חוגי הסיירות מגישים: פעולת נגד ללכלוך

תראו כמה זבל! חוגי הסיירות מנקים את הכנרת. צילום באדיבות טל ניב
מאת: מערכת חלון ירוק
6.10.2016
הידעתם שיש טיפוסים שונים של אנשים שמלכלכים, ושלכל פסולת יש זמן התכלות משלה? חוגי הסיירות של הצפון יצאו לנקות ביום הניקיון וגם להסביר מה הזבל גורם לנו
חוף הים מסמל בדרך כלל שקט, שלווה, מים נעימים וחול נעים ורך. ועכשיו תקראו מה קורה כאשר אתם עוזבים את החוף ומשאירים בו את הכיסא השבור, הצלייה שכבר לא נפתחת ו... שטיח. שטיח?
 
ביום חמישי, 22.09.2016, יום הניקיון הבינלאומי, יצאו צוותי ההדרכה, רכזי החוגים ומתנדבי שנת שירות בחוגי הסיירות של הצפון לנקות את האזור. הם ניקו חופים לאורך הכנרת ואת היערות, החורשות ואתרי הטבע הסמוכים ליישוב שבו הם פועלים, וזה מה שקרה כשהם הגיעו לרצועת החוף של עכו ונהריה.
 
"מלבד הפסולת הצפויה מצאנו על החוף גם שטיחים גדולים, כיסאות
שבורים, חלקי גומי גדולים וברזלים עקומים, שחלקם היו ממש בתוך המים, בטבלת הגידוד", מספר דורון ישראל, מנהל חוגי הסיירות בצפון. "שלושה שטיחים גדולים שמצאנו כיסו ממש את טבלת הגידוד, אזור שבו חיים הרבה יצורי מים, דבר שסתם להם את היכולת לחיות שם. אפשר לדמות את זה לשטיח ענקי שמישהו יכסה בו את השכונה שלכם... לשמחתנו הצלחנו להציל את סביבת החיים הזו. בנוסף לכך היו גם צליות שבורות שכנראה נשברו למבקרים בחוף ואלה השאירו אותן כ'מתנה'. מרגיז שאנשים מביאים ולא לוקחים אתם חזרה את הפסולת – מזיק ומרגיז".
מישהו שכח בים כיסא או שטיח? חוגי הסיירות מנקים אחרי הנופשים. צילום באדיבות דורון ישראל

גם ללכלוך יש משמעות

אבל נחזור קצת אחורה – לפעולה שלפני הניקיון: לפני כל יציאה לניקיון מעבירים המדריכים פעולה בנושא. כך לומדים חניכי נהריה ועכו, כפר ורדים, משגב, עמק המעיינות (שדה אליהו, כפר רופין) על מצב הזבל, על ההשפעה שלו על הסביבה ועל חשיבות הניקיון.
 
"כל חוג מחליט איפה הוא מנקה, בדרך כלל באזור שלו או באתר טבע הקרוב ליישוב שלו", אומר דורון ישראל, ומדגיש שזה גם מותנה בכך שהמקום מלוכלך וגם בהעברת פעילות בנושא הזבל – מה הוא גורם לנו, למה משמעותי לא לכלכך. "העניין המרכזי הוא המשמעות של הלכלוך.
 
אנחנו מעבירים פעולה בנושא: למה מלכלכים, טיפוסים של אנשים שמלכלכים (טיפוס של אדם מתריס, אדם תועלתן), מדברים על פירוק פסולת וזמני התכלות חומרים, משלבים מידע ונתונים הקשורים בפגיעה בבעלי חיים ימיים ויבשתיים. הפעולה באה להראות למה אנשים מלכלכים, מי ניזוק מזה – עופות, לווייתנים, צבי ים וכדומה, ואיפה אנחנו כאנשים שאכפת להם יכולים להפחית את הפגיעה הזו. הניקיון עצמו הוא הפעולה הסמלית אבל הקטע החינוכי הוא המשמעותי ושמעניין אותנו ביותר. הגדרנו גם מטרה נוספת – שהילדים יביאו לבתיהם ולבית הספר את הנושא. אנחנו רוצים שבכל פעילות ובכל טיול כשהם יראו מקום מלוכלך הם לא יתעלמו ממנו, ויפחיתו את כמות האשפה שיש במקום".
למה אנשים מלכלכים? חניכי חוגי הסיירות בכפר ורדים מציגים את השלל. צילום באדיבות דורון ישראל

ויש לו גם השלכות (ללכלוך)

"ישנה תופעה של אנשים שבאים לבלות בטבע לזמן קצר ולא חושבים על ההשלכות של הזבל שנותר אחריהם", אומר טל ניב, מדריך חוגי הסיירות בעמק המעיינות זה שלוש שנים. "תמיד נותרים הררים של זבל אחרי החופש הגדול והקיץ, והחניכים שלי שותפים לתרומה לסביבה, ולכן תמיד מתגייסים ברצון ובשמחה ומתוך הרגשת שליחות לנקות את הזבל שנותר בסביבה. אנחנו עושים את זה כמה פעמים במהלך השנה וגם ביום הניקיון הבינלאומי".
 
השנה הצטרפו טל וחניכיו למבצעי ניקיון משותפים עם עמותת "צלול" בחופי עכו ובאזור חופי הכנרת. "במבצע שלי השתתפו 12 חניכים ושני כלבים", הוא מספר בגאווה. "אנחנו כל שבוע נפגשים לפעולה של שעתיים והפעם יצאנו לשעתיים של ניקיון ומילאנו מעל 120 שקיות זבל! רק אני ו-12 החניכים. הפרדנו את הזבל והעברנו אותו למכולות המתאימות. הייתה לנו הרבה מוטיבציה וחזרנו עם הרגשה טובה – שהשארנו את המקום קצת יותר נקי לאלה שיבואו אחרינו".
זה בידיים שלנו. חוגי הסיירות בכנרת. צילום באדיבות טל ניב