בחינת אקוטיפים של אורן הצנובר לעמידות לעקת יובש בשיטה מהירה

1. מקורות זרעים מבתי גידול טבעיים סביב אגן הים התיכון
ענת מדמוני, אמנון שוורץ, יורם קפולניק, רפי אהרון, דוד ברנד, עזרא בן משה, יוסי משה וניר עצמון


המטרה העיקרית של המחקר היתה לפתח שיטה מהירה אמינה וזולה לבירור עצי יער לעמידות ליובש, ולבחון בעזרתה את העמידות היחסית של אקוטיפים של אורן הצנובר (Pinus pinea L.). השיטה נבחנה בנבטים שגודלו מזרעים שנאספו בשישה אתרים שונים של בית הגידול הטבעי של המין בתורכיה ובספרד.

נבטים גודלו בתמיסות מזון מאווררות בעלות פוטנציאל מים יורד, שהושג על ידי ריכוזים עולים של polyethylene glycol(4000-PEG). הצמח ששימש לכיול המערכת היה אורן הצנובר שמקורו מהכרמל המנדטורי. נבחנו מגוון רחב של מדדי צימוח ומדדים פסיולוגיים: התפתחות מערכת השורשים, התארכות השורש והנצר, צבירת משקל טרי ויבש, פלורסנציה של כלורופיל a (המבוטא ביחס Fv/Fmax) וקצב קליטת המים (המבטא את קצב הטרנספירציה). מדדים שהראו את הרגישות הגבוהה ביותר לעקת יובש (התפתחות מערכת השורשים, קליטת מים ופלורסנציה של כלורופיל a) שימשו לבחינת העמידות היחסית של ששת האקוטיפים של אורן הצנובר. נמצאו הבדלים בין האקוטיפים בעמידות לתנאי עקה. האקוטיפ שמקורו מאיזור La Mancha בספרד הראה התפתחות טובה ביחס לאקוטיפים האחרים. מערכת השורשים שלו היתה מפותחת ומשקלו הטרי היה הגבוה ביותר. קצב קליטת המים היה נמוך ביחס לאקוטיפים אחרים ואילו היחס Fv/Fmax היה ממוצע בהשוואה לאקוטיפים האחרים. מתוצאות אלו נראה כי ניתן להשתמש בשיטה שפותחה כמכשיר לבירור מוקדם לעמידות ליובש.

להורדת הגיליון המלא