ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי, מינהל פיתוח הקרקע
לקוראים שלום,
אתר האינטרנט של קק"ל החל לאחרונה בהעלאה שיטתית בצורה מקוונת של כתבי העת והביטאונים היערניים שהתפרסמו החל משנת 1950. הראשון והעיקרי שבהם הוא "ליערן", ביטאונה של אגודת היער בישראל, שיצא לאור בשנים 1984-1950 ואשר מהווה מקור השראה בסגנונו ובתכניו ל"יער" של היום. בשנים 1977 ‑ 1979 יצא לאור, על ידי אגף הייעור, הביטאון "יערון", שתכניו פותחים צוהר לתקופה מרתקת של דיונים בנושא מדיניות הייעור בעידן שאחרי יוסף ויץ "אבי היערות" והתנוונות יערות אורן ירושלים בשער הגיא. הידיעון "הק"פ היער", שיצא לאור בשנים 1982 ‑ 1988, ביוזמתו של חיים צבן, מנהל מינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק) דאז, שימש במה להמשך הדיונים על מדיניות הייעור, כמו גם על נושאי פעילות נוספים של מפ"ק. בשנים 1989 ‑ 1995 התפרסם על ידי אגף הייעור "עלון מידע ליערנים", שעורכו היה החתום מטה, ואשר כתבו בו יערנים וחוקרים ונכללו בו גם חומרים מתורגמים נבחרים. ב-1996 החל להתפרסם הרבעון "אקולוגיה וסביבה", שיתוף פעולה בין החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה וקק"ל, שעסק בנושאי אקולוגיה, איכות הסביבה ושמירת הטבע והנוף. עם סגירתו ב-2002 יצא לאור, ביוזמת צבי אבני, מנהל אגף הייעור דאז, "יער" — כתב עת ליער, חורש וסביבה, ששינה ב-2014 את פניו ואת דגשי הכתיבה בו לנושאים של ניהול יערות ושטחים פתוחים. מ-2011 יוצא לאור שוב, לאחר הפסקה של כעשור, כתב העת "אקולוגיה וסביבה" במתכונת חדשה, כשלשותפים הקודמים הצטרפו האגודה הישראלית לאקולוגיה ורשות הטבע והגנים, ועיקר עיסוקו במדע ובמדיניות סביבתית. במשך השנים היו גם במות מזדמנות נוספות לכתיבה בנושאים של ניהול יערות ושטחים פתוחים, כמו למשל, המדור יער ומרעה בעיתון "השדה". מבולבלים? אנחנו ננסה לעשות סדר ולאגד תחת קורת גג אחת, בצורה מקוונת, את המאמרים והכתבות שהתפרסמו במשך השנים בכתבי העת בנושאי ניהול יערות וחורשים, מרעה, נוף וסביבה. זו ההזדמנות להודות לתרצה בלס מקשרי הציבור בקק"ל על התרומה החשובה שלה לקידום הנושא.
המאמר הראשי בגיליון זה, פרי עטו של החתום מטה, דן בהשלכות השינויים במדיניות הייעור של קק"ל על היבטים מעשיים של הקמת היער. המעבר מגישה "חקלאית" של הקמת יער חד-מיני צפוף, שבא במידה רבה על חשבון הצומח הטבעי, ליצירה הדרגתית של יער דמוי טבעי (close to nature) או חצי טבעי (semi-natural) הוא בהחלט מאתגר. מעבר זה מחייב ממשק מורכב, שבו מכבדים ונותנים עדיפות, ככל הניתן, למינים ולתהליכים טבעיים והטיפולים מיושמים באופן בררני ונקודתי לאחר לימוד והכרת השטח באמצעות סקרים אקולוגיים.
יערות בלפור וכפר החורש עוטפים את מגדל העמק כמו כפפה ליד. היה זה אך טבעי, שתכנית היער הקהילתי הראשונה במרחב הצפון של קק"ל יצאה לפועל בעיר זו. אלי ברדה, כראש הרשות, נרתם במלוא המרץ עם צוותו ויחד עם אנשי מרחב הצפון, בראשות היערן שלי בן ישי, להקים ולתמוך בחבורת "נאמני היער" מקרב תושבי העיר. את הפרויקט הזה ליוו והדריכו מבחינה מקצועית דלית גסול ממכללת כנרת ודברה שמואלי מאוניברסיטת חיפה, שמתארות במאמרן את התהליך ואת התובנות שנובעות ממנו לפעילויות דומות במקומות נוספים.
במאמר קודם בגיליון 13 של "יער" הציגו אבלגון וחוב' מפה של לחצי הרעייה ביערות מרחב המרכז והצביעו על כך, שברוב היערות אין רעייה מספקת. ניוד של עדרי בדווים מצפון הנגב לרעייה עונתית ביערות המרכז יכול להיות אחד הפתרונות להיעדר רעייה מספקת. המאמר בגיליון זה, פרי עטם של יאן לנדאו וחוב' בנושא, פותח לנו צוהר להבנת מאפייני הרעייה הזו, ונותן לנו תובנות לגבי הדרכים לעשות בה שימוש מושכל.
המאמר של בונה וחוב' בנושא הגידור הפרטני, עוסק בנושא הרעייה ביער של עדרי צאן ובקר מזווית אחרת. שילוב קבוע של מרעה ביער מחייב למנוע נזקי רעייה לשתילים, ובמיוחד לשתילי חורש רחבי עלים, בשלב הנטיעה ובשנים הראשונות לאחריה. גידור היקפי, אשר שימש שיטה עיקרית למניעת נזקי רעייה וביסוס של נטיעות צעירות, לא תמיד הצליח בכך, ונוצר צורך לחפש שיטות נוספות. גידור פרטני של שתילי חורש גדולים יוצר הזדמנות לממשק משולב של מרעה ביער, שבו אין צורך בהפסקת הרעייה בשלב הנטיעה של מיני חורש רחבי עלים.
באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת התגלו לראשונה בחלקות של אורן ברוטיה בכרמל עצי מכלוא של אורן ברוטיה × אורן ירושלים. עצים אלה ניכרו בגובהם ובקוטרם, שהיו גבוהים באופן משמעותי מאלה של שכניהם, תופעה הידועה כאון כלאיים. הסקירה של ריוב וחוב' מלמדת אותנו על הפוטנציאל הקיים במכלואים אלה לייעור בישראל בעידן של שינויי אקלים ועל השיטות המתאימות לריבויים.
רכישת 4,000 דונם לשם הקמת כפר חיטים ב-1905 הייתה רכישת הקרקע הראשונה שביצעה קק"ל באדמות הארץ. רק כעבור 30 שנה ממועד רכישת הקרקע, ולאחר שלושה ניסיונות כושלים ליישב את המקום, הוקם יישוב הקבע במקום, על ידי קבוצת "הקוצר", במתכונת של מושב שיתופי. אסתר ינקלביץ' סוקרת במאמרה את התהליך הייחודי של הקמת כפר חיטים, שהיווה מתווה דרך לעשרות יישובים חדשים שקמו בעקבותיו, ואת התרומה של קק"ל בהיבטים הקרקעיים, התכנוניים והנופיים להקמתו.
יער אלוני התבור שהתקיים בשרון מקדמת דנא, נחשב לאחד היערות היפים, ובתקופות מסוימות גם הבודדים שהיו בארץ ישראל. הכריתות המסיביות של יער זה, שביצעו התורכים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ונטיעה של פרדסים באדמות החמרה הקלות של השרון, שהחלו בשנות ה-20 של המאה הקודמת, שינו ללא הכר את נופי השרון. הסקירה בנושא, שנכתבה על ידי בונה והראל, מתארת את ההיסטוריה של היער בתקופות שונות ומתעדת שרידים בולטים שלו על רקע מפות עתיקות של יערות אלה. יער השרון חי ובועט, ואם הרשויות בשרון יקפידו על כך שנטיעת אלוני התבור תהווה אפשרות ראשונה בעת תכנון הגינון והשיקום הנופי בפרויקטים של פיתוח, ועם מעורבות של פרטים, עמותות, קהילות ומערכות החינוך – נוכל להחזיר עטרה ליושנה.
עצי אלה אטלנטית עתיקים וגדולי ממדים נמצאים בארץ מחניון קדש בצפון הרחוק ועד עצי האלה בנחלים באזור הר רמון במרכז הנגב. במדור "עצי תפארת" אנו מציגים עץ עתיק וגדול ממדים נוסף של אלה אטלנטית ביער כפר החורש.
במדור "חדשות מהשטח" מובאת סקירה של ירון צ'רקה בנושא מיני ציפורים מאפריקה, שנצפות יותר ויותר בארץ, עדות אולי לעוד השפעה של שינויי האקלים.
במדור "מן הארכיון" אנו מביאים סיכום של אלחנן יוספי על השימוש במיני עצים שונים בנטיעה בשלושת החבלים הים-תיכוניים בישראל בשנים 1958 ‑ 1987. מהנתונים שבסיכום ניתן ללמוד רבות על המגמות בצפיפות הנטיעה, בנטיעה של מיני חורש רחבי עלים וגם במינים פלשניים. זה ללא ספק תיעוד מרתק ומלמד על השינויים במדיניות הייעור בארץ.
"אי ירוק" מציג את נושא המרחב הביוספרי מגידו. זה נושא שבו קק"ל קיבלה על עצמה להגביר את פעילותה ולסייע בהקמת מרחבים ביוספריים נוספים בארץ.
קריאה מעניינת ומהנה,
ד"ר עמרי בונה
המדען הראשי, מינהל פיתוח הקרקע, קק"ל
ועורך כתב העת