גם בישראל של אותה תקופה המצב הסביבתי היה בכי רע. הים היה מזוהם בשפכים, וחופים רבים נסגרו לרחצה. הכנרת עברה שינויים אקולוגיים שהעמידו בספק את יכולתה לספק מים לאוכלוסייה, אירועים של זיהום אוויר נרשמו בחיפה, תל-אביב ובאר-שבע. הנחלים הפסיקו לזרום והפכו למובילי שפכים. לא היה כל פיקוח ובקרה על השימוש בחומרים כימיים רעילים, פסולת הושלכה ללא טיפול, ובאף רשות מקומית בארץ לא הוקמו תשתיות לטיפול בשפכים ובאשפה.יחד עם זאת אפשר לציין כמה נקודות אור: אחד הנושאים הראשונים שבהם החלה התנועה הציונית לטפל, היה הנושא הסביבתי-אקולוגי. כבר בתחילת המאה ה-20 הוקמה קק"ל ופעלה לגאולת אדמות ולשיקום היערות בארץ. בתחילת שנות ה-50 הקימו מדענים ואנשי קיבוצים את החברה להגנת הטבע, שפעלה לשמירת הטבע והמשאבים הטבעיים בארץ. החברה להגנת הטבע פעלה לחקיקת חוק גנים לאומים ושמורות טבע, ובעקבותיה קמו רשות שמורות הטבע ורשות הגנים הלאומיים.בשנות השבעים, במקביל להתעוררות בארצות הברית, הוקמה בארץ הוועדה הלאומית לביוספרה ואיכות סביבה – ויבאס, שהייתה ההתארגנות הראשונה בארץ לטיפול בבעיות הסביבה. הוועדה הקימה ועדות משנה, שהחלו לפרסם דוחות על מצב איכות המים והאוויר, הים, הסביבה העירונית ועוד. בשנת 1973 הוקם השירות לשמירת איכות הסביבה במשרד ראש הממשלה, שפעל ברציפות עד להקמת המשרד לאיכות הסביבה בסוף שנת 1988. (כדאי לקרוא: ד"ר אורי מארינוב – איכות הסביבה בישראל).כיום פועלים בישראל גופים ירוקים רבים, שחרטו על דגלם את המאבק לשמירה על הסביבה בישראל. ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים בישראל הוא "חיים וסביבה" – ארגון שבו חברים כ-100 ארגונים מכל רחבי הארץ, הפועלים לקידום איכות הסביבה והחיים, בריאות הציבור ושינוי חברתי-סביבתי. את רשימת כל הארגונים תוכלו למצוא כאן.הארגונים הסביבתיים השונים מארגנים פעילויות רבות לרגל יום כדור הארץ, להעלאת המודעות הסביבתית הציבורית ולגיוס הציבור למאבקים הסביבתיים המקומיים והגלובליים.האירוע השנתי של ארגוני הסביבה "טקס חלוקת אותות הגלובוס הירוק למצטיינים בשמירה על הסביבה" נערך ביום כדור הארץ הבינלאומי בנוכחות השר להגנת הסביבה, ארגוני סביבה ועוד. בטקס, מוענקים, מדי שנה, אותות הוקרה למצטיינים בשמירה על איכות הסביבה בישראל, וגם אות גנאי ("הגלובוס השחור") למי ש"הצטיין" בפגיעה בסביבה.
כחלק מהחשיבה הסביבתית החלו לפעול בארץ מספר פרויקטים מובילים. כך למשל אתר חירייה הופך בשנים האחרונות ממזבלה למרכז סביבתי גדול ומתקדם, תחנת מעבר ל-3000 טון אשפה מדי יום ופארק תעשיות מחזור. לכבוד יום כדור הארץ מארגנת החברה להגנת הטבע סיור ברחבי האתר ובפארק המחזור בעקבות הפסולת. הטיול כולל ביקור במרכז לחינוך סביבתי, דיון בבעיית הפסולת והטיפול בה, ועלייה לפסגת הר חירייה שממנו נשקפת תצפית מרהיבה על גוש דן.פרויקט נוסף באותו נושא, הוא פרויקט "שעת כדור הארץ", שנוצר בכדי לעורר את המודעות לבעיית ההתחממות הגלובלית. במהלך האירוע נקראים תושבי הערים המשתתפות (בשנת 2012 ציינו 22 ערים בישראל את "שעת כדור הארץ"), בעלי עסקים, מגדלי משרדים, מוסדות וארגונים, לכבות את האור למשך שעה אחת. זאת במטרה לעורר את המודעות לצמצום צריכת האנרגיה והשפעותיה ההרסניות על אקלים כדור הארץ.
אמת מטרידה הוא סרט תיעודי העוסק בשינויי האקלים בכלל ובהתחממות העולמית בפרט. את הסרט ביים דייוויס גוגנהיים ומככב בו סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור. הסרט עומד במקום השלישי ברשימת סרטי התעודה הרווחיים של כל הזמנים בארצות הברית. גור עצמו ואולפני פרמאונט המפיצים התחייבו לתת אחוזים מהרווחים להמשך קידום חינוך הציבור על התחממות גלובלית. הסרט מרתק, מעורר מחשבה ושווה צפייה.
לפניכם 11 שאלות קצרות. ענו עליהן ובדקו: עד כמה אתם "ירוקים"?