עץ בירושלים

הפעילות מתארת פרק חשוב בהיסטוריה של העיר דרך עיניו של ילד והקשר שלו לעץ מיוחד אחד
מטרות הפעילות: הכרת ההיסטוריה של ירושלים ממלחמת השחרור ועד מלחמת ששת הימים, המחשת החשיבות והערך של נטיעת עצים והטיפול בהם.

סוג הפעילות: סיפור, דיון ומשחק.

קבוצת הגיל: כיתות א'-ו'.

הזמן: כשעה.

המקום: בכיתה ובחוץ.

עזרים: סיפור להקראה, חמישה עותקים של כרטיסיות הסיפור, שתילים וציוד לנטיעות (שתילי פרחים̈ שיחים או עצים̈ ציוד חפירה, כלים להשקיה).

ציוד חלופי לפעילות ללא נטיעות: גליל של טפט נדבק ושקוף, מספריים, מנקב, חוט קש לכל ילד.

סל מונחים: המצור על ירושלים, הקו העירוני, מלחמת ששת הימים, גבול, שטח מפורז.

מהלך הפעילות:

הקריאו את הסיפור "עץ בירושלים".
  • נהלו עם הילדים דיון: מה הם חושבים על החיים בירושלים, כפי שתוארו בסיפור: בזמן המצור, בתקופת הקו העירוני, בתקופת מלחמת ששת הימים (לסיום, אפשר לערוך השוואה עם החיים היום בסמוך לגבול).
  • שאלו:
    מה נתן עמוס לעץ ומה החזיר לו העץ בתמורה?
    מדוע חשוב לטעת עצים במדינת ישראל?
  • חלקו את הכיתה לחמש קבוצות ותנו לכל קבוצה עותק של כרטיסיות הסיפור. בקשו מכל קבוצה לסדר את כרטיסיות הציורים לפי מהלך האירועים, כפי שהתרחשו בסיפור.
  • לסיכום, צאו לחצר בית הספר, חלקו לילדים שתילים וקיימו נטיעה חגיגית. הסבירו, שמעתה כל ילד ממשיך לטפל בשתיל שלו ולדאוג לו, כמו שעשה עמוס בסיפור.

אם אין אפשרות לטעת, אפשר לקיים פעילות יצירה מעלים ומפרחים של עצים וצמחים.
  • הכינו סימניית צמחים לספר: צאו לחצר ואספו עלים שונים, חלקי ענפים ופרחים. כעת חזרו לכיתה וחלקו לכל ילד מלבן של טפט שקוף. הנחו את הילדים לפזר על צדו האחד של המלבן את העלים והפרחים שאספו ולקפל את המלבן לשניים, כך שהעלים והפרחים נשארים דבוקים ומוגנים.
  • לאחר מכן כל ילד יגזור כרצונו את השוליים העליונים והתחתונים. אפשר גם לנקב חור בקצה הסימנייה ולקשור חוט מקש לקישוט.