ריח העשן הנישא מכל עבר, וצלילי מזל"טים ורחפנים שחגים ממעל, עומדים בניגוד גמור לאווירה הפסטורלית באזור הכפרי. כאלה הם החיים באזור זה, שבו כל ניצוץ קטן יכול להדליק תבערה גדולה. "במקום ליהנות מהבריזה הנעימה שמגיעה מהים בשעות אחר הצהריים, אנחנו נאלצים להתמודד מדי יום עם עשרות שריפות, שנגרמות על ידי עפיפונים עם חומרי בעירה", אומר מנהל אזור הנגב המערבי בקק"ל דני בן דוד. "בחודש וחצי האחרונים פרצו פה יותר מ-120 שריפות יער. כ-1,300 דונם של יערות נשרפו, וזה לא כולל את השטחים החקלאיים שעלו באש".
רכב כיבוי של קק"ל בעת שריפה באחד מיערות הדרום. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
בין היתר, הוצתו שריפות בשדות של בארי, כפר עזה, כיסופים, ניר עם, נחל עוז, רעים, סעד ויישובים נוספים הסמוכים לגבול באזור אשכול, שער הנגב ושדות נגב. השריפות הללו לא רק גורמות לנזקים במיליוני שקלים לחקלאים, אלא גם מסכנות חיי אדם ופוגעות באיכות החיים של התושבים.
"החמאס מנסה לשבש את החיים, אבל אנחנו ממשיכים לעבד את השדות שלנו עד התלם האחרון בגבול", אומר דני רחמים, חקלאי מנחל עוז. "בשביל חקלאי לראות את השדה שלו נשרף, זה כאב לב שאיש לא יוכל להבין. נגרם נזק כספי גדול, עבודה של חודשים יורדת לטמיון, וזה פשוט עצוב. אני חי יותר מ-40 שנה בקיבוץ הזה, ושום דבר לא יזיז אותי מפה. אנחנו נטועים חזק באדמה ולא נעזוב אותה".
בכניסה לנחל עוז, נשרף שדה שנושק לגדר הקיבוץ. אלמלא הצליחו כוחות הכיבוי להשתלט במהירות על הלהבות, גם הקיבוץ עצמו עלול היה להיפגע.
שדה חיטה גדול סמוך למפלסים נשרף גם הוא לפני כשבוע. בקצהו יש שדה חמניות, שלא נפגע. הפרחים הגדולים מרכינים את ראשם, כאילו גם הם נעצבים על מה שקרה. לא רחוק משם, בסמוך לכפר עזה, עלה באש שדה נוסף. טרקטור שנראה עובד במקום מסמל את העובדה שהחיים נמשכים ושהחקלאים הישראלים אינם מתייאשים.
שרפה ביער שוקדה. צילום: יואב דביר
קק"ל תומכת באופן רציף ברבים מיישובי גבול עזה במגוון פרויקטים לפיתוח ההתיישבות, החקלאות, מקורות המים, איכות הסביבה, התיירות והביטחון. ידידי קק"ל ברחבי העולם נרתמים דרך קבע לקידום המטרות החשובות הללו. כעת התגייסה קק"ל גם למאבק בשריפות, לצד שירותי הכיבוי וכוחות צה"ל. צוותי הכיבוי של קק"ל מכירים היטב את האזור ומצוידים ברכבי כיבוי מותאמים לשטח, שנתרמו בידי ידידי קק"ל בעולם.
קצין הביטחון של חבל אשכול אילן אייזקסון משקיף לעבר הגבול מתל גמה. לרגליו השדות השרופים של קיבוץ רעים. לפתע הוא מבחין בעשן מיתמר ומבין שפרצה שריפה. הכוחות מוזעקים לשטח. "עפיפונים אמורים להיות משחק לילדים, סמל לתקווה ולשמחה", אומר אייזקסון. "החמאס הפך אותם לכלי נשק, במטרה לשרוף את השדות והיערות שלנו. הם מנסים לבטל את הגבול הבינלאומי ולתקוף חיילים ואזרחים ישראלים".
לא חולפת שעה קלה, ושוב מוזעקים צוותי הכיבוי של קק"ל, הפעם לשריפה ביער שוקדה. שתי כבאיות עם ארבעה אנשי צוות הגיעו למקום במהירות, השתלטו על הלהבות ומנעו את התפשטות האש. האדמה השחורה שמעלה עשן, וכמה גזעי עצים שעדיין בוערים במקום – מהווים תזכורת ליער הירוק שפעם צמח כאן.
אחת השריפות הגדולות באזור הוצתה ביער בארי, על ידי שלושה עפיפוני תבערה שנשלחו מרצועת עזה. לא נגרמו פגיעות בנפש, אבל היער נפגע קשות.
בכניסה לקיבוץ בארי נתלו שני עפיפונים, מתוך העשרות שנמצאו בסביבה. כל ילד היה ודאי שמח לצאת עם אביו להעיף עפיפונים מיוחדים שכאלה. אלה עפיפונים מאולתרים שנוצרו בעזה בעבודת יד – ענפים קשורים זה לזה, יריעות ניילון גדולות מתוחות ביניהם וזנב עשוי מגזרי עיתונים בערבית. אפשר היה להעריך את היצירתיות, אם היא לא היתה מנותבת בעיקר לטרור והרס.
מגדל התצפית ביער בארי, שהוקם בתרומת ידידי קק"ל בסקנדינביה, חולש על האזור כולו. מתחתיו מרוכזות מספר כבאיות של קק"ל, וצוותי הכיבוי נחים שם לכמה רגעים, אוגרים כוחות לקראת הפעם הבאה שיוקפצו.
לתצפיתנים שעל המגדל, העבודה רבה מתמיד בימים אלה, והם נדרשים לערנות מתמדת. מדי יום פורצות מספר שריפות באזור, ובמקרים רבים הם הראשונים להבחין באש. הזמן הוא גורם מכריע במצבים כאלה, כי הגעה מהירה של הכוחות היא המפתח למניעת התפשטות האש ולצמצום הנזקים.
צוותי הכיבוי המקצועיים אינם פועלים לבד בשטח, ותושבים מתנדבים רבים מתגייסים לעזרתם ומשתתפים במאבק לשמירה על הבתים שלהם. "החברה פה חזקה. עברנו דברים קשים, ונעבור גם את זה", מכריז רמי גולד מבארי, אחד המתנדבים הבולטים. "בכל פעם שפורצת שריפה אנחנו, התושבים, יוצאים מהבית ומסייעים בפעולות הכיבוי בכל דרך שאנחנו יכולים. בסוף היום אנחנו בדרך כלל מצליחים לעצור את האש ולצמצם את הנזק למינימום".
אנשי המקצוע של קק"ל כבר החלו לאמוד את הנזקים שנגרמו ליערות ולשטחים הפתוחים, ולקבוע אסטרטגיה לשיקום: היכן דרושה התערבות ואיפה אפשר להשאיר ליער להתחדש באופן טבעי, אילו עצים יש לכרות ולהוציא מהשטח והיכן נגרמו מפגעים שדורשים טיפול מידי, למניעת סכנה ממטיילים. גם דרכי יער, שבילי הליכה ומסלולי אופניים שנפגעו ידרשו שיקום.
"יש לנו שטח גדול מאוד לשקם, וייקח שנים רבות להחזיר את המצב לקדמותו, עם יערות ותיקים ויפים באותם ממדים", מציין בצער דני בן דוד.
למידע נוסף במדור פעילות קק"ל בעקבות טרור העפיפונים »
לכתבות נוספות בחדשות קק"ל