מתברר שהמינים הפולשים לא עובדים לבד, יש להם סייעים. מי? אנחנו. כיוון שהם לא יכולים לתפוס טיסה או לקנות כרטיס לרכבת, המינים הפולשים תופסים טרמפ ממקום למקום איתנו, בני האדם. ואיך זה קורה? בעולם הקטן שלנו, שהפך ל"כפר גלובאלי", בני האדם מרבים לטוס, לשוט ולנסוע ברחבי בעולם. יחד עמם הם מביאים, במכוון או שלא, מינים רבים של בעלי חיים וצמחים. למשל, חלק מהצמחים הפולשים הגיעו לארצנו למטרות נוי, ייעור, חקלאות ולייצוב חולות. אחרים הגיעו, בטעות, יחד עם זרעים וצמחים אחרים. וכך – חלקם נטמעים בסביבה החדשה שאליה הם מגיעים, פולשים אליה, מתרבים בה במהירות ומשנים אותה.
איך זה עובד? המינים האלה פולשים לבתי גידול של בעלי חיים או צמחים אחרים וגורמים לפגיעה בבתי הגידול הקיימים. עם הזמן הם מתחילים להתבסס ולהשתרש, ותפוצתם במקום הגידול החדש שלהם מתרחבת. לפעמים התופעה יכולה לגרום אפילו לדחיקת מינים מקומיים ואף להכחדתם. תופעה זו גורמת לשינויים סביבתיים רבים ויכולה להוביל לנזקים חמורים, כגון פגיעה במערכות אקולוגיות, בתשתיות, בכלכלה, בבריאות הציבור, בחקלאות, בתיירות ועוד. כיום התופעה כל כך נרחבת, ומעריכים כי כבר אין מקום על פני כדור הארץ שלנו שאין בו מינים פולשים.
ומה עושים כדי להילחם בתופעה? "קק"ל מעניקה חשיבות רבה לטיפול ארוך טווח במינים הפולשים", מסביר יהל פורת, אקולוג קק"ל, "הטיפול מתמקד במיני עצים וצמחים פולשים שחלקם נשתלו בעבר על ידי קק"ל או על ידי גורמים אחרים, וחלקם הזריעו את עצמם לאחר שזרעיהם הופצו משטחים אחרים שבהם ניטעו. הטיפול במינים הפולשים נעשה באמצעות כריתה וריסוס עם חומרי הדברה".