מגילת העצמאות – מערך פעילות

מה הקשר בין חזונו של הרצל ובין מגילת העצמאות ולכידות חברתית?
הפעילות קושרת בין תפיסתו של הרצל, הרואה בציונות רעיון מתמשך לכינון חברת מופת, לבין אופייה של המדינה כפי שבא לידי ביטוי בערכי מגילת העצמאות, ובין משמעות הציונות היום בחתירה לחברה ערכית, מוסרית, שוויונית וצודקת בישראל – ומחפשת את הקשר של כל אלו להגברת הלכידות החברתית בישרא

ציוד

רציונל הפעילות

יצירת שייכות למורשת דרך שאלת מהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, המחויבת לערכי המוסר היהודיים שהביאו לעולם את רעיון החירות של האדם. עידוד חשיבה אצל החניכים על משמעותה של המדינה היהודית מעבר להיותה מקלט לעם היהודי.

מטרות הפעילות

  • התחברות לטקסט המכונן של המדינה – הכרזת העצמאות – והכרתו.
  • הכרת ערכי היסוד של מדינת ישראל כפי שהוגדרו במגילת העצמאות והבנתם.
  • יצירת מחויבות לערכי מגילת העצמאות והנעה לפעולה לעשייה ערכית.

מבנה היחידה

פירוט הפעילות לפי שלבים:

פתיחה – מבנה המגילה

  מחלקים את הקבוצה לקבוצות של 3-2 תלמידים. כל קבוצה תקבל תדפיס של מגילת העצמאות. מסבירים לחניכים את מבנה מגילת העצמאות:
  • החלק העוסק בעבר – המשמש בסיס הצדקה להקמת המדינה.
  • החלק העוסק בהווה – שעונה לשאלה מדוע ההכרזה באה כעת.
  • החלק העוסק בעתיד – שמפרט את העקרונות שעל פיהם תתנהל המדינה.

שלב ראשון – ערכי מגילת העצמאות

מחלקים את כרטיסיות ערכי מגילת העצמאות בין הקבוצות השונות, מבקשים מכל קבוצה לקרוא את הכתוב בכרטיסייה שקיבלה ולסמן בתדפיס מגילת העצמאות שבידה מילים, משפטים ורעיונות אשר יכולים להתאים למה שכתוב בכרטיסיות.

חוזרים למליאה. כל חוליה בתורה מציגה את הכרטיסייה שקיבלה, מקריאה את המשפט שבחרה ומנמקת את בחירתה.

*אפשר לקצר את השלב הזה על ידי חלוקת שני משפטים לקבוצה.

עזר כרטיסיות ערכי מגילת העצמאות מופיע בנספח א'.

טבלת עזר למדריכים – מיקום נושאי הכרטיסיות במגילה ונושאים לדיון – מופיעה בנספח ב'.

דגשים לפעילות:

  • ייתכן שכרטיסייה אחת מתאימה למספר מקומות בטקסט. יש לבחור את המשפט שלדעת חברי הקבוצה הוא המובהק והמתאים ביותר.
  • ייתכן ששתי כרטיסיות שונות מתאימות לאותם משפטים בטקסט המגילה. זה בסדר.
  • חשוב להתייחס בדיון לרעיונות כלליים ורחבים, להשלכות העדכניות, לקשר לחייהם של המודרכים ולרלוונטיות של התכנים השונים לימינו ולא להניח לפעילות להתמצות ב"שיעור היסטוריה" או בניתוח שטחי מילולי.
  • כאשר המודרכים מקריאים את המשפט שבחרו מתוך המגילה, חשוב שיקריאו אותו בתוך ההקשר שלו – שיקריאו את הפסקה מתחילתה ולא את המשפט הנבחר בלבד.


*מקריאים לחניכים את פסקת המהות במגילת העצמאות, המתארת את חזון אופייה של המדינה:

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

נקודות מרכזיות לדיון:

  • האם מדינת ישראל מיועדת רק להיות מקלט לעם היהודי ?
  • האם למקימי המדינה היה חזון רחב יותר?
  • מה החזון הרחב שראו לנגד עיניהם מקימי מדינת ישראל?
  • איך מנחה מגילת העצמאות להתייחס לאנשים בעלי זהויות שונות החיים בישראל?
  • איפה אתם מול החזון הרחב?
  • אם הייתם יכולים, מה הייתם מוסיפים לפסקת המהות או אולי מוחקים ממנה?
  • משוחחים עם המודרכים על החשיבות של חזון, של שאיפות מוגדרות שגם אפשר ליישמן, של תכנון לעתיד.
אפשר להשתמש באמרה יפה שכתב בנימין זאב הרצל:

"חזון משול לכוכב, אין אנו משיגים אותו, אך לפיו אנו מכוונים את דרכינו"

שלב שני – ציונות מעשית בשביל הארץ

מחלקים דפים וכלי כתיבה ומבקשים מכל קבוצה לנסח ולכתוב משפט המתחיל במילים "מדינת ישראל היא... " ומתאר מאפיין מרכזי שמייצג את אופייה ומצבה של המדינה כיום. המשפט יכול להיות שלילי או חיובי, הוא יכול לעסוק בנושאים שנדונו בחלק הקודם של הפעילות או בנושאים אחרים.

חוזרים למליאה וכל חוליה מקריאה בתורה (ברצף) את המשפט(ים) שכתבה. התוצאה היא פסקת תיאור של "מדינת ישראל היא... "

 

שאלות לדיון:

  • האם יש פערים בין החזון, כפי שהוגדר במגילת העצמאות, למציאות בשטח?
  • מקריאים את הציטוט הבא מחזונו הציוני של הרצל:

    "... קראתי פעם לציונות אידיאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידיאל, כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה אל כברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית".

    מתוך ספרו של תיאודור הרצל "בפני עם ועולם", כרך ב'

  • האם אתם מסכימים עם הרצל, הרואה בציונות, מעבר לשאיפה להקמת המדינה, רעיון מתמשך של חתירה לחברה ערכית, מוסרית, שוויונית וצודקת בישראל?
  • שואלים – איך נוכל לקרב את החזון שבמגילת העצמאות, הנפתח במילים "מדינת ישראל תהא", למציאות שמתבטאת בפסקה שניסחנו "מדינת ישראל היא"?
  • מזמינים את המודרכים להציע הצעות מעשיות, כיצד כל אחד באופן אישי יכול להשפיע, להנהיג ולהיות מעורב.
  • מציגים לחניכים דוגמאות לציונות מעשית היום – אנשים "כמונו" שבחרו לעשות ולמעשה הקימו פרויקטים נפלאים. דוגמאות המראות כי כל אחד יכול לעשות את השינוי ולהנהיג. (אפשר לשלוח את הדוגמאות לחניכים לטלפון הנייד ולצפות ביחד באחד או יותר מהמיזמים הבאים. אם אין מספיק זמן מספרים לחניכים על המיזמים בקצרה):

    1. סיפורה של יעל ברזילי מכנפים של קרמבו
    2. סיפורם של עודד וייס ואברהם חיון שהקימו את סח"י – סיירת חסד ייחודית שמתוך מטרה להוביל קו של חברה המושתתת על נתינה כבסיס חברתי, הקימה תוכנית אשר מעצימה בני נוער בעזרת נתינה ועזרה לזולת. (סרטון מופיע בדף הראשי).
    או ישירות ביוטיוב.
    או כאן.
    3. סיפורה של ד"ר רוית "כרובית" הללי שהקימה את "פרויקט כרובית" שמעניק ארוחות חמות לנזקקים
    4. אפשר ורצוי להביא עוד דוגמאות שימחישו שלמעשה כל אחד מאיתנו יכול לעשות את השינוי.

שלב שלישי – המגילה שלנו

מקשרים את הדיון למעורבות חברתית, אחריות אישית, אחריות סביבתית, והיכולת של כל אחד מחברי הקבוצה להפוך את המדינה שלנו לטובה יותר, כדי להקים חברת מופת לאור חזונו של הרצל.

בוחרים יחד נושא הקשור לפיתוח ערכי, מוסרי או בר־קיימא של הארץ, אשר בו נדרשים שיפור ונשיאה באחריות. מנסחים וכותבים על המגילה את המשך המשפט "מדינת ישראל תהא..." על פי הנושא שנבחר.

משתמשים בעזר המגילה שלנו (מודפס ומסופק על ידי קק"ל – תמונת העזר בנספח ג').

מנסחים שלושה רעיונות ישימים לפעולה אישית או קבוצתית מיָּדית כדי לשפר את התחום שנבחר. וכותבים אותם בהמשך המגילה. חותמים ותולים את "המגילה שלנו" על הקיר.

עזרים ונספחים