שיזף מצוי

שיזף מצוי. צילום: חנן ישכר

בקיץ הישראלי החם, כשכל הצמחייה העשבונית מצהיבה, קשה שלא לשים
לב לעצים הבודדים, הגבוהים והפרועים המתנשאים למרחוק. אם תתקרבו, תגלו שלמרגלותיהם פזורים פירות עגולים, צהובים-חומים, מתוקים וטובים למאכל. אלה הם ה"דוֹמים", פירותיו של השיזף המצוי המכונה גם "סידריה"

האזינו להסכת (פודקאסט) על השיזף המצוי...

דברים שמעניין לדעת על השיזף המצוי...

  • עצת השיזף שימשה לייצור כלים גסים.
  • לפירות השיזף טעם מתוק וקמחי מעט. יש המכינים מהם ליקר ומאכלים שונים.
  • ברפואה העממית מייחסים לעץ תכונות מרפא. משתמשים בכל חלקי העץ, בעלים, בזרעים ובפירות, לשיכוך כאבים, נגד נשירת שיער, לבעיות עיכול ועוד.
  • בסיפורי ראשית ההתיישבות היהודית בעמקים ידועה ה"סידריה" (כינוי לשיזף) כאויב עיקש שקשה לברא, אשר החקלאים נאבקו בו קשות.
  • השם "דום" דבק בעיקר בפריו של השיזף – "דומים".
  • "עץ הדומים תפוס" הוא סיפור מרגש שכתבה גילה אלמגור, המתאר את חוויותיה כנערה בכפר הנוער "הדסים" בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הסיפור מתאר את הקשיים שחווים ניצולי השואה במפגש עם הילדים הצברים ואת מערכת היחסים הנרקמת ביניהם. הספר עובד לסרט ולהצגה בשם "הקיץ של אביה".
  • השיזף הוא עץ צוף, ופריחתו מושכת חרקים ומאביקים רבים.
  • השיזף המצוי הוא עץ פונדקאי לפרפרים היפים "כחלון הבלקן" ו"כחלון השיזף", שנוהגים להטיל עליו את הביצים שלהם. כשהזחלים בוקעים הם מפרישים הפרשה מתוקה (טל דבש) שמושכת אליה נמלים. הנמלים ניזונות מהנוזל שהזחל הפריש, ובתמורה מגינות עליו מחרקים טורפים ומלוות אותו בשיטוטיו בחיפוש מזון.
  • על פי המסורת הנוצרית, זר הקוצים שהונח על ראשו של ישו טרם צליבתו היה עשוי מענפי השיזף. משם נגזר שמו הלטיני – spina christi – שמשמעותו "קוצי המשיח".
  • גם אצל הערבים קיבל עץ השיזף מעמד של קדושה, ומיוחסות לו סגולות מאגיות שונות וסגולות רפואיות.

לכל הפעילויות...