- ראשית – מצמצמים! חוק השקיות הוא טוב ועוזר לצמצום, אבל זה לא מספיק. קניתם שקית בסופר? השתמשו בה שוב, ואם אפשר, השתמשו בתיקי בד או באריזות אחרות שאינן חד פעמיות. אפשר גם להיות יצירתיים ולהשתמש בשקיות הניילון המשומשות להכנת פריטים יפים, למשל קערית ממוחזרת.
- שנית – ממחזרים. אם אין ברירה וכבר השתמשתם בשקיות פלסטיק שאי אפשר להשתמש בהן שוב, השליכו אותן אל מכלי איסוף שקיות הפלסטיק הנמצאים במרכזי המיחזור.
ומה עולה בגורלן של השקיות שהשלכתן למכל האיסוף? הן עוברות מיחזור.
הרשות המקומית או האזורית דואגת לאיסוף ויש חברות שמשלמות לפי משקל עבור שקיות אלו. חברה כזו לדוגמא היא א.ג.ג איסוף שמרכזה נמצא בטייבה. בקשתי מזיאד, מנהל החברה, שיספר לנו מה קורה עם אותן שקיות: "השקיות שמגיעות למפעל עוברות בשלב הראשון מיון ידני לסוגי הפלסטיק השונים. שקיות מלוכלכות מופנות למיכלי שטיפה וייבוש. סוג מיון נוסף הוא הפרדה ללבן וצבעוני. את השקיות הנקיות והממוינות דוחסים וכובשים בבלות שמשקלן 400 ק"ג כל אחת ומעמיסים על משאיות שמעבירות אותן למפעל נוסף שבו גורסים את החומר לגרגירים שמהווים חומר גלם למוצרים חדשים.
לאריזות מזון הפלסטיק הזה לא מתאים, אבל אפשר לייצר ממנו מכלי קיבול לחומרים שונים, משטחי פלסטיק, רהיטים ועוד. "לא כל החומר הנאסף מגיע למפעלים בארץ. חלק ניכר ממנו עושה דרכו בים בחברת פסולת פלסטיק נוספת אל סין הרחוקה שם הוא עובר תהליך גריסה וגרעון".
האם זה משתלם כלכלית? מסתבר שהעסק גבולי ביותר. "ההוצאות על שינוע ועל כוח האדם המועסק במיון גבוהות ועדיין כדאי למפעלים לרכוש חומר גלם חדש משום שעלותו של זה נמוכה. כך שגם התשלום עבור חומר גלם ממוחזר הינו נמוך", אומר זיאד. מה שכן, המשרד להגנת הסביבה מעודד הן בעזרה בתפעול והן בהחזר היטל הטמנה – על כל טון אשפה שרשות מוניציפאלית מבקשת לטמון באדמת ארץ הקודש היא נדרשת לשלם סכום מסוים, המועבר כדמי עידוד לחברות שבמקום לטמון את האשפה מוצעות להן אפשרויות לשימוש חוזר.
זיאד מדגיש שהם אוספים את כל סוגי שקיות הפלסטיק אך יש גבול למספר הפעמים שאפשר למחזר פלסטיק. ולכן, כמו שכבר אמרנו, חשוב ביותר להפחית בשימוש, להשתמש באריזות רב פעמיות ואולי לחשוב על דרכים יצירתיות לשימוש בשקיות הצבעוניות הללו.
איסוף שקיות הפלסטיק ברשויות השונות נעשה באמצעות הפח בכתום – שאליו יש להשליך פסולת אריזות מכל סוג למעט זכוכית וקרטון.