גם בישראל של אותה תקופה המצב הסביבתי היה בכי רע. הים היה מזוהם בשפכים, וחופים רבים נסגרו לרחצה. הכנרת עברה שינויים אקולוגיים שהעמידו בספק את יכולתה לספק מים לאוכלוסייה, אירועים של זיהום אוויר נרשמו בחיפה, תל-אביב ובאר-שבע. הנחלים הפסיקו לזרום והפכו למובילי שפכים. לא היה כל פיקוח ובקרה על השימוש בחומרים כימיים רעילים, פסולת הושלכה ללא טיפול, ובאף רשות מקומית בארץ לא הוקמו תשתיות לטיפול בשפכים ובאשפה.
יחד עם זאת אפשר לציין כמה נקודות אור: אחד הנושאים הראשונים שבהם החלה התנועה הציונית לטפל, היה הנושא הסביבתי-אקולוגי. כבר בתחילת המאה ה-20 הוקמה קק"ל ופעלה לגאולת אדמות ולשיקום היערות בארץ. בתחילת שנות ה-50 הקימו מדענים ואנשי קיבוצים את החברה להגנת הטבע, שפעלה לשמירת הטבע והמשאבים הטבעיים בארץ. החברה להגנת הטבע פעלה לחקיקת חוק גנים לאומים ושמורות טבע, ובעקבותיה קמו רשות שמורות הטבע ורשות הגנים הלאומיים.
בשנות השבעים, במקביל להתעוררות בארצות הברית, הוקמה בארץ הוועדה הלאומית לביוספרה ואיכות סביבה – ויבאס, שהייתה ההתארגנות הראשונה בארץ לטיפול בבעיות הסביבה. הוועדה הקימה ועדות משנה, שהחלו לפרסם דוחות על מצב איכות המים והאוויר, הים, הסביבה העירונית ועוד. בשנת 1973 הוקם השירות לשמירת איכות הסביבה במשרד ראש הממשלה, שפעל ברציפות עד להקמת המשרד לאיכות הסביבה בסוף שנת 1988. (כדאי לקרוא: ד"ר אורי מארינוב – איכות הסביבה בישראל).
כיום פועלים בישראל גופים ירוקים רבים, שחרטו על דגלם את המאבק לשמירה על הסביבה בישראל. ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים בישראל הוא "חיים וסביבה" – ארגון שבו חברים כ-100 ארגונים מכל רחבי הארץ, הפועלים לקידום איכות הסביבה והחיים, בריאות הציבור ושינוי חברתי-סביבתי. את רשימת כל הארגונים תוכלו למצוא כאן.
הארגונים הסביבתיים השונים מארגנים פעילויות רבות לרגל יום כדור הארץ, להעלאת המודעות הסביבתית הציבורית ולגיוס הציבור למאבקים הסביבתיים המקומיים והגלובליים.
האירוע השנתי של ארגוני הסביבה "טקס חלוקת אותות הגלובוס הירוק למצטיינים בשמירה על הסביבה" נערך ביום כדור הארץ הבינלאומי בנוכחות השר להגנת הסביבה, ארגוני סביבה ועוד. בטקס, מוענקים, מדי שנה, אותות הוקרה למצטיינים בשמירה על איכות הסביבה בישראל, וגם אות גנאי ("הגלובוס השחור") למי ש"הצטיין" בפגיעה בסביבה.