איקליפטוסים ובריכות חורף – הילכו השניים יחדיו גם מחוץ לאוסטרליה?

מראשית המאה הקודמת הייתה קק"ל מעורבת בביסוסו של האיקליפטוס בארץ ישראל, וכיום העץ גדל במרחב הים תיכוני בה. בארץ המקור, אוסטרליה, העץ הוא מרכיב צומח טבעי המשתלב עם מערכות אקולוגיות יבשתיות ומימיות ללא השלכות שליליות. העדויות המובאות בסקירה זו מצביעות על השלכות שליליות קשות הנגרמות בשל הצטברות נשר עלי איקליפטוס בקרקעית מקווי מים – דעיכת חמצן מומס, זליגה של חומרים הומיים עם השפעה רעילה ותרומה של מזון באיכות נמוכה. השלכות שליליות אלו פוגעות במגוון הביולוגי במקווי המים.

בשנתיים האחרונות קק"ל מקדמת בתנופה את תחום בריכות החורף בשטחי יער. בהיעדר ידע על השלכות שליליות של עץ זה על גופי מים מתוקים אין מודעות מספקת לצורך במניעת צמיחת איקליפטוסים בסמיכות למקווי מים. ההנחיה כיום היא כי סמוך לערוצי נחלים, עד 100 מטר מגבול פשט ההצפה, אין לטעת עצים ממין איקליפטוס המקור. אין התייחסות למיני איקליפטוס אחרים ואף לא לגופי מים אחרים.

סקירה זו נועדה להביא לידיעת יערנים ואנשי ממשק את יחסי הגומלין בין איקליפטוסים לגופי המים בישראל בדגש על בריכות חורף, ולתת המלצות לממשק. מומלץ ליערנים ולגורמי ממשק, להימנע מנטיעת עצים, ובייחוד איקליפטוסים, בקרבת בריכות חורף ואף לא בגדות נחלים, וכך למנוע תרומה עודפת של חומר אורגני שמקורו בנשר עלים וענפים וכן למנוע צל על הבריכה. גישה דומה ראוי להחיל על אגני ההיקוות של בריכות חורף. עם זאת, חשוב לציין שההשפעה השלילית של העצים שבסמיכות לבריכות החורף פוחתת ככל שהבריכות גדולות יותר ושעיקר שטחן חשוף לקרינת השמש ומושפע פחות מהצטברות העלים בשוליים. האיקליפטוס הוא עץ זר במדינתנו, ומסתבר שהוא פוגע באקולוגיה של מקווי מים מתוקים, ומקומו אינו לצידם. מגבלה זו אינה מונעת את ניצול האיקליפטוס כמספק צל וכמקור לצוף ולאבקה לדבורים, כל עוד הוא גדל ללא פגיעה במערכות אקולוגיות טבעיות.

מילות מפתח:
"גורסים ומגרדים" (shredders and scrapers), דעיכת חמצן, חומרים הומיים, נשר איקליפטוס, פירוק נשר עלים, רעילות המים

 להורדת המאמר »