אורנים עליך ישראל

אם יש ריח המסמל אצלי יותר מכל את שנות ילדותי והתבגרותי, הלוא הוא ריח של אורנים. בחורשה הסמוכה לישוב שיחקנו מחבואים וביערות כפר החורש הקמנו שנה אחר שנה את מחנות הקיץ שלנו. גם היום אפשר לראות את שלל מחנות תנועות הנוער צצים מידי קיץ בינות לעצי האורן שביערות הזורע, ציפורי, בן שמן וביערות נוספים ברחבי הארץ. וכך כנראה, הופכים הריח והנוף המיוחדים האלו לחלק מגיבוש הזהות הישראלית שלנו

מאת: שלגית היימן

מדי פעם אני שומעת ממטיילים את השאלה "מה לנו ולאורנים?" ומרחיבים וטוענים – "האורן הוא עץ צפוני ולראיה – עליו המחטניים מותאמים לתנאי שלג...". בגנות נטיעת האורנים עולות טענות שונות החל מחוסר גיוון ("מדבר האורנים"), דרך דיכוי צמחים אחרים ועד האשמתו כגורם מספר אחד לשריפות המשתוללות בארצנו. כיוון שאני עוסקת בהדרכה בחטיבת החינוך של קק"ל טרד העניין את מנוחתי לא מעט והחלטתי לבדוק: הכצעקתה? כדי לבדוק טענות אלו נעזרתי רבות בכליל אדר, מנהל מחלקת יער במחוז צפון של קק"ל ובמקורות נוספים.

מתוך ארכיון קק"ל

יליד הארץ או נכרי זה מקרוב בא?

באתר "צמח השדה" כותב מייק ליבנה "אורנים נפוצים במיוחד באזורים ממוזגים וממוזגים – קרים בחצי הכדור הצפוני. בארץ, בניגוד למה שחשבו פעם, כנראה שלא גדל בר מעולם, וכל העצים בארץ הובאו ונשתלו בידי אדם, או שהם צאצאיהם של כאלה." מאידך, מוזכר האורן בתנ"ך " ...נטע ארן וגשם יגדל והיה לאדם לבער...." (ישעיהו מ"ד, י"ד) וחז"ל (במסכת ראש השנה כ"ג, א') מסבירים כי האורן הוא סוג מעצי הארז. בנוסף, מעידים מחקרים פליאונטולוגיים על מציאותם של גרגרי אבקה של אורנים בשכבות קדומות שנאספו מקרקעית הכינרת. כך או כך בין אם האורן הובא לכאן כבר בתקופות קדומות או שמאז ומעולם גדל כאן, האורן הוא כנראה לא פחות ישראלי מאברהם אבינו ואין ספק שיכולת ההסתגלות שלו לאקלים המקומי אף עולה על זו של חלק מצאצאיו של אברהם.

בישראל גדלים ארבעה מינים של הסוג אורן (בעולם ידועים מעל למאה!): אורן ברוטיה, אורן צנובר-הגלעין-הסלע, אורן קנרי ואורן ירושלים. לעומת שאר מיני האורן הגדלים בארץ, אורן ירושלים הוא המין היחיד הנמצא בר ועשוי להתרבות גם באופן ספונטני. אורן בר גדל כיום בארץ במספר מצומצם של מקומות, ביניהם בהרי יהודה, בהר מירון ובכרמל. בשריפה הגדולה שהתרחשה בכרמל בחודש דצמבר האחרון רוב השטח היה במקום שבו גדלה אוכלוסיית בר גדולה של אורן זה.

לנטיעת יערות בישראל סיבות רבות:

סיבות אקולוגיות ואסתטיות – אחרי שנים רבות של כריתה ורעיה בלתי מבוקרות, נותרו שטחים רבים בארץ "קרחים" מעצים. החזון הציוני ראה בנטיעת יערות חשיבות רבה, כפי שמנסח זאת יוסף וייץ מנהל מחלקת רכישות הקרקע ומחלקת הייעור של קק"ל בשנותיה הראשונות: "היערות ממלאים תפקיד חשוב בתולדות האנושיות, מימי בראשית עד היום הזה. ארץ שיערותיה מרובים – ברכה בה והריהי נעשית לכוח מושך שיבואו בני האדם להתיישב בה, יען כי ליערות השפעה מרובה על שלושת התנאים העיקריים הדרושים להתיישבות, והם: האדמה, האוויר והמים. ואוי, אוי לה לארץ שנחשפה מיערותיה כי גודעו ונכרתו. עם העדר היערות נפרעה ההרמוניה של היצירה הטבעית וניתן מקום למלאכי חבלה להשחית את האויר לרעתו של האדם, תושב הארץ" (ויץ, תרפ"א).

סיבה נוספת לנטיעת יערות היא הסיבה המדינית – קרקעות רבות שנרכשו בידי קק"ל לא התאימו גידולי מטע או כרם, או לא היו נוחים להתיישבות, מה גם שזרם העולים ונטיותיהם ההתיישבותיים לא בהכרח חפף את האזורים בהם נרכשו קרקעות. נטיעת יערות היתה פתרון מוצלח לתפיסת חזקה על אותם קרקעות.

סיבה חברתית- כלכלית - פעולות הייעור סיפקו באותם ימים של ריבוי עולים ובנייה פרנסה לאזרחים רבים במשתלות, בנטיעות ובטיפול ביער.

כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ (מאכל)

ואכן, הנטיעות הראשונות שמבצעת קק"ל אי שם בראשית המאה הקודמת הם של עצי פרי – זיתים. אמנם אין כמו הזית לסמל ארץ ישראליות אך כעץ פרי הוא דורש טיפול רב, השקעה והשקייה ומתוך כ- 12,000 עצי הזית הראשונים שניטעו ביער הרצל בחולדה נקלטו אך ורק 3000... כיוון שמפעל הייעור התרכז בעיקר באזורים הרריים בהם הקרקע אינה מתאימה לעיבוד חקלאי בשל ריבוי הסלעים ומיעוט אדמה החלו לטעת עצי סרק. עד מהרה הסתבר כי האורן עונה בצורה הטובה ביותר על הדרישות – קל להנבטה ולריבוי במשתלות, גדל מהר, אינו מפונק ומסתפק במעט אדמה ומים. ביכולתו לגדול יפה על סוגי קרקע ובתנאי אקלים שונים. לעומת האורן עצי החורש הים תיכוני כדוגמת האלון המצוי והאלה הא"י גדלים לאט, מרובי גזעים (יוצרים צורת שיח) וזקוקים לתנאים נוחים יותר – לחות גבוהה, מעט צל. האורן, צומח יפה תחת קרינת השמש הים תיכונית ויוצר תוך שנים ספורות נוף יער וצל.

זאת ועוד – האורן הוא מעין מין חלוץ המכשיר את הקרקע לנביטה ולצמיחה של מיני חורש שונים הנעזרים בצילו ובאדמה המועשרת בחומר אורגני. ביערות אורנים בהם המרווחים בין העצים הינם כאלו שעדיין חודר אור והאדמה לא מכוסה ב"שמיכה" צפופה וכמובן כשסוג הקרקע מתאים, אפשר לראות צמיחה של מיני חורש ים תיכוניים. מראה מרהיב ולא נדיר כלל הוא מרבדי הרקפות הצומחות מידי חורף למרגלות יערות האורן ביערות השונים ברחבי הארץ.

ולהאשמה אחרונה והלא חביבה – האורן גורם לשריפות גדולות המתפשטות במהירות. אז נכון שהאורנים מפרישים שרף וזהו חומר דליק אך לא נמצא עדיין העץ שיכול לחולל שריפה בכוחות עצמו, גם אם קל להדליק אותו. כל השריפות בארץ הן תוצאה של הצתה בידי אדם, אם בכוונה ואם בשוגג. דווקא היערות הנטועים והגזומים, בהם יש כמות נמוכה של חומר בעירה על הקרקע ובקרבתה ידלקו פחות היות והאש בד"כ מתפשטת על פני הקרקע. ובנוסף, קל יותר לצוותי הכיבוי להשתלט על שריפה שפורצת ביער מטופל בו יש אזורי חייץ ודרכי גישה לרכבי הכיבוי.

בשנים האחרונות עם התגברות המודעות העולמית למצבו המתדרדר של כדור הארץ שינתה מחלקת הייעור של קק"ל את גישתה וכדברי ישראל טאובר, מנהל המחלקה לניהול יער, מידע וממ"ג (מערכות מידע גיאוגרפיות) בקק"ל: "מדיניות קק"ל - להלכה ולמעשה - הינה לנהל את היערות כבני קיימה, תוך התבססות על חידוש טבעי, ותמיכה בחי, בצומח ובקהילה. חשוב לזכור כי המעבר של קק"ל ליער בר קיימה משמעותו שינוי באופי הנטיעה לכיוון מגוון מיני צומח אשר מחד ייצרו יער מעורב של רחבי עלים התומך במגוון מינים ביולוגי, ומאידך יתמכו בצורך לצל לנופש, בעצי בוסתן לקטיף פרי של מטיילים וכדומה (שינוי זה מתבצע מזה שנים לא מעטות(."
עדיין ניטעים כ60% עצי מחט וכבר דיברנו על יתרונותיו של האורן כמין חלוץ, אך לצד ובין האורנים ניטעים רחבי עלים ונציגים שונים של עצי החורש הים תיכוני כך שהיערות העתידיים יהיו מגוונים יותר.

אז בפעם הבאה שמישהו לידכם יטען שהאורן לא מתאים, לא רצוי או לא מצוי - שלחו אותו לקרוא את הכתבה הזו או שתתנו לו כמה סיבות למה דווקא כן אורן.

שמרו על היערות והסביבה!

מתוך ארכיון קק"ל