מעל לחודש עבר מאז שהחל טרור העפיפונים אל עבר דרום ישראל מרצועת עזה והתופעה נמשכת אף בימים אלו. עיקר השריפות מתרכזות באזור יערות בארי וכיסופים, הסמוכים לגבול רצועת עזה. עד עתה התחרשו מעל 40 אירועי שריפה, שכילו יותר מ-900 דונמים של שטחי יער נטוע של קק"ל.
יערית - רכב כיבוי האש של קק"ל - בעת כיבוי שרפה בדרום. צילום: עובדי מרחב דרום, ארכיון הצילומים של קק"ל
קרן קימת לישראל נרתמה למאבק נגד שריפות היער המאיימות אף על תושבי האזור. עד כה לקחו חלק בפעילויות הכיבוי עובדי קק"ל נגב מערבי וכשלוש כבאיות של קק"ל. בנוסף, כוחות כיבוי האש נעזרים בצוותי התצפיות של קק"ל ביער בארי, המסייעים באיתור מוקדי השריפה והכוונת הכוחות בהתאם. כוחות קק"ל משתפים פעולה גם עם כוחות הצבא שבאזור, המסייעים באספקת כלים כבדים, אבטחה, מכליות כיבוי מים ואף פעולות כיבוי על ידי חיילים.
מנהל אזור נגב מערבי בקק"ל דני בן דוד סיפר על הלחימה נגד השריפות בשטח: "בחודש האחרון אנו מתמודדים עם תופעה חדשה של טרור העפיפונים. מדובר בעפיפונים עם שקיות סולר, גחלים בוערות ועוד שיטות שונות שמטרתן להנחית את העפיפונים ביער ולגרום לשריפות. עד כה נפלו מאות עפיפונים, שגרמו ל-45 שריפות ביערות, בנוסף לכמה שריפות בשטחים פתוחים. כיום אנו מתקרבים ל-1,000 דונם יערות שנשרפו. השריפות ממשיכות, לצערי, מדי יום, ומתחילות בדרך כלל בשעות אחר הצהריים, כשהרוח משנה את כיוונה ונושבת ממערב. אנו עובדים בצמוד ליחידת כיבוי האש נגב מערבי ובשיתוף פעולה מלא, ומאחלים שיימצא פתרון לבעיה במהירות האפשרית".
מרבית שטחי היער שנשרפו עד כה הם שטחי עצי איקליפטוס שניטעו בשנות השישים של המאה הקודמת וטופחו במהלך השנים על ידי קק"ל מרחב דרום. "איקליפטוס יודע להתחדש בעצמו יותר טוב מעצים אחרים כדוגמת האורן", מסר מנהל מרחב דרום בקק"ל דניאל גיגי. "השאיפה שלנו כרגע היא להילחם בשריפות ולהגיע אליהן בהקדם לפני שיעשו נזק רחב יותר. אנו מקווים כי בקרוב ייפסקו ההצתות ונוכל להתחיל לעסוק בשיקום היערות".
השיקום, לטענת גיגי, יחל בטבע עצמו: "אנו מעדיפים לתת לטבע לעשות את שלו. כמובן שאנו מנסים לעזור לטבע כמה שיותר, על ידי טיפול בקרקע וסילוק מפגעים וגדמים המעכבים את פיתוח היער בצורה הטבעית. בין הפעולות הראשונות שנבצע לכשיסתיים גל ההצתות היא שימור הקרקע, במטרה לתפוס את הנגר העילי שמגיע לעצים. אחת הבעיות המשמעותיות ביותר של האזור היא היעדר גשמים. אנו פועלים כיום כפי שפעלו הנבטים לפני אלפי שנים, בשיטות חקלאות וקרקע ייחודיות, כדי לתפוס את מעט הגשם שמגיע לאזור ולנצל כל טיפה לשתילים. לאחר השריפות נצטרך לעבור ביערות ולשים לב להתפתחות הטבעית של העצים, ולוודא במיוחד שעצים מסוג אחד לא משתלטים על היער. איפה שנראה שהטבע לא משקם בעצמו, נבצע נטיעות. המטרה היא להחזיר את כמות העצים שהייתה ואף להגדיל את שטח היער כמה שניתן".
לכתבות נוספות בחדשות קק"ל