1. בחינת מספר ההשקיות הנחוץ ושיטת החיפוי
ניר עצמון, עזרא בן-משה, יוסי משה, אלכס פרדקין, תמרה חתמה, מיכל כצנלסון וזוהר ליטמנוביץ
המגבלה העיקרית בהתפתחות הצומח באזור צפון הנגב היא המים. לכן, כדי לבסס נטיעות צעירות באזור זה, יש לדאוג לכמות מים מספקת שתבטיח את הישרדות השתילים ואת התפתחותם. קק"ל מבצעת מספר פעולות בעת הנטיעה ולאחריה כדי לשפר את משק המים לשתילים, כמו: יצירת שיחים, חיפוי והשקיה.
מטרת המחקר היתה לבחון את השפעת הטיפולים לביסוס היער על ההישרדות וההתפתחות של השתילים ולקבוע את הממשק הרצוי.
מינים אחדים האופייניים לאזורים יובשניים יחסית, ניטעו בשלושה אתרים בנגב: נחל עשן, פארק אשכול ומיתר. בשני האתרים הראשונים נבחנה השפעת מספר ההשקיות על הישרדות השתילים והתפתחותם, ובמיתר נבחנה בנוסף גם שיטת החיפוי, כלומר חיפוי מקובל ברסק עץ הושווה לחיפוי ביריעות פלסטיק.
מתוצאות המחקר עולות מספר מסקנות בולטות: יצירת שיחים תורמת בצורה משמעותית לשיפור משק המים לשתיל. השקיה אחת הניתנת בסוף אפריל מספיקה כדי להבטיח את התבססות השתילים והשקיות נוספות אינן משפרות את ההישרדות. חיפוי ביריעות פלסטיק נראה יעיל יותר מחיפוי ברסק עץ. דבר זה בא לידי ביטוי הן בהשפעה החיובית על ההישרדות והן בהתפתחות השתילים. נמצא שחיפוי ביריעה ללא השקיה היה יעיל יותר מחיפוי ברסק עץ עם השקיה אחת או שתיים.
להורדת הגיליון המלא