תכלת ארגמן ותולעת השני: מקור הצבע התכלת והארגמן היה מחלזונות ימיים. בחוף הים תיכוני, הסלעי, חי חילזון טורף בשם ארגמון. מחילזון זה נהגו בימי קדם להכין את הצבע היקר ביותר, ששימש אצילים ומלכים – צבע הארגמן. בתורה נמנית התכלת בשורה אחת עם הזהב והכסף; "וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים" (שמות כ"ה, ג-ד). בזכות יוקרה נבחרה היא לשמש כחומר גלם לבגדי כהונה, לבניית המשכן ולציצית. שלושה מיני חלזונות שמהם מופק צבע הארגמן: ארגמון קהה קוצים, ארגמון חד קוצים וארגמון אדומת פה.
לארגמונים יש בחלל הגוף בלוטה גדולה המפרישה נוזל צהבהב בהיר שעם חשיפתו לאור השמש משנה את צבעו לוורוד ולאחר מכן לאדום כהה. כדי להפיק את הצבע נהגו לאסוף חלזונות חיים ולהוציא מהם את הבלוטה.
בחפירות ארכיאולוגיות בתל דור נחשפו מספר בורות אגירה מטויחים וכן שרידי צבע ארגמן שלפי דעת רוב החוקרים, בורות אלו שימשו במשך ההיסטוריה, החל מהתיישבות הפיניקים ועד לתקופה הביזנטית, לצורכי עיבוד צבע הארגמן. את חלזונות הארגמן אספו מחופי הכרמל, שם ניתן למוצאם גם כיום. אולם היום נחשב הארגמון לבעל חיים מוגן!