אל תפגע בדבורה

אי שם בשנות ה-90 הגיעו דבוראים בארצות הברית לכוורות שלהם וגילו אותן ריקות מדבורים. התופעה המדאיגה של היעלמות הדבורים מהכוורות הגיעה לשיאה בשנת 2006, אז הגיעו דיווחים ממשק הדבש האמריקאי על היעלמות של כ-60 אחוז ממשקי הדבורים. חוקרים העניקו לתעלומה זו את השם הפרעת התמוטטות המושבה (Colony Collapse Disorder).

תרומתן של הדבורים לעולם חיונית להמשך התקיימותם של צמחי הבר, גידולים חקלאיים ואיזון אקולוגי. הדבורים נחשבות לחרקים מאביקים, המעבירות את גרגרי האבקה בין הצמחים השונים ובזכותן הצמחים יכולים להתרבות ולהמשיך להתקיים.

הביולוג ד"ר עזריה לופו ממושב עדנים, מרצה וחוקר דבורים והאבקה באוניברסיטת תל-אביב וכוורן מעל 40 שנה ומי שהנחה את נציגי ישראל לכנס הדבורים האירופאי לנוער השנה, מסביר מה יכול לגרום להפרעה המדאיגה: "ישנן השערות רבות לסיבות האפשריות, כמו הרעלות, שאריות של חומרי הדברה, קרינה סלולרית שמשבשת את כושר הניווט, טפילים, מחלות וכיוצא באלה, אבל אין גורם אחד שניתן להצביע עליו בוודאות, ויתכן שבכל מקום ישנו הסבר שונה, או צירוף של מספר גורמים".

לאחרונה נמסרו עדויות כי התופעה קיימת גם באירופה ובישראל, וד"ר לופו מייחס לטפיל אקרית הוורואה חלק נכבד בהפרעת התמוטטות המושבה, ומזהיר כי הוא קיים גם בישראל: "לדעתי מדובר בצירוף של שתי סיבות מרכזיות – וירוס שטפיל הוורואה מעביר אותו ופוגע באוכלוסיית הדבורים, וישנם כמובן עוד וירוסים, מחלות וטפילים. אם לא מטפלים כראוי הוורואה עושה נזקים ומחסלת דבוריות". אלה כמובן סיבות שאינן קשורות בבני אדם, להפך, בני האדם יכולים להדביר את המחלות והטפילים.

תשאלו, איך הדבורים יודעות ששתלו עבורן פרחים? תתפלאו לדעת כי למהנדסי האלקטרוניקה והטייסים יש עוד מה ללמוד על ניווט, ולנו על תקשורת ועבודת צוות: "לדבורים יש יכולת ניווט מדהימה והודות לעבודת הצוות הטובה שלהן הן יודעות להעביר את המסר מאחת לשנייה", מסביר ד"ר לופו.

"הן יכולות למדוד מרחק וכיוון לפי השמש, ברגע שדבורה מגלה פרח צופני חדש היא חוזרת לכוורת ומספרת לשאר הדבורים איפה נמצא מקור הצוף. בנוסף, הן יודעות לזהות לפי ריח וטעם הצוף שהדבורה המבשרת הביאה. מאותו הרגע רואים את הדבורים יוצאות לעבודה באותו הכיוון".

מסתבר שדבורים הרבה פחות מסוכנות ממה שנהוג לחשוב עליהן, כפי שד"ר לופו מסביר: "דבורים לא עוקצות סתם. אם מישהו נוגע בדבורה היא לא תעקוץ אותו כשהיא מבקרת בפרחים".

איפה היא מסוכנת? כמו כולנו – כשהיא מגנה על ביתה והילדים שלה. "אם מתקרבים לכוורת, ליד הבית שלה איפה שנמצאים הצאצאים שלה ומלאי המזון להתקיימות, הדבורה מגנה ומתגוננת ועלולה לתקוף ולעקוץ", מזהיר ד"ר לופו, "ולכן דבוראים לובשים בגדים מיוחדים כשהם מטפלים בכוורות".

• להקשיב לזמזום – עצמו עיניים והקשיבו לזמזום הדבורים, זה יכול להיות מהנה כמו ציוץ הציפורים.
  
  
• להשקות אותן – הניחו בקיץ כלי עם מים על אדן החלון או בגינה וראו איך הדבורים ניגשות לשתות ואיך הן מביאות מים בתוך גופן לצינון הכוורת על ידי שימוש בסירקולציה והורדת הטמפרטורה.
  
  
• להתבונן בהן פועלות – גדלו עציץ עם פרחים צופניים, שימשוך דבורים, והתבוננו בהן: ניתן לראותן יונקות בשניות בודדות צוף ואיך הן מדלגות מפרח לפרח, או לראות אבקת פרחים צהובה על רגליהן האחוריות.
  
  
• אנו ממליצים לכם לבקר במשק הכולל כוורות, לשמוע הרצאות בנושא, ולהשתתף בפעילויות של דבורים ודבש.