במעבה היער: מינים שנחשבו לנדירים ביותר בארץ למעשה נפוצים ביערות ישראל

פרויקט שסקר את המגוון הביולוגי ביערות קק"ל במשך שלוש שנים גילה מינים חדשים של צמחים בישראל ושינה את התמונה על נוכחות מינים שנחשבו לנדירים.

בכנס מחקרי יער ושטחים פתוחים של קק"ל, שיערך ביום חמישי במוזיאון הטבע באוניברסיטת ת"א, יוצג דו"ח המסכם שלוש שנים של פרויקט רחב היקף העוסק בפיתוח שיטות המיפוי, הסקר וסימון ערכי הטבע המוגנים ביערות קק"ל. הדו"ח, שנערך ע"י דבורה לב הרמתי, ד"ר בן נתן ממכון דש"א ועמרי שליו ממחלקת אקולוגיה באגף הייעור, ביוזמה ובהנחיית יהל פורת, מנהל מחלקת אקולוגיה באגף הייעור וצוות היגוי נרחב מקק"ל ורט"ג, אפיין את שיטות העבודה הנדרשות לצורך שמירה על ערכי הטבע המוגנים.

כחלק מהפרויקט פותחו פרוטוקולים לסקרים אקולוגיים ביערות קק"ל המיועדים לדילול ולחידוש, פותח מבנה מסד נתונים ממ"גי של קק"ל בנושא ערכי טבע ביערות, ובוצעו סקרי טבע רבים בשטחים שיועדו לדילול ולחידוש ע"י נטיעות. בשטחים אלו מופו צמחים בסכנת הכחדה, ריכוזים של מיני דגל כגון חלמונית גדולה, עצי תפארת, אזורי לינה ורבייה של בעלי-חיים, בתי-גידול לחים ובתי-גידול ייחודיים.

דו"ח מסכם שמפרט את ממצאי כל סקר והנחיות השימור, הוגש בנפרד עבור כל יער, סמוך למועד ביצוע הסקר. מניתוח ממצאי הסקרים עולה שביערות קק"ל מתקיימים ערכי טבע ובתי-גידול ייחודיים רבים, שהמידע אודותיהם היה מועט מאד טרם ביצוע הפרויקט הנוכחי.

סקרי ערכי הטבע ביערות קק"ל שפותחו בפרויקט זה, משלימים את פערי המידע החסר לגבי המגוון הביולוגי ביערות. למשל, במהלך הפרויקט התגלו ממצאים בוטניים משמעותיים מאוד: מיני צמחים חדשים בישראל, אוכלוסיות גדולות ויציבות של מינים בסכנת הכחדה שמתקיימות ביערות קק"ל, ותצפיות המרחיבות את גבולות התפוצה הידועים של מינים נדירים. בנוסף נמצאו מספר יערות שמשמשים כמוקד חשוב ביותר לשימור מגוון גדול של מינים בסכנת הכחדה, בעיקר בבתי-גידול מאוימים שאינם מיוצגים מספיק בשמורות טבע, כגון בתי גידול לחים ומשארי קרקעות עמוקות בעמקים, ברמות ובמישור החוף.

חשיבותם של היערות כמוקדי שימור מינים בסכנת הכחדה בולטת במיוחד במישור החוף, אזור של בינוי צפוף שבו אין כמעט שמורות טבע ושטחים פתוחים לא חקלאיים אחרים מלבד יערות קק"ל, שמגנים על שטחי קרקעות קלות ובתי-גידול לחים ומספקים אזור מפלט לריכוז גבוה מאוד של מינים בסכנת הכחדה ומינים נדירים אחרים. יערות אלו הם שטחים פתוחים שאינם מעובדים, ייחודיים באזורם, ועל כן חשיבותם לשמירת הטבע בארץ – גדולה מאד.

דוגמה בולטת במיוחד היא יער חדרה. ביער חדרה היה קיים מידע מועט וחלקי על נוכחות מיני צמחים בסכנת הכחדה, ובמסגרת הסקרים שנערכו לפני הדילול ביער, התגלה זה כשטח יוצא דופן ובעל חשיבות עליונה לשימור מגוון מיני הצמחים במישור החוף. ביער התגלה מספר רב של מינים בסכנת הכחדה, ביניהם זכריני הביצות (Lehm laxa Myosotis) מין חדש לארץ. חלקם הגדול של המינים שנמצאו ידועים כיום כמעט רק באזור חדרה, או שהם חלק מאוכלוסיות בודדות שנותרו במישור החוף. מממצאי הסקרים עולה כי דילול היער מועיל למינים רבים, ובחלק מהמקרים מתרחש שיקום מהיר של הצומח בתת היער ושל מינים בסכנת הכחדה כתוצאה מכך.

פורת מדגיש שבמהלך שנות הפרויקט נמצא ע"י האקולוגים באגף הייעור שהנחיות ההגנה על ערכי הטבע שנמצאו בסקרים המקדימים ניתנות ליישום שוטף בעת ביצוע עבודות הדילול וחידוש היערות, ויישומן מאפשר הגנה טובה על ערכים חשובים אלו ביער. זאת, ללא הפרעה או עיכוב משמעותי בתהליך החשוב ורחב ההיקף של דילול וחידוש היערות שהוא הכרחי לחיוניותם.

לסיכום, נמצא שהכלים שפותחו בפרויקט זה מאפשרים ביצוע שוטף של עבודות ממשק הכרחיות ביער קק"ל תוך שמירה על ערכי הטבע המתקיימים בהם, ואף תורמים להרחבת מאגר המידע על ערכי הטבע ביערות ישראל. המידע שנאסף ושייאסף בהמשך במסגרת פרויקט זה, מהווה תשתית חשובה עבור פעולות מחקר, ניטור, שימור ממשק ושמירה על ערכי הטבע ביערות ומחוצה להם. מידע זה תורם להבנה מעודכנת על מצבם של מינים בסכנת הכחדה בארץ, בפרט, ולשמירת הטבע בישראל, בכלל.