולונל פינו מעניק תעודת הוקרה לארנן פלמן ולאריאל גולדגביכט מקק"ל. צילום: דניס צין
"היער שסביבנו, האנדרטה וחניון הנופש שעל שמו של אוחיגינס, כולם עדות לנדיבות ליבם של תומכי קק"ל בצ'ילה. הקהילה היהודית בצ'ילה יודעת שאף שהיה קתולי, היו לאוחיגינס קשרים קרובים וחמים עם היהדות. שמעתי שהוא אפילו הבין יידיש ונהג, כיהודים, להניח אבנים על מצבות קבר".
יו"ר המכון לקשרי תרבות ישראל-צ'ילה על שם אוחיגינס טוביה גולדשטיין עמד על מהות הקשר שחש אוחיגינס ליהדות. "אביו של ברנרדו אוחיגינס היה קצין צבא קבע ששלח את בנו הצעיר לחיות אצל משפחה אומנת בדרום צ'ילה. חואן אלבנו, אבי המשפחה שגידלה את אוחיגינס בילדותו, היה יהודי. אלבנו לא מנע מברנרדו הצעיר לנהוג כקתולי, אך בה בעת לימד אותו את אורחות החיים היהודיים. לאחר זמן, כשחי באנגליה, שם למד בצעירותו במשך שנתיים, גר אוחיגינס בביתה של משפחת שענים יהודית בריצ'מונד, לונדון. כך לא היו החיים היהודיים והמנהגים היהודיים זרים כלל לאביה המייסד של הרפובליקה העצמאית של צ'ילה".
קשרי ישראל-צ'ילה היו מוקד נאומו של איש משרד החוץ הבכיר בדימוס דוד כהן, שעמד במשך שנים רבות בראש מחלקת מדינות אמריקה הדרומית וכיהן כשגריר ישראל בצ'ילה בשנים 2005–2009. כהן הזכיר את היחסים הטובים ששררו מאז ומעולם בין ישראל ומדינות אמריקה הדרומית בכלל, ובין ישראל וצ'ילה בפרט. "אל לנו לשכוח שההצבעה על הקמת מדינת ישראל באו"ם ב-1947 עברה הודות ל-19 קולותיהן של מדינות אמריקה הדרומית. 13 מהן הצביעו בעד הקמת מדינת ישראל ושש נמנעו מהצבעה. כל הקולות הללו היטו את הכף לטובה והביאו לניצחון ישראל".
אחרון עלה אל דוכן הנואמים שגריר צ'ילה החדש בישראל רודריגו פרננדז, שהחל לכהן בתפקידו רק חודשיים קודם לכן. בנאומו אמר פרננדז כי הוא נרגש להשתתף באירוע כזה בשלב כה מוקדם במהלך כהונתו בישראל. "אני שמח מאוד להיות כאן, בהרי ירושלים. הטקס באתר זה, ביער צ'ילה של קק"ל, הוא דרך ראויה ומכובדת להעלות על נס את זכרו של ברנרדו אוחיגינס, המשחרר הגדול של צ'ילה ושל אמריקה הדרומית. זוהי גם הזדמנות נפלאה עבורי להכיר את קק"ל ואת המכון לקשרי תרבות ישראל-צ'ילה על שם אוחיגינס בישראל היכרות קרובה יותר".
הטקס נשלם כשהנספח הצבאי הצ'יליאני קולונל פינו, הניח זר על האנדרטה לזכרו של אוחיגינס והעניק לארנן פלמן, לאריאל גולדגביכט, מנהל מחלקת אמריקה הלטינית בקק"ל, ולטוביה גולדשטיין לוח הוקרה מתנת צבא צ'ילה.
לכתבות נוספות בחדשות קק"ל