הוא נטוע בארץ במקומות שונים. הוא מסוגל להתחדש אחרי שריפה, הוא גבוה ומיוחד, עמיד ביובש ומוצאו מהאיים הקנריים. בעבר הוא שימש את המתיישבים הקדומים באיים אך היום הוא עץ מוגן שכריתתו נאסרה. יצאנו לביקור בעקבות האורן הקנרי
מאת: יעקב שקולניק
אורן קנרי (Pinis canariensis) הוא אחד ממיני האורן המפארים את יערות קק"ל. העצים התמירים אינם ניטעים במספרים גדולים במיוחד, אך הם מגוונים כמעט כל יער בארצנו, מיער ביריה שבצפון, יערות הכרמל והרי יהודה ועד יער יתיר שבדרום.
בישראל יש כ-6,000 דונם של אורן קנרי נטוע במקומות שונים, ועדיין ממשיכים לנטוע אותו, בעיקר לשם גיוון היער, בשל המופע הייחודי שלו והמראה היפה של שילובו עם אורנים אחרים ו/או ברושים.
בנוסף, יתרונו העיקרי הוא בכך שזהו מין האורן היחידי בישראל, המסוגל להתחדש לאחר שריפה. הוא רגיש לקרקעות גירניות ובעל עמידות טובה יחסית ביובש, בהשוואה לאורן ברוטיה ואורן הצנובר.
העץ מתייחד בכמה וכמה תכונות מעניינות. גם עין בלתי מיומנת תוכל לזהות בקלות את האורן הקנרי ולהבדילו מאורן ירושלים ואורן קפריסאי, שנפוצים יותר ביערותינו. המחטים של האורן הקנרי ארוכות מאוד. הן מגיעות לאורך של עד 30 ס"מ ומאוגדות בקבוצות של שלוש (באורן ירושלים ובאורן קפריסאי בקבוצות של שתיים). האצטרובל של האורן הקנרי גדול יותר ועשוי להגיע לאורך של 20 ס"מ, ואף יותר מכך. אצטרובלים גדולים במיוחד נמצאים בחורשת האורן הקנרי שבצפון יער בית קשת.
האורן הקנרי הוא עץ יוצא דופן. תפוצתו העולמית כצמח בר מוגבלת לחמישה איים קטנים באוקיינוס האטלנטי – האיים הקנריים – ששטחם יחד הוא פחות מרבע משטחה של מדינת ישראל. המין אכן מוגבל לאזור גיאוגרפי זעיר, אך שם הוא עושה את זה בגדול... יותר ממחצית ממספר העצים החיים בארכיפלג הקנרי הם אורנים קנריים.
שבעת האיים הבונים את הארכיפלג הקנרי נמצאים באוקיינוס האטלנטי ושייכים לספרד, שהשתלטה עליהם בסוף המאה ה-15. הם עלו מהים בעקבות פעילות געשית ומעולם לא היו מחוברים ליבשת. האי הראשון, פוארטוונטורה, הגיח מהים לפני 54.8 מיליון שנה והשאר באו בעקבותיו. האיים הצעירים יותר ראו אור רק לפני כשני מיליון שנה.
אורן קנרי צומח בר רק בחמשת האיים המערביים של הארכיפלג, הצעירים שבחבורה, שנהנים מהלחות והקרירות שמעניק האוקיינוס. מלבד זאת, איים אלה הררים מאוד ולכן הם נהנים מכמות משקעים רבה יחסית. הר טיידה, הגבוה שבהרי טנריף, מתנשא לרום של 3,718 מ' מעל פני הים והוא הגבוה שבהרי ספרד. המדרונות הצפוניים של האיים ההרריים נהנים מתוספת משקעים יוצאת דופן. רוחות האוקיינוס החמימות צוברות לחות כשהן עוברות מעל לים, בעיקר בגלל זרם מים קר שמגיע מדרום. הלחות הרבה נלכדת על ידי תצורת צומח של חורש-עד, המזכירה יערות טרופיים וקרקעית החורשים העתיקים כמעט ואינה חשופה לאור.
יערות הבר של האורן הקנרי הם שריד אחרון לרכיב חשוב ביערות מחט שהשתרעו בעבר לאורך ים טתיס (אוקיינוס קדום שצומצם בעקבות נדידת היבשות ורק חלק מהים התיכון הוא זכר ממנו). האורן הקנרי, אם כן, הוא דינוזאור צמחי שהצליח לשרוד בדרך נס בפינה קטנטנה בעולם.המאובנים הקדומים ביותר המעידים על קיומו של העץ באיים הקנריים מתוארכים ל-14.5 מיליון שנה לפני זמננו. יערות אורן קנרי מתקיימים בתנאים של קרינה חזקה ויובש, בטמפרטורות שיורדות עד כדי 100 מעלות צלזיוס מתחת לאפס ובמשטר מים דל המאפיין את הקרקעות הגעשיות.יערות אורן קנרי מאופיינים במספר מינים דל שצומח בהם. מספר המינים המועט אינו גורע מחשיבות המערכת האקולוגית המיוחדת של היער. בתת היער צומחים, בין השאר, שיחים ובני שיח אנדמיים של לוטוס, לוטם (Cistus symphytifolius) ושיח גדול בעל פרחים לבנים יפהפיים בשם Chamaecytisus proliferus. היערות הם בסיס הקיום של בעלי חיים אנדמיים כגון פרוש כחול, מין אנדמי של נקר ומין אנדמי של עטלף. אליהם מצטרפים בעלי חיים רבים, שיער האורנים הוא בית הגידול שלהם.
אורן קנרי הוא עץ גדול למדי. בדרך כלל גובהו מגיע עד 25 מ' והיקף גזעו לכ-3 מ'. העץ צומח במהירות רבה יחסית ומגיע בקלות בתוך כמה עשורים לגובה של 25 מ'.האורן הקנרי התברך במערכת שורשים נרחבת המאפשרת לעץ להתבסס אף בקרקעות דלות ביותר כגון זרמי לבה ובמצוקים אנכיים. התופעה המפתיעה ביותר באורן הקנרי היא כושרם של העצים הבוגרים להתגבר על שריפות, דבר נדיר ביותר במיני אורן. נראה כי תכונה זו התפתחה במשך הזמן כמענה לשריפות שנגרמות באזורים געשיים. עמידות העץ לשריפות נובעת מהמבנה המיוחד של הסות ("הקליפה" של הגזע והענפים). ככל שהעץ מתבגר נוספות שכבות חדשות של סות שצוברות נפח ועשויות להגיע לעובי של יותר מ-4 ס"מ. הקליפה נסדקת לשכבות המשמשות שכבת בידוד שמגינה על החלקים הפנימיים של העץ מחום האש.מלבד זאת, הגזע והענפים מצוידים בניצנים אפיקורמיים (ניצנים רדומים מתחת לסות) המתעוררים לאחר שריפה או פגיעה אחרת בעץ ומצמיחים ענפים המתחדשים במהירות. ניצנים כאלה נדירים ביותר בעצי מחט. גם האצטרובלים שותפים לעמידות העץ לאש. הם נפתחים ומפזרים את זרעיהם רק לאחר אירועים של חום גבוה ולחות אוויר נמוכה.
גזע של אורן קנרי מתאושש משריפה. צילום: יעקב שקולניק
כמעט שלא יודעים דבר על ראשוני המתיישבים באי. נראה כי מעצמות ים תיכוניות, אולי הפיניקים, הביאו לכאן במאה ה-8 לפנה"ס אוכלוסיות מצפון אפריקה לחפש אחר מחצבים. שרידים מאוחרים יותר מעידים על ילידים ממוצא ברברי, המכונים גואנצ'ים. אנשים אלה, שלא הכירו את השימוש במתכת, חיו בבידוד מוחלט מהתרבות האירופית. הם השתמשו בעצי אורן לבניית בקתות, להסקה ולחפצים כגון כלי עבודה, כלי בית וארונות קבורה. זרעי אורן שימשו להם למאכל והם השתמשו בשרף העצים לרפואה ולחניטת גופות. הגואנצ'ים פגעו במידה מסוימת ביער, אך בקנה מידה קטן.רק במאה ה-14 גילו האירופיים מחדש את האי. בעקבות הכיבוש הספרדי, שהושלם בשנת 1496, הואצה הפגיעה ביערות. עצי אורן רבים הושמדו לשם ייצור פחם ולבניית מבנים וספינות. נזק עצום ליערות נגרם מהפקת שרף אורנים ששימש לאטימת ספינות. במאה ה-19 גבר השימוש עוד יותר. היערות נפגעו קשות. בחלק הצפוני של האי נכרתו כמעט כל האורנים והתושבים ניצלו גם את מחטי האורן לריפוד האריזה של יבולי בננות.
באמצע המאה ה-20 השתנו פני הדברים. בשנת 1945 החלו לייער מחדש את אזורי הצימוח של האורן הקנרי, ובשנת 1987 הוכרזו אזורי טבע מוגנים באיים ונאסרה כריתת עצים. יערות האורן הקנרי מכסים עתה כ-760 קמ"ר, שהם כ-10% מהשטח הכולל של הארכיפלג. היערות הגדולים ביותר נמצאים באיים לה פלמה וטנריף.
שובר שיא: גזעו של האורן השמן. היקפו כמעט 10 מ'. צילום: יעקב שקולניק