כל אחד הוא אור קטן

זוכרים את המשך הסיפור? כשביקשו להדליק את המנורה בבית המקדש מצאו המכבים רק כד שמן זית אחד ויחיד שניצל מההרס. בדרך נס, הכמות – שהייתה אמורה להספיק ליום אחד בלבד – דלקה במשך שמונה ימים, זמן שהספיק להכנת שמן חדש למנורה. לזכר שמונת הימים שבהם דלקה המנורה קבעו את שמונת ימי החנוכה. כשחושבים על זה, חנוכה היה בעצם משבר הדלק הראשון בהיסטוריה. גם בימינו, כשמחירי הדלקים מאמירים, עתודות הדלקים הפוסיליים אוזלים, ונראה שהדלקים שנשארו יספיקו רק לזמן קצר, הפתרון, או אם תרצו- נס פך השמן של שנות האלפיים, טמון באנרגיה מתחדשת – אנרגיה נקייה ובלתי מתכלה.

לפני המצאת החשמל היה הנר מקור האור העיקרי בבתים בכל רחבי העולם. הנרות הקדומים היו כלי קיבול קטנים, בדרך כלל מחרס, שהכילו בתוכם שמן זית. בתוך השמן שבכלי החרס הניחו פתיל עשוי צמר או כותנה. השמן נספג בפתיל ועלה בו בכוח הנימיות – בדומה לאופן שבו מטפסים מים בצינורות ההובלה בצמחים (על זה נספר בפעם אחרת).

 

הנרות המודרניים עשויים מחומר דלק מוצק (שעוות פרפין, דונג או חלב-נרות), שבמרכזו מושחל הפתיל. בזמן הבעירה, האש ממיסה את החומר הדליק, והוא נספג, מטפס בפתיל ומתאדה. למעשה מה שבוער בנר הוא לא הפתיל עצמו, אלא אדי החומר הדליק ממנו עשוי הנר. הבעירה היא תהליך כימי שבו חומר הדלק מגיב עם חמצן מהאוויר, ובמהלכו משתחררת אנרגיה בצורת חום ואור - אש!

להבת הנר מורכבת מאזורים שונים, בעלי טמפרטורה שונה: במעטפת, באזור הצהוב-המאיר, הטמפרטורות גבוהות מאד (עד כ 1200 מעלות צלסיוס) ובאזור הפנימי של הלהבה הטמפרטורות נמוכות יותר (כ- 400-600 מעלות צלסיוס). הדבר נובע מכך שבאזור החיצוני של הלהבה מתקיימת שריפה מלאה כי יש מספיק חמצן מהאויר, ולכן הטמפרטורה גבוהה יותר. בחלק הפנימי של הלהבה אין מספיק חמצן, השריפה חלקית, והטמפרטורות נמוכות יותר.

רוצים להכין בעצמכם נרות לחנוכה מחומרים וכלים ממוחזרים? תוכלו להשתמש בשעוות פרפין (הנמכרת בחנויות יצירה), אבל כדאי יותר למחזר ולהשתמש בשאריות של נרות דקורטיביים. מה עושים?

מכניסים את השעווה לתוך כלי (קופסת שימורים ריקה תתאים) ואם רוצים - מוסיפים חתיכות קטנות של צבע פנדה (או כל צבע אחר על בסיס שמן). את הכלי מכניסים לתוך סיר עם מים (באפייה קוראים לטכניקה הזו באן-מארי) ומחממים על הכיריים עד שהשעווה נמסה. בינתיים – מכינים את הפתיל, אותו קושרים למרכזו של שיפוד עץ, ומניחים אותו על שפתיו של כלי שישמש כתבנית ליציקת הנר, כמו למשל גביעים ריקים ושטופים של מעדני חלב. בכלים כדאי למרוח מעט שמן מעורבב עם סבון כלים, דבר שיקל עלינו לשלוף את הנר המוכן בסוף התהליך. כשהשעווה נמסה לגמרי שופכים אותה (בזהירות רבה!) לתוך התבנית, ומקפידים שהפתיל יונח במרכז הנר. מחכים שהשעווה תתקרר ותתקשה ושולפים מתוך התבנית.

בזמן שהנרות מתקררים ומתקשים, תוכלו להכין סביבון נייר, ידידותי וממוחזר. הדפיסו את השבלונה שבתמונה על נייר טיוטה. צבעו בצבעים עליזים, גזרו, והדביקו את הכנפיים האפורות זו לזו כך שתתקבל קובייה. השחילו עפרון מחודד דרך החורים השחורים, מצד אחד של הקובייה לצדה השני. נחשו איזו אות יראה הסביבון כשייעצר וסובבו. הצלחתם? כל הכבוד! בתום החג, אל תשכחו להחזיר את העיפרון לקלמר, ואת הסביבון להעביר לפח המחזור.

הנרות חגיגיים, נעימים ומרגיעים, רומנטיים ומהפנטים. כמה נעים להביט בחנוכיות שבחלונות הבתים! אבל יחד עם זאת, חשוב שנזכור שבזמן הבערה נוצרים לא רק חום ואור ואווירה, אלא גם פחמן דו-חמצני, מים, ואדים של חומרים אחרים שנמצאים בנרות. זוכרים כיצד משפיע הפחמן על כדור הארץ? הפחמן הוא גז חממה שגורם ל- 50% מאפקט החממה והתחממות כדור הארץ.

כמה פחמן "עולים" לנו נרות החנוכה? ובכן, מסתבר שכל נר חנוכה משחרר לאוויר כ- 15 גרם פחמן דו חמצני. 44 נרות במהלך כל החג (כולל שמש) כפול 15 גרם לנר = 660 גרם פחמן לחנוכייה. אם נכפיל בכמיליון בתי אב שידליקו נרות חנוכה במהלך החג נקבל ש- 660 טון של פחמן דו-חמצני ישתחרר לאטמוספרה בישראל בחג החנוכה. אז מה עושים? חוסכים במקומות האחרים. למשל – חוסכים בחשמל.

 

חשמל?! מה קשור חשמל?! - זכרו שהחשמל בישראל מגיע בעיקר מתחנות הכוח הפחמיות. בתחנת הכוח, שריפה של פחם (הפולטת כמויות עצומות של פחמן לאטמוספירה!) מחממת מים במערכת סגורה. המים מתאדים והופכים לקיטור שגורם להנעת בוכנה. הבוכנה מניעה מגנטים היוצרים שדה חשמלי.

אחת מהדרכים הפשוטות לחסוך בחשמל, היא להחליף את נורות הליבון הרגילות, בנורות ידידותיות לסביבה. הנורות הרגילות שאנחנו משתמשים בהן - נורות הליבון - אחראיות לכשליש מפליטת גזי החממה בעולם! נורות אלה, שהומצאו על ידי תומס אדיסון במאה ה-19, הן בזבזניות מאוד מכיוון שרוב האנרגיה שהן צורכות נהפכת לחום ולא לאור.

לעומת נורת הליבון הישנה, נורת (Compact Fluorescent Lamp - CFL) – המכונה "הנורה החסכונית", צורכת 70%-80% פחות חשמל ואורך חייה גדול פי שישה עד עשרה מנורת הליבון. מדינות שונות בעולם כבר עושות צעדים להוצאת השימוש בנורות הליבון מחוץ לחוק. באוסטרליה השימוש בהן נאסר בשנת 2010!

אם כל תושבי מדינת ישראל יעברו לשימוש בנורות חסכוניות, נוכל לחסוך פליטה של 2.1 מליון טון פחמן מדי שנה!חופש חנוכה, חג האורות, הוא זמן מצוין למבצע ההחלפה ביתי קליל ונחמד. הנורות החדשות נמכרות במגוון גוונים - אור לבן (Light Day) המזכיר תאורת פלורסנט בהירה, ואור צהבהב (Warm White), המזכיר את הגוון החמים של נורת הליבון. גם הצורות של הנורות החסכוניות מגוונות, אבל אל דאגה: הן מיוצרות כך שיתאימו לבית הנורה הרגיל. כל מה שצריך זה לבחור, לקנות ולהבריג. המחירים של הנורות החסכוניות אמנם גבוהים ממחירי נורות הליבון, אבל חשוב להבין שגם אורך החיים שלהם ארוך פי שישה עד עשרה, כך שהנורה לא רק מחזירה את מחירה, אלא גם חוסכת בחשמל. משפחה ממוצעת המפעילה כעשר נורות חסכוניות בבית תגיע לחיסכון של 600 שקל בשנה!