במשך יומיים שהו הילדים בבית הספר, ואז הבחינה פאני בשתי משאיות של הגסטאפו, והבינה שעליהם לברוח. ברגע של התרופפות השמירה עליהם ניצלה פאני את שעת הכושר והובילה הימלטות של קבוצת ילדים דרך חלון בשירותים אל עבר תחנת רכבת, שם עלו בחשאי על רכבת משא, שממנה ירדו כעבור שעה אל תוך יער. במשך שבועיים הובילה פאני את הקבוצה ביער בצעידה רגלית, שהצריכה ניווט, בתנאי קור, רעב ומחסור, כאשר עליהם להסתתר לעיתים קרובות במעבה היער.
כשחלו כמה מהילדים ביער, פנתה פאני לאישה צרפתייה שגרה בקרבת מקום וביקשה ממנה עזרה. הצרפתייה, אשר התברר שהיא קרובת משפחה של מבריח גבול שהיה בקשר עם המחתרת, הסכימה לסייע להם. היא סיפקה להם מקום לינה ומזון, ופנתה אל מבריח הגבול, שחזר ואסף את הילדים למשאית, והסיע אותם שוב לכיוון הגבול.
וכך, בתחנת הרכבת, לאחר שהתאחדו עם שאר חברי הקבוצה, מצטרפים כל 28 הילדים, בפיקוחה של פעילת OSE אנדריי סלומון, למסע האחרון לעבר הגבול.