נמשכת שיירה

נסתדר כקבוצה במעגל. אחד המשתתפים יקריא את השאלות וכל מי שתשובתו לשאלה חיובית יצעד צעד אחד אחורה (מחוץ למעגל): האם נולדת בחו"ל? / האם לפחות אחד מהוריך לא נולד בארץ? / האם לפחות אחד מהסבים/סבתות שלך לא נולד בארץ? / האם לפחות שניים מהסבים/סבתות שלך לא נולדו בארץ? / האם הוריהם של הסבים והסבתות לא נולדו בארץ?

נתבונן בפיזור שנוצר בחלל – עד כמה אנו שונים זה מזה?

נתיישב חזרה לשיחה קצרה:
האם הפיזור הזה מייצג את פני החברה הישראלית? באיזה מובן? (מה חסר?) מה הההשפעה של ריבוי הזהויות על החברה הישראלית? כיצד מתבטאת השונות בינינו? האם היא רלוונטית לחברה הישראלית כיום?

החברה הישראלית ברובה היא חברת מהגרים. אנשים שבחרו לעלות לארץ. העלייה לארץ נמשכת זה דורות רבים ועד ימינו. אילו עליות הן מפורסמות ומוכרות לכם? מה הופך אותן לכאלו? (בדף למנחה נמצא פירוט העליות השונות.) האם ישנו הבדל בין עלייה שהתרחשה לפני קום המדינה וכיום?

ארץ ישראל זקוקה לא למהגרים סתם, אלא לחלוצים, וההבדל ביניהם פשוט: המהגר בא לקחת מהארץ, החלוץ בא לתת לארץ, לפיכך אנו תובעים זכות בכורה לעלייה החלוצית.

ילדים מעליית הנוער מגיעים לכפר הנוער בן שמן, 1940.
צילום: פרנץ זיס, ארכיון הצילומים של קק"ל

נמל חיפה: חלוצים מאנגליה מגיעים באונייה "מטרואה", 1945.
צילום: זולטן קלוגר, ארכיון הצילומים של קק"ל

 

 

אשתאול: עולים בעבודת נטיעה, 1945.
צילום: יעקב רוזנר, ארכיון הצילומים של קק"ל

 

 

הכשרה חקלאית וידיעת העברית – המביאים אִתם את שתי אלה, המה יבוֹאוּ בּרכוּש גדוֹל. וּבאלה גם יִבָּחן ויתנסה החלוּץ העתידי, בּאימוּץ הרצוֹן וכוֹחוֹת הגוּף והנפש לרכּוֹש לוֹ קנינים אלה. עזרה בּמוּבן זה הניתנת על ידי ציבּוּר חברים היא העזרה הכי-אנוֹשית, הכי-חיוּבית. אוּלי זוֹ היא העבוֹדה הכי-פּוֹריה היכוֹלה להיעשׂוֹת בּשנים אֵלוּ. אוֹתה התנוּעה אשר תעבוֹד את העבוֹדה הזאת – יהיה שׂכרה ההיסטוֹרי רב. וּבעבוֹדת הכשרה זוֹ, בּסידוּר תנוּעת העליה, בּקשרים חיים עם תנוּעת העבוֹדה בּארץ, עם ציבּוּר הפּוֹעלים המאוּחד, תמצא לה תנוּעת החלוּצים את דרכּה, "הדרך העוֹלה ציוֹנה", דרך היצירה האישית של העתיד העברי.
ברל כצנלסון תשרי, תרע"ח

הרי הנגב כולו מורכב מיהודים שהגיעו מארצות האסלאם ובלעדיהם לא היה נגב וגם לא גליל. בעצם, אבות אבותיי יישבו את הנגב, ייבשו את השממה ומימשו את הערכים של התנועה הציונית אחד לאחד

כל עלייה הביאה איתה צבע שונה, ערכים, מסורות, טעמים ותרבויות שונים אלה מאלה. החברה הישראלית נבנית מתוך פסיפס רחב של עליות שונות שבנו את החברה מראשית ימי המדינה ועד ימינו. העליות השונות ממשיכות לעצב את דמותה של החברה ואת השיח הפנימי המתקיים בה.

סיפורם של העולים הוא הסיפור של כולנו, ודרכו אנחנו יכולים לבחון את החברה כולה.