בריכות החורף בישראל הן בריכות עונתיות המתמלאות בעיקר בחורף ובאביב, ותומכות במגוון רחב של חרקים, חסרי חוליות ודו-חיים, ששוחים בהן כאוות נפשם. בתקופת ההידרופריודה, התקופה שבה הבריכה מלאה במים, מופיעים בה מינים המותאמים במיוחד לתנאים של הבריכה הספציפית. בו בזמן הבריכה מספקת מקור מים חיוני לבעלי חיים אחרים, שאינם דיירי הבריכה – כאלה החיים פרא ביערות או עדרי צאן המובלים אליו בידי רועה.
זאת ועוד, מרבית בריכות החורף בישראל שוכנות לא רחוק ממרכזי אוכלוסייה, ומושכות אליהן מטיילים ושוחרי פיקניקים, כמו גם פעילויות חקר וחינוך. אכן, במדינה יובשנית למחצה, השם הקודם, ״שלוליות חורף״, בהחלט לא הלם את כל הטוב שהבריכות הללו מספקות לכל דורש – בעלי חיים, צמחייה ובני אדם כאחד.
האקולוגים ד״ר יהונתן בר יוסף וד״ר אלדד אלרון אמונים על תוכנית הניטור הרב-שנתית של בריכות החורף בשטחי קק״ל. ב-2018 ביצעו ד"ר אלרון והאקו-הידרולוג אורי מורן סקר נרחב בשטחי הייעור של קק״ל, במטרה לגלות ולאפיין בריכות חורף פעילות ב-48 אתרים. במקביל, ביחידת המדען הראשי של קק״ל התקבלה ההחלטה לתת תשומת לב מיוחדת לבתי הגידול הלחים ולנטר ברציפות בריכות נבחרות בשטחי קק"ל. המטרה: לשקם ולשמר את הבריכות באופן מיטבי, על ידי דיוק המלצות הטיפול בהן.
ב-2020 קפצה קק״ל אל המים העמוקים, ויצאה לדרך עם תוכנית הניטור הרב-שנתית, הכוללת 30 בריכות, מהגליל והגולן, דרך צפון מישור החוף ועד לבריכות ספורות שמצויות ממש בדרום הארץ. מכיוון שחורף 2020-2019 היה גשום במיוחד, פרק הזמן שהבריכות היו מלאות היה ארוך יחסית ברוב מקורות המים שנוטרו. דבר זה תרם לעושר במיני חסרי החוליות שהופיעו בבריכה, לצד גורמים נוספים שתרמו לכך כמו גודל הבריכה, נוכחותם של צמחים אוהבי מים (הידרופיליים) והפז״ם של הבריכה מבחינה היסטורית.
תוכנית ניטור הבריכות של קק״ל מתאפיינת בפעולה מהירה ובמשך זמן קצר מאוד בין ההחלטות שמתקבלות בישיבות שבמשרדי המדען הראשי לבין יישומן על ידי עובדי קק״ל שנמצאים בשטח עם מגפיים וכובעים מגניבים.
אבל נו, כמה עוד נמתח אתכם? מי השחיינים הבלתי-צפויים שעל-פי כותרת הכתבה נצפו בבריכת החורף הודיה?
בריכת הודיה מצויה בשטח יער כרמון, המנוהל על ידי קק״ל, כמאתיים מטרים מדרום-מזרח לצומת הודיה, לא רחוק מהעיר אשקלון. ככל הנראה, בעבר הייתה הבריכה גדולה פי ארבעה. בשנים האחרונות, הודיה עברה ביוזמת קק״ל שיקום לשיפור ההידרולוגיה והאקולוגיה שלה, ולאחר מכן הונגשה לציבור (מומלץ להוסיף לרשימת יעדי הטיול שלכם לחורף 23-2022!).
א-מא-מה? עד 2022 תועדו בהודיה רק שני מיני דו-חיים – קרפדה ירוקה ואילנית מצויה – או ליתר דיוק, עד ל-13 במאי 2022, אז נדגמו בבריכה לראשונה שני ראשנים מפותחים של טריטון הפסים! טריטון חביב זה הוא דו-חי ממשפחת הסלמנדריים, המשתייכת לסדרת בעלי הזנב. מנקודת מבט עולמית, המקום הדרומי ביותר שבו חי טריטון הפסים הוא ישראל, בה הוא נדיר ביותר, מוגדר כמין המצוי בסכנת הכחדה חמורה ומוגן על-פי חוק. בקיצור, אם אתם רואים טריטון, היזהרו עליו שבעתיים.
עד למאי 2022 היה ידוע שהטריטון המפוספס חי, בין היתר, בבריכת ברכיה, שהמרחק האווירי בינה לבין בריכת הודיה הוא יותר מ-2.5 קילומטרים, ומפרידים ביניהן כבישים, שטחים חקלאיים, יובלים של נחל אבטח ויער כרמון. במילים אחרות, לטריטון שיישא את עיניו לבריכת הודיה מצפה חתיכת מסע. אבל המציאות אמרה את דברה: הטריטון המפוספס התגלה כקשוח למדי, ומצא את דרכו אל בריכת הודיה. אפשרות נוספת שעל הפרק – מרשימה לא פחות – היא שהמין הנדיר נדד אל הודיה מבריכת זמורות, המצויה במרחק של יותר מ-5 קילומטרים צפונה משם, בקו אווירי.
בין אם הטריטון המפוספס היגר להודיה מברכיה ובין אם שכונתו המקורית היא בכלל זמורות, יש שתי דרכים אפשריות להסביר את הימצאותו של הדייר החדש בבריכת הודיה: הדרך הראשונה היא שגופו של טריטון הפסים חסון ועמיד בפני מסעות מפרכים שכאלה, ואילו האפשרות השנייה היא שבדרך, בין בריכות החורף השונות, מצויים בתי גידול לחים נוספים, שטרם מוכרים לחוקרי קק״ל. האם בהמשך תוכנית הניטור יתגלו נציגים נוספים של המין בבריכות חדשות? לא מן הנמנע! נכון לעכשיו נראה שהטריטון המפוספס שם פס על המכשולים שבדרך.
כתבה מאת: יחידת המדען הראשי