הקטלב תמיד בולט בין עצי החורש: בין שהוא פורח, בין שמלבלב, בין שהוא שופע אשכולות פרי אדום ומחוספס – תמיד יימשך אליו המבט, תמיד תישלח אליו יד סקרנית לליטוף. הרי אין לטעות בגזעו האדום, החָלק והקטיפתי, שתלתלי הקליפה העדינים שלו נושרים על האדמה