המאה החמה

אחד המושגים שנשמעים הרבה בשנים האחרונות הוא "התחממות גלובלית" – התופעה של עליית הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ. לתופעה הזו ישנן השלכות שליליות רבות, דוגמת מזג אוויר קיצוני ואסונות טבע. ישנו ויכוח בין מדענים בנוגע לגורמים להתחממות הגלובלית – יש כאלה שטוענים שמדובר בתהליך טבעי, חלק ממחזור של התקררות/התחממות שעובר על כדור הארץ מדי כמה שנים, בעוד אחרים טוענים כי פליטת "גזי חממה" כמו הפחמן הדו-חמצני על ידי האדם (למשל, בתעשייה) היא הגורם להתחממות.

בעוד הוויכוח נמשך, סרטו של סגן נשיא ארה"ב לשעבר, אל גור, "אמת מטרידה" (2005), הציג עדויות מדאיגות לקשר הישיר שבין התחממות כדור הארץ ופליטת הפחמן הדו חמצני לאטמוספירה ואחריות האדם לתהליך.

שנת 1991 פרסם פרופ' אריאל כהן, ראש החוג למדעי האטמוספרה באוניברסיטה העברית בירושלים, מאמר בשם "המאה של תופעת החממה". המאמר מציג שינויים רבים בעולם החי והצומח הנגרמים כתוצאה מעליית הטמפרטורה בעולם.

את תופעת ההתחממות אפשר להסביר באופן פשוט כחוסר איזון בין הקרינה שנכנסת לכדור הארץ והקרינה שיוצאת ממנו. כדור הארץ קולט ופולט קרינה, אך כמות גדולה של פחמן דו חמצני חוסמת את פליטת הקרינה, וגורמת לריכוז גבוה שלה, ריכוז שגורם לעליית הטמפרטורות בכל העולם.

מאז ומתמיד נפלט פחמן דו חמצני לאטמוספרה. אבל התעשייה המודרנית, שמבוססת על שריפת דלקים, גז, נפט ופחם לצורך הפקת אנרגיה, הנעת מכוניות וייצור חשמל, הגבירה את קצב פליטת הפחמן הדו חמצני. כיום פליטת הפחמן הדו חמצני הגיעה לקצב ולכמות אשר הביאו לתופעות ההתחממות הגלובלית ולכל הסכנות הנלוות אליה, ומסכנות את כל היצורים החיים בעולם.

ב-1997 נערכה ועידת האקלים העולמית בקיוטו, שבה הוחלט על התארגנות גלובלית של כל מדינות העולם להפחית את שיעורי פליטת הפחמן הדו חמצני לאטמוספרה. נחתמה אמנה הידועה בשם "אמנת קיוטו", שבעיקר נתנה לנושא פרסום יותר משתרמה פתרון מעשי כלשהו לבעיה.

הדרכים לפתרון הבעיה הן רבות ומגוונות, אבל ללא ספק הכול מתחיל במודעות לסכנות ובלקיחת אחריות של כולנו לטיפול בהקטנת פליטת הפחמן הדו חמצני על ידי צרכנות נבונה, שימוש "באנרגיה ירוקה" (סולרית, רוח), מיחזור ועוד.

דרך נוספת היא "דרך הטבע" – שימוש בצמחים ובעצים כדי לדלל את ריכוז הפחמן הדו חמצני. כלומר, קשירת הפחמן הדו חמצני וקיבועו על ידי צמחים ועצים. בתהליך שנקרא פוטוסינתזה, הצמחים והעצים קולטים את הפחמן הדו חמצני בעזרת האור, ופולטים חמצן.

בחישוב פשוט, עץ ממוצע קולט במהלך חייו כטונה אחת של פחמן דו חמצני.
במדינה מפותחת (כמו ישראל) אחראי כל אדם על פליטת כטון פחמן דו חמצני בשנה. מכאן שאם נרצה לנטרל את כל פליטת הפחמן הדו חמצני על ידי עצים נצטרך לטעת 7 עצים לכל אדם בכל שנה.

בביקורו של מזכיר האו"ם, מר בן-קי מון, בישראל, הוא הכריז ביחד עם קק"ל על נטיעת 7 מיליון עצים, כחלק מפרויקט עולמי של נטיעת מיליארד עצים למלחמה בהתחממות כדור הארץ.

פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע עוסק במחקר של קליטת פחמן דו חמצני על ידי עצים, ומנהל את תחנת המחקר ביער יתיר בשיתוף עם קק"ל. כמו פרופסור יקיר, רבים בעולם רואים חשיבות רבה בשמירה על הירוק, בנטיעת עצים ובכריתה מבוקרת של יערות כאמצעי חשוב לעצירת התחממות כדור הארץ.

אין ספק שנטיעת עצים היא אמצעי נוסף להקטנת התחממות כדור הארץ ולשיפור איכות החיים והסביבה, אבל היא לא יכולה להיות הפתרון היחיד. רק שילוב של פתרונות בתחום הצריכה, המיחזור ושימושים באנרגיה ירוקה יכולים לעצור את הסכנה הממשית לעתיד האנושות וכדור הארץ.

בסרטו של אל גור ישנן גם הצעות מעשיות לפתרון הבעיה. ראשית, בהעלאת המודעות על ידי הצגת העובדות המדאיגות. שנית, בדרך של לקיחת אחריות אישית ומיידית לשינוי דרכי חיינו, אחריות שיקחו על עצמם מיליוני בני אדם שאכפת להם והם מוכנים לעשות משהו כדי לשנות את התהליך המסכן את קיומה של האנושות. קק"ל מוכנה להרים את האתגר ולרתום את כל הפרוייקטים שהיא מבצעת בישראל לטובת המשימה של הקטנת התחממות כדור הארץ.

עוד כתבות בנושא תרומת היער לסביבה

תכירו: מרחב ביוספרי | אירופה זה כאן: יער יתיר | בית החיות | המאה החמה | צו השעה – הגנה על עצים