נמשכת שיירה

ילדים מעליית הנוער מגיעים לארץ לכפר הנוער בן שמן, 1940. צילום: פרנץ זיס, ארכיון הצילומים של קק"ל
סיפורם של העולים הוא הסיפור של כולנו, ודרכו אנחנו יכולים לבחון את החברה כולה. דף השיח הבא דן בנושא רצף העליות לארץ ותרומתן לחברה הישראלית
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה
נסתדר כקבוצה במעגל. אחד המשתתפים יקריא את השאלות וכל מי שתשובתו לשאלה חיובית יצעד צעד אחד אחורה (מחוץ למעגל): האם נולדת בחו"ל? / האם לפחות אחד מהוריך לא נולד בארץ? / האם לפחות אחד מהסבים/סבתות שלך לא נולד בארץ? / האם לפחות שניים מהסבים/סבתות שלך לא נולדו בארץ? / האם הוריהם של הסבים והסבתות לא נולדו בארץ?

נתבונן בפיזור שנוצר בחלל – עד כמה אנו שונים זה מזה?

נתיישב חזרה לשיחה קצרה:
האם הפיזור הזה מייצג את פני החברה הישראלית? באיזה מובן? (מה חסר?) מה הההשפעה של ריבוי הזהויות על החברה הישראלית? כיצד מתבטאת השונות בינינו? האם היא רלוונטית לחברה הישראלית כיום?

החברה הישראלית ברובה היא חברת מהגרים. אנשים שבחרו לעלות לארץ. העלייה לארץ נמשכת זה דורות רבים ועד ימינו. אילו עליות הן מפורסמות ומוכרות לכם? מה הופך אותן לכאלו? (בדף למנחה נמצא פירוט העליות השונות.) האם ישנו הבדל בין עלייה שהתרחשה לפני קום המדינה וכיום?

דוד בן גוריון:

ארץ ישראל זקוקה לא למהגרים סתם, אלא לחלוצים, וההבדל ביניהם פשוט: המהגר בא לקחת מהארץ, החלוץ בא לתת לארץ, לפיכך אנו תובעים זכות בכורה לעלייה החלוצית.

 

שאלות לדיון:

  • האם אתם מסכימים עם דוד בן גוריון?
  • האם הדברים נכונים לתקופה מסוימת או שהם נכונים תמיד?
  • איזו עשייה חלוצית יש בעליות שאתם מכירים? בעליות של ימינו?
  • האם העלייה של המשפחה שלכם הייתה עלייה חלוצית?
  • האם יש דמות אחת לחלוץ, או יכולות להיות לדמות זו מגוון פרשנויות?

לפניכם שלוש תמונות שונות של סיפורי עלייה:

ילדים מעליית הנוער מגיעים לכפר הנוער בן שמן, 1940.
צילום: פרנץ זיס, ארכיון הצילומים של קק"ל

 

נמל חיפה: חלוצים מאנגליה מגיעים באונייה "מטרואה", 1945.
צילום: זולטן קלוגר, ארכיון הצילומים של קק"ל
 
 
אשתאול: עולים בעבודת נטיעה, 1945.
צילום: יעקב רוזנר, ארכיון הצילומים של קק"ל
 
 

שאלות לדיון:

  • האם אחת מהתמונות מספרת גם את הסיפור של משפחתכם?
  • מהן התחושות שעולות מתוך התמונות?
  • האם הסיפור שלהן חדש או ישן?
  • במה הסיפור הזה רלוונטי לנו? אילו מסרים אנחנו יכולים לקבל מתוך הסיפור?
  • מהן המשימות המשמעותיות שיש לעולים בהגיעם לארץ? האם משימות אלה הן לטובתם כפרטים או לטובת החברה?

נקרא את דבריו של ברל כצנלסון:

הכשרה חקלאית וידיעת העברית – המביאים אִתם את שתי אלה, המה יבוֹאוּ בּרכוּש גדוֹל. וּבאלה גם יִבָּחן ויתנסה החלוּץ העתידי, בּאימוּץ הרצוֹן וכוֹחוֹת הגוּף והנפש לרכּוֹש לוֹ קנינים אלה. עזרה בּמוּבן זה הניתנת על ידי ציבּוּר חברים היא העזרה הכי-אנוֹשית, הכי-חיוּבית. אוּלי זוֹ היא העבוֹדה הכי-פּוֹריה היכוֹלה להיעשׂוֹת בּשנים אֵלוּ. אוֹתה התנוּעה אשר תעבוֹד את העבוֹדה הזאת – יהיה שׂכרה ההיסטוֹרי רב. וּבעבוֹדת הכשרה זוֹ, בּסידוּר תנוּעת העליה, בּקשרים חיים עם תנוּעת העבוֹדה בּארץ, עם ציבּוּר הפּוֹעלים המאוּחד, תמצא לה תנוּעת החלוּצים את דרכּה, "הדרך העוֹלה ציוֹנה", דרך היצירה האישית של העתיד העברי.
ברל כצנלסון תשרי, תרע"ח

 

שאלות לדיון:

  • האם אתם מסכימים עם התשובות של ברל לשאלות שעסקנו בהן?
  • האם עולים נדרשים להשתלב בחברה שאליה הם מגיעים? מהי המשמעות של שילוב זה?
  • האם האחריות על השילוב היא של העולה או של החברה המקבלת?
  • האם תוכלו להצביע על תרומתן של העליות השונות לחברה הישראלית, בעבר ובהווה?

ארלה כהן

הרי הנגב כולו מורכב מיהודים שהגיעו מארצות האסלאם ובלעדיהם לא היה נגב וגם לא גליל. בעצם, אבות אבותיי יישבו את הנגב, ייבשו את השממה ומימשו את הערכים של התנועה הציונית אחד לאחד

 

שאלות לדיון:

  • עד כמה נוכח סיפור ההתיישבות בנגב בסיפור האישי שלכם?
    מה מייחד אותו?
  • עד כמה הסיפור הזה מדובר ועד כמה הוא צריך להיות מדובר?
  • האם אנחנו מתייחסים באותה חשיבות ליישובים שהוקמו לפני קום המדינה ולאלו שהוקמו אחריו?
  • כיצד סיפורים כאלה גורמים לכם להרגיש?

לסיכום:

כל עלייה הביאה איתה צבע שונה, ערכים, מסורות, טעמים ותרבויות שונים אלה מאלה. החברה הישראלית נבנית מתוך פסיפס רחב של עליות שונות שבנו את החברה מראשית ימי המדינה ועד ימינו. העליות השונות ממשיכות לעצב את דמותה של החברה ואת השיח הפנימי המתקיים בה.

סיפורם של העולים הוא הסיפור של כולנו, ודרכו אנחנו יכולים לבחון את החברה כולה.