עולם הולך ונעלם

לצפייה בכתבה: חיות על הקצה

אנו חולקים את כדור הארץ עם מיליוני יצורים חיים אחרים. עד היום תוארו על ידי מדענים 1.8-1.5 מיליון מינים של יצורים חיים. לכאורה, זהו מספר גדול ביותר, אבל חוקרים מעריכים שבעולמינו חיים בין 3.6 מיליון מינים ל-100 מיליון מינים! המגוון הביולוגי (biodiversity) הוא מושג שמתאר את כל מגוון המינים (כל היצורים החיים), המגוון הגנטי שלהם ומגוון בתי הגידול שבו הם חיים.

במערכות אקולוגיות טבעיות מתקיימים תנאים ותהליכים רבים שבלעדיהם לא יתקיימו החיים. לכל היצורים החיים בעולמינו, מגדולים ועד הקטנים ביותר, תפקידים חשובים במערכת האקולוגית. צמחים מתפקדים כ"ריאה ירוקה", ומעשירים את האוויר בחמצן בתהליך הפוטוסינתזה. יצורים חד תאיים החיים במים מנטרלים פסולת רעילה. שורשיהם של צמחים מהדקים את הקרקעות, מונעים או ממתנים שיטפונות, מונעים סחף ומסייעים באגירת מים בעומק הקרקע. לכל אחד מהיצורים הקיימים בעולמינו תפקיד חשוב במארג המזון. היעלמות של מין צמח אחד, עלולה לפגוע בקיומו של בעל חיים הניזון מאותו צמח, ובעקבות זאת גם בקיומו של בעל חיים טורף בהמשך שרשרת המזון. מגוון עשיר של בעלי חיים וצמחים מאפשר לנו לפתח מוצרי חקלאות, רפואה ותעשייה.

בשנת 1992 התקיים בריו דה-ז'נרו שבברזיל כינוס גדול של מנהיגי העולם שכונה "פסגת כדור הארץ". בכנס נחתמו כמה הסכמים בינלאומיים חשובים בתחום איכות הסביבה, ואחד מהם היה אמנת המגוון הביולוגי. יותר מ-175 ממשלות (ביניהן גם ישראל) חתמו על האמנה והתחייבו לפעול לשימור מגוון המינים בתחומה: לזהות מינים הזקוקים לשימור ומעקב אחר האוכלוסייה שלהם, להקים אזורים מוגנים המיועדים לשימור מגוון המינים, לשקם בתי גידול שנפגעו, לסייע בהתאוששות של מינים הנמצאים בסכנה ולעורר את מודעות הציבור לחשיבות של מגוון המינים והשמירה עליו.

אף על פי ששטחה של ישראל קטן מאוד (כ-28,000 קמ"ר), היא עשירה מאוד במינים שונים של בעלי חיים וצמחים. מספר המינים בישראל גבוה באופן יוצא דופן, וזאת, כנראה, בגלל כמה סיבות: ראשית, ישראל היא מקום מפגש בין שלוש יבשות: אסיה, אפריקה ואירופה. מינים שונים, המגיעים מיבשות אלו, נודדים ביניהן ועוברים דרך ישראל. שנית, בישראל מגוון רחב של נופים ובתי גידול. מהצפון המושלג דרך אזורים הרריים, נחלים וימים, מישור החוף, ומדבריות. בבתי גידול מגוונים כל כך מבחינת נוף ואקלים, יכולים להתפתח ולחיות מגוון רחב מאוד של יצורים. גם בישראל, כמו בכל העולם, הרס בתי הגידול ופעילות האדם מאיימים על מגוון המינים.

קק"ל פועלת כבר משנות הארבעים של המאה הקודמת לשיקום השטחים הפתוחים וייעור הארץ. בשנים הראשונות נטעה קק"ל יערות בגישה הקלאסית – יערות של עצים מחטניים שהיו אחידים מבחינת מין העץ וגילו, ויועדו להוספת שטחים ירוקים וכן לייצור מקסימלי של עץ. הרעיון היה להשתמש בעץ לא רק כריאה ירוקה, אלא גם כמשאב, בדומה ליערות באירופה.
עם השנים חל שינוי בתפיסת הייעור בעולם, ואיתו גם שינוי בגישת הייעור של קק"ל בישראל, ובתחילת שנות השמונים החל המעבר לגישה חדשה, ליצירת יער מגוון, המכונה גם "יער בר-קיימא".
ישראל טאובר, מנהל המחלקה לניהול יער בקק"ל, מסביר: "יער בר קיימא הוא יער מגוון: גדל בו מגוון מינים של עצים ומתקיים בו שימור של המגוון הביולוגי, כושר הייצור, כושר ההתחדשות והחיוניות. השאיפה היא ליצור יער מעורב גם מבחינת גיל וגם מבחינת מגוון העצים שגדלים בו. יער כזה הוא פחות פגיע, ומספק שירותים אקולוגיים חשובים כמו ייצור חמצן, שימור מים וקרקע ופעילות מיקרואורגניזמים עשירה. כשהיער מגוון מתפתחת בו באופן טבעי גם צמחייה עשבונית מגוונת, ומגיע אליו מגוון רחב של בעלי חיים".
בקק"ל שוקדים על פיתוח התוכנית הלאומית לניטור המגוון הביולוגי, שתעקוב אחר המגוון הביולוגי של בעלי החיים והצמחים המקומיים והפולשים, אוכלוסיית המיקרואורגניזמים בקרקעות ופרמטרים נוספים שיש בהם להעיד על המצב האקולוגי של השטחים הפתוחים ועל השינויים המתרחשים בהם לאורך זמן. רק מחקר כזה יוכל ליצור מאגר ידע שיאפשר הבנה ומעקב אחר שינויים במגוון, ונקיטת פעולות מתאימות לשימור המגוון הביולוגי בישראל.

המשרד להגנת הסביבה מציע כמה דרכים שבאמצעותן יכול כל אחד מאיתנו לשמור על המגוון הביולוגי המקומי:

1. להפסיק את הפגיעה ברמה המקומית: זיהום, ציד, הרעלה וכדומה.
   
2. למנוע פלישה של בעלי חיים לא מקומיים לסביבה שלנו : לא לשחרר חיות מחמד בטבע המקומי.
   
3. לגדל צמחים מקומיים בגינות על מנת לחזק את החי והצומח בבית גידולם הטבעי ולמנוע פלישה של צמחים אקזוטיים לטבע.
   
4. להתנדב לארגונים סביבתיים לשמירת חיות הבר ובתי הגידול הטבעיים.
   
5. לדווח על כל מקרה פגיעה מקומי בחי או בצומח, ולמסור לטיפול חיות בר פצועות.

האם נוכל לשמור שלא ייעלמו מהארץ מינים רבים של בעלי חיים וצמחים? אילו בעלי חיים וצמחים יחיו בעולם שנשאיר לילדינו? התשובה תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו.