ניכנס לשטח הפעילות עם שרשרת דגלי בד חגיגיים ונעמיד פנים כאילו אנחנו מתכוננים למסיבת יום הולדת – נבחר חניך אקראי ונשאל – נו, המסיבה מוכנה? הכיבוד כבר במקום? החלטתם אילו שירים נשיר? מהר, האורחים עוד מעט מגיעים...נראה את ההזמנה ליום ההולדת ונשאל: מה זאת אומרת, הנה ההזמנה – אמרו לי להכין מסיבת יום הולדת גדולה, כתוב פה תאריך, כתובה פה שעה, אבל השם נמחק.נקריא: הנכם מוזמנים למסיבת יום ההולדת החגיגית של... שתיערך בה' באייר. נשאל: מי זה יכול להיות? למי יש יום הולדת בה' באייר?נכון, למדינת ישראל. באיזו שנה היא נולדה? מי יודע בת כמה היא? מישהו מכיר מישהו שהוא באותו גיל כמו המדינה? אולי סבא או סבתא של ההורים שלכם? ישראל היא מדינה צעירה או זקנה?נביא דוגמאות:
אז ישראל לא הכי צעירה, אבל גם לא מבוגרת בכלל ביחס למדינות אחרות בעולם. ובכל זאת, ב-75 שנה הצלחנו לבנות מדינה לתפארת.
נשאל: מה ההבדל בין יום הולדת של מדינה ליום הולדת של ילד או ילדה? מה צריך להכין כדי שמדינה תיוולד?נחלק כרטיסיות עם רמזים, וכל מודרך או מספר מודרכים יצטרכו לנחש מה אומר הרמז שקיבלו. נספר: קרן קימת לישראל, שתכננה את הטיול הזה עבורכם, הוקמה כמעט חמישים שנה לפני מדינת ישראל, כדי לקנות ולהכין את השטח להקמת המדינה היהודית. באמצעות תרומות של יהודים מכל העולם – גם של ילדים כמוכם, שנתנו את הפרוטות המעטות שהיו להם כדי להצליח להשיג את המדינה שכולם חלמו עליה – הקרן קנתה אדמות בארץ, הקימה עליהן יישובים יהודיים, הכשירה שדות חקלאיים, סללה דרכים ונטעה יערות. היום הגדול.נספר על היום שישראל נולדה בו: זה היה יום שישי מרגש ולחוץ מאוד. ממש עד לרגע האחרון התלבטה מועצת העם (קבוצה של נציגים מכל העם שהובילו וקיבלו את ההחלטות בשם כולם - מעין כנסת זמנית) אם להכריז על המדינה, כי היה חשש שהכרזה רשמית תגרום לפלישה של כל מדינות האויב השכנות, שינסו לקלקל את התוכנית ולמנוע את הקמתה של מדינה יהודית. למרות שהשלטון הבריטי הסתיים באופן רשמי רק בשבת, החליטו לערוך את הטקס מהר מהר, ביום שישי אחר הצהריים, לפני שהשבת נכנסת. ההזמנות לטקס חולקו בחיפזון ובסודיות, מגילת העצמאות עדיין לא הייתה מוכנה וכתובה בצורה חגיגית, ואפילו לא הספיקו לערוך חזרות לטקס הכי חגיגי שנערך אי פעם בישראל – אבל חברי מועצת העם החליטו למהר, כדי שאף אחד לא יתחרט, וההזדמנות לא תתפספס – עכשיו מכריזים!
ב-16:00 אחר הצהריים בדיוק התחיל הטקס. דוד בן-גוריון, שהפך אחר כך לראש הממשלה הראשון, היה חגיגי מאוד: כשהוא לבוש חליפה כהה ועונב עניבה, קם על רגליו והכה בפטיש. לפי התוכנית זה היה אמור להיות האות לתזמורת, שהצטופפה ביציע שבקומה השנייה, לנגן את "התקווה". אבל משהו השתבש, ומוזיקה לא הייתה. אנחנו בקהל, באופן לא מתוכנן ובלי מוסיקה שתלווה אותנו, קמנו על רגלינו ושרנו את ההמנון הלאומי. אחר כך כחכח בן-גוריון בגרונו ואמר בשקט: "אקרא בפניכם מגילת היסוד של מדינת ישראל". זה לקח רק רבע שעה – וכבר קרא את ההכרזה כולה. הוא קרא אותה לאט ובבירור רב, ואני זוכרת שקולו התחלף והתרומם מעט בהתרגשות כשהגיע לסעיף ה-11:
לפיכך התכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
מדינת ישראל! עיניי מלאו דמעות וידיי רעדו. עשינו את המעשה. הבאנו לעולם את המדינה היהודית – ואני, גולדה מאבוביץ מאירסון, זכיתי ליום הזה.
(עיבוד מתוך הספר "חיי" מאת גולדה מאיר)
נסכם: וואו! יש ממש המון סיבות שבגללן היערות והעצים חשובים! טוב שאנחנו מקיימים את חגיגת יום ההולדת כאן ביער היום. ביום הולדת כזה הכי מתאים שגם העוגה תהיה מחומרי הטבע. נקציב זמן שבו כל הקבוצה יחד בונה עוגת יום הולדת מחומרים טבעיים שחברי הקבוצה אוספים בשטח. שימו לב – מותר לאסוף, אבל אסור לקטוף!עם תום הזמן נצלם את ה"עוגה" ונעמוד להביט ולשמוח במעשה ידינו.לסיום, לפני ש"מכבים את הנרות*", נבקש מהקבוצה לחשוב אילו משאלות יכולות להיות למדינה, ונזמין מתנדבים לבקש אותן בשמה בקול רם.ולסיכום נפנה לקבוצה: ומי יגשים את כל המשאלות האלה? – אתם הילדים, כשתגדלו!*אפשר לסדר במרכז ה"עוגה" ערמה של עלי שלכת ומתחתיה סוכריות או איזשהו פרס קבוצתי מתוק, ולהזמין את כל הקבוצה לנשוף יחד ולחשוף את הפרס כדי ליצור זיכרון משמח וחווייתי בסיום הפעילות.