"כי תבואו אל הארץ ונטעתם אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו נשב ולא נטע, אלא הוו זהירין בנטיעות, שנאמר, ונטעתם כל עץ מאכל. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם. שלא יאמר אדם, אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד מתייגע לאחרים, למחר אני מת".
מעשה הנטיעות, שיזם יעבץ, אשר מלבד היותו איש חינוך היה גם סופר, היסטוריון ונמנה עם מקימי תנועת המזרחי ומחדשי השפה העברית, מקפל בתוכו שלושה עקרונות שהרכיבו את דמותו: האהבה לארץ ישראל אל מול המשך חיי הגלות, הצורך בחידוש תרבות יהודית רחבה ועמוקה וראיית צעירי העם והיישוב כשותפים מלאים למעשה הציוני הרוחני והמעשי. על יעבץ נאמר שהוא היה המחנך העברי הראשון ששם לב ליצירת ספרות ילדים מתוך רצון ב"אימון בעבודת האדמה והכנסת רוח התמימות בלב הילדים בתור תרופה כנגד ארס הערמומיות של רוח הגלות".