חניון הרועה - מידע נוסף

נקודת מוצא: מצפה חגי. כניסה למצפה מכביש 40, כ-800 מ' מצפון לצומת חלוקים. רכב פרטי יכול להגיע עד למצפה (לבאים מצפון בלבד). מול המצפה, בצדו המזרחי של הכביש, יש רחבת חניה גדולה נקודת סיום: חניון הרועה » אופי הטיול: מסלול חד-כיווני באורך שני ק"מ.

המסלול: מצפה חגי מנציח את חגי אבריאל (1922­-1972), שעלה בשנת 1952 בראש קבוצת צעירים לייסד חווה מדברית בשדה בוקר. אבריאל נמנה גם עם מייסדי מצפה רמון וכיהן כראש המועצה האזורית רמת הנגב. המצפה מעניק מבט טוב דרומה אל רמת עבדת, חוד עקב ושדה צין, הר טרף, הרי חתירה ורכס ירוחם.

שביל מסומן ירוק יוצא מהמצפור דרומה ויורד לגיא ובו טרסות חקלאיות קדומות. בחודשים פברואר עד אמצע מארס תוכלו לגלות בצד השביל פריחה יפה של מקור החסידה השעיר ושל צבעוני המדבר. מעט מאוחר יותר עולים הפרחים הסגולים של השמשון ההדור.

השביל המסומן ירוק עובר דרך מבנים עתיקים, בנויים אבנים מקומיות בלתי מהוקצעות. התחושה היא של צעידה בכפר רפאים. במשך שנים תהו המטיילים על פשר המבנים האלה ולא זכו לתשובה ומכאן הכינוי שהדביקו להם – העיר האבודה.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 חפר כאן הארכיאולוג יהודה נבו (1932­-1994).על פי הממצאים שגילה הסיק נבו שהיישוב התקיים בתקופה האסלאמית הקדומה (מאות 8-9 לספירה). המבנים נבנו ללא גג ויש להניח שכאשר התגוררו בהן, כיסו אותם בסכך. למקום הזה, על פי יהודה נבו, באו נוודים לתקופות קצרות כעולי רגל.

ליד כמה מבנים נמצאים מוטות ברזל זקופים, שנשאו בעבר שלטים. כמה עשרות מטרים מזרחה (שמאלה) מכאן נמצאו ציורי סלע וכתובות בכתב ערבי קדום חקוקים על משטחי סלע גיר.

פרופ' משה שרון תרגם חלק מהכתובות והוא מניח שתושבי המקום היו נוודים פגאנים שקיבלו על עצמם את האסלאם עם הכיבוש הערבי. רבות מהכתובות מזכירות את אללה ומבקשות ממנו מחילה.

בקצה הדרומי של "העיר האבודה", צמוד לצדו המזרחי של השביל, נמצא מבנה בעל קירות נמוכים בגובה שניים-שלושה נדבכים. המבנה מרוצף אבנים שטחות בלתי מהוקצעות. ציר המבנה פונה לדרום-מזרח ובקצהו מיח'ראב - נדבכי אבן שיוצרים גומחה חצי מעגלית הפונה למכה. ליד המבנה הזה, ששימש מסגד, נמצאים משטחים מרוצפים פתוחים. יהודה נבו סבר שבמתחם נערכו בו זמנית פולחנים פגאניים ואסלאמיים. בראשית האסלאם הדבר הזה היה אפשרי.

מהמסגד יש להמשיך דרומה עוד כמה מאות מטרים ולרדת בשביל לחניון הרועה.

צבעוני המדבר
צבעוני המדבר מצליח להתעלות ביפי פרחיו על אחיו – צבעוני הרים וצבעוני השרון. הפרח שלו מעט גדול יותר משלהם והוא מצטיין בגוון אדום-עמוק מרהיב עין. כדאי להתבונן בפרח לא רק מצדודיתו, אלא במבט על כדי לראות את הכתם השחור המבריק בבסיס עלי העטיף ואת האבקנים הצהובים, השופעים אבקה. צבעוני המדבר צומח בין הסלעים, המגירים אל שורשיו את מי הגשם הנוזלים עליהם.

נקודת מוצא וסיום: בנקודת המוצא של דרך העפר העולה מכביש 204 לחורבת חלוקים, כקילומטר ממזרח לצומת חלוקים (כ-2 ק"מ ממזרח לחניון הרועה). בעלי רכב פרטי ייכנסו לדרך ויחנו מיד. בעלי רכב 4X4 יוכלו להגיע לעץ ברכבם. הדרך מסומנת בסימון שבילים אדום. אופי הטיול: מסלול חד-כיווני באורך קילומטר אחד 2( ק"מ הלוך ושוב).

בתחילת הדרך נראים מימין שרידי מבנים עתיקים. זוהי חורבת חלוקים. המבנה התחתון מזוהה עם מצודת דרכים מהתקופה הישראלית הקדומה (מאה 10 לפנה"ס). המצודה בנויה חצר מרכזית ומסביבה חדרים.

לידה נמצאים שרידי בית ארבעה מרחבים, המאפיין את התקופה הזו. מעל כל אלה מתנוססים שרידי מצד מהתקופה הרומית. נראה כי המצודות חלשו על הדרך העתיקה שלמרגלותינו, שבימינו כביש 204 עובר בה.

הדרך מגיעה לראש השלוחה, שם מוצבת אנדרטה לא רשמית לשני לוחמי צה"ל שנפלו בלבנון. מכאן כבר נראה ערוצו של נחל נוקד, ובעיקולו, במרחק כ-400 מ' מאיתנו, נראה עץ שיטה גדול. אמנם לא חסרים עצי שיטה בישראל, אבל נדמה שהשיטה הסלילנית שבנחל נוקד היא מועמדת לתואר העץ היפה ביותר בנגב. יש המכנים בעטייה את נחל נוקד בכינוי "נחל עץ".

העץ צומח בעיקול הנחל בלב אזור שהיה מעובד בתקופה הביזנטית, כפי שמעידות הטרסות שבערוץ הנחל. ייתכן שהמדרגה החקלאית שבנחל אצרה מאחוריה די קרקע כדי לאפשר לעץ להתפתח לממדים מרשימים ולצמוח לגובה של יותר מעשרה מטרים.

שעות פתיחה: ראשון-חמישי: 16:00-8:30, שישי וערבי חג 14:00-8:30, שבת וחג 10:00­-16:00 יש להגיע עד שעה לפני שעת הסגירה. הכניסה בתשלום.

צריף המגורים של פולה ודוד בן-גוריון בקיבוץ שדה בוקר השתמר ממש כפי שהיה באחרית שנותיו של ראש הממשלה הראשון. ביקור בצריף מעניק למבקרים הזדמנות להכיר ו"להרגיש" את דמותו של המנהיג הנערץ, שביקש להיות דוגמה ומופת, התיישב בנגב והתגורר בצריף עד מותו בשנת 1973.

לב הצריף הוא חדר העבודה של בן-גוריון. בחדר הזה, מוקף בספריו, כתב את זיכרונותיו, זיכרונות של אדם שגילה אומץ ותבונה מדינית והכריז על הקמתה של מדינת ישראל. שלושה חדרי תצוגה חדשים מציגים את דמותו: בבית הראשון שנבנה בקיבוץ מוצגת תצוגה העוסקת בבן-גוריון, בקיבוץ שדה בוקר ובחזון הנגב; במבנה סמוך אפשר לשחק במשחקי מחשב העוסקים בנגב, בצה"ל ובתפקידו של הנוער; במבנה נוסף מוצג על מסך ענק סרט על מנהיגותו של בן-גוריון.

בתרומת ידידי קק"ל מאוטווה שבקנדה נחנך בחצר הצריף באוגוסט 2011 מיצג אנימציה המציג את בן דמותו של דוד בן-גוריון בביתו שבשדה בוקר המספר על אירועים היסטוריים בתולדות המדינה ובחייו האישיים. התסריט מורכב מדברי דוד בן-גוריון והוא מתאר שמונה סצנות היסטוריות, המדגישות את הקשר המיוחד של דוד בן-גוריון לנגב ואת חזונו לכיבוש המדבר והפרחת השממה.

בצוואתו כתב דוד בן-גוריון: "ביקשתי כי לאחר מותי יהיו בית המגורים בשדה בוקר על הספרייה והנכסים שבו פתוחים לציבור הרחב. אבקש כי יביאו אותי לקבורה בנחלת הקבר במדרשת שדה בוקר לצד קברה של פולה. אבקש כי בעת הלווייתי וליד קברי לא יינשאו הספדים ולא יושמע ירי מטחי כבוד".

בן-גוריון וקק"ל
הפרק שכתב בן-גוריון בתולדות עמנו בנגב אומר דבר פשוט: זה הכיוון. התיישבתי בשדה בוקר. המשיכו בדרכי.

קרן קימת לישראל מממשת יום יום את החזון של בן-גוריון בהכשרות קרקע לחקלאות ולמגורים בנגב, בתמיכה במו"פ החקלאי ובהקמת פארקים כגון פארק גולדה, פארק בן-גוריון בדימונה ופארק יצחק נבון ירוחם. בן-גוריון הכיר היטב במעשה קק"ל וכך אמר בכנסת בשנת 1962:

"קרן קימת לישראל, כוחה בזה שהיא לא קפאה על שמריה, אלא עם הקמת המדינה ראתה לעצמה המשימות החדשות... ולא רק בפעולתה בנטיעת עצים, בפריצת דרכים בשממה, סיקול אבנים ובהכשרת אדמות טרשים – אלא גם ברוחה ובדרכה היא יכולה לשמש מופת ודוגמא לדורנו".

איך מגיעים?
חניון הרועה נמצא מול הכניסה לצריף בן-גוריון שבשדה בוקר, כביש 40, בין סימני ק"מ 132­-133.

תעלומת הפרי
העץ שיטה סלילנית זכה לשמו בשל פריו העשוי בדמות תרמיל מסולסל. הצבאים בנגב מלחכים את הפירות והזרעים בתאווה. לא כאן. בכל הפעמים שפקדנו את העץ, לא זכינו לראות ולו תרמיל אחד לרפואה. נראה כי עץ השיטה הזה מסרב בעקשנות לעשות פירות, לא נדע מדוע ולמה.