סיורים ביער

סיור בשביל המרכזי

סיור בגן העצים באילנות הוא חוויה לאוהבי טבע, מקום נפלא לעריכת היכרות עם עצים זרים, מוזרים ומופלאים, בעלי מראה אקזוטי מרתק.

להלן פירוט מוקדי העניין לפי מספר לאורך השביל ובהתאם למספרים המופיעים במפה.

מסלול הטיול מתחיל בחניון הסמוך לכניסה. מכאן נצעד אל השביל המרכזי בגן, החוצה מדשאה רחבת ידיים.

לפני שנגיע לשביל נתבונן בצמח בעל מראה של דקל קטן, הצומח לבדו לפני מרכז המבקרים.

1) זהו ציקָס מופשל (Cycas revoluta) – מין דינוזאור צמחי. הוא שייך לקבוצה שרוב נציגיה ידועים לנו רק כמאובנים מהעידן הגיאולוגי פֶּרְם (פני 250 עד 290 מיליון שנה) ומעידנים מאוחרים יותר. הצמח נמנה עם ראשוני הצמחים יוצרי הזרעים שקמו בעולמנו והוא צומח בר בדרום יפן. במקומות רבים ברחבי העולם מגדלים את הציקס כצמח נוי. כבר בכניסה, עוד בטרם השביל חוצה את המדשאה, מקדם את פנינו מבחר נאה של עצי שיטה, שמוצאם במזרח אפריקה.

2) באותו מקום, מימין לשביל, נמצא עץ מוזר למראה. ספק אם אדם מן היישוב יקשר אותו עם הסוג איקליפטוס. בכל אופן, זהו איקליפטוס מֶלָנוֹפלוֹיָה(Eucalyptus melanophloia) סימן ההיכר שלו הם העלים, בעלי הגוון הכסוף. העלים הצעירים, צורתם כצורת לב ואילו הבוגרים צורתם אליפטית כביצה ובסיסיהם חובקים את הציר הנושא אותם. המראה המיוחד הופך את מין האיקליפטוס הזה לעץ דקורטיבי. בישראל נוטעים אותו בבקעת הירדן ובנגב המערבי. באילנות ניטעו כ-170 מינים של איקליפטוסים. כיום נותרו כמחצית מהם ונוכל לפגוש אותם בהמשך הסיור (סוג איקליפטוס כלולים יותר מ-700 מינים).

3) אנחנו ממשיכים הלאה. אחרי המדשאה, משמאל לשביל, צומח פיקוס מגובב (Ficus glomerata) , המזכיר במראהו את קרובת משפחתו – השקמה. התואר "מגובב" ניתן לו על שום פירותיו המגובבים בצפיפות וצמודים היישר אל הענפים הראשיים ואף אל גזע העץ. פיקוס מגובב נפוץ בהודו ושם מכינים מקליפתו מבחר תרופות עממיות. מחקרים מדעיים הוכיחו שבחלקים שונים של העץ, בעיקר בעלים, נמצאים חומרים יעילים להורדת הסוכר בדם.

4) מעבר לרחבה הקטנה עם הספסלים צומח ער אציל (Laurus nobilis). זהו צמח ים-תיכוני אופייני, הצומח גם אצלנו בכרמל ובגלל, בעיקר בחורשים הלחים. באילנות זכה העץ לצמוח לגובה רב במיוחד.

5) האיגוף המזרחי – הער האציל מציין את קצה השביל המרכזי. בצומת נפנה ימינה(מזרחה) בשביל המתעקל שמאלה. בסמוך לכאן צומחת קבוצה מרשימה של עצי אורן הצנובר (Pinus pinea) , הניכרת בצבע האדום של גזעיהם. אורן הצנובר הוא העץ שממנו מפיקים את הצנוברים (פיניונס) הטעימים. העץ צומח בר במערב הים התיכון, אך נראה כי כבר בתקופה הרומאית נטעו אותו במחוזות האימפריה הקדומה, כדי ליהנות מהטעם המשובח של זרעיו קק”ל נטעה את אורן הצנובר ביערות רבים ביהודה, בכרמל ובגליל.
פינה ביער אילנות. צילום: שי גינות
פינה ביער אילנות. צילום: שי גינות
6) הגענו לחלקת אוסטרליה. מיד בתחילת האיגוף משתלשלים משמאל לשביל ענפיה של אָלוֹקָזוּאָרִינָה טוֹרוּלוֹסָה (Allocasuarina torulosa) ויוצרים מסך יפהפה. בזכות תכונתו זו, העץ יעיל במיוחד בנטיעות שמטרתן להסתיר ולהקטין מפגעי רעש. העץ צומח בר בשולי יערות הגשם של אוסטרליה. בעצה האיכותית שלו משתמשים לייצור כלים יוקרתיים כגון ניצבי סכינים.

7) בכיכר הריבועית הסמוכה נמצא “עץ השערות". זהו הכינוי שהדביקו המטיילים לאלוקזוארינה סיבית (Allocasuarina inophloia) . גזע העץ מכוסה מעין פרווה חומה, המתפצלת לרצועות אורך דקות בדמות שערות. אי אפשר שלא להתפעל ממראה העץ המיוחד.

8) מעט הלאה, מימין לשביל, צומח קליטריס מיובּל (Calliltris verrucosa) . זהו עץ מחט אוסטרלי, בעל עלים קשקשניים, דומים לברוש. מה שמוסיף חן לעץ הוא האצטרובל שלו, המכוסה כולו בליטות. באוסטרליה האצטרובלים נשארים סגורים על העץ במשך שנים. הם נפתחים רק אחרי שריפה ואז מפזרים המוני זרעים, הזוכים לשטח נקי ונוח לנביטה, כמעט בלי תחרות של צמחים אחרים. הגננים אוהבים את הדרישות הצנועות של העץ למים.

9) אנחנו מגיעים לעוד "שער", החולש על צומת של ארבעה שבילים. כאן צומח מ"כוכבי" גן האקלום – איקליפטוס גדול-פרי (Eucalyptus macrocarpa) . העץ, המזכיר במראהו שיח, צומח בר באזורים הצחיחים למחצה של מערב אוסטרליה. העלים הבשרניים, דמויי החץ, מכוסים כסות עבה של שערות, המעניקה להם צבע אפור. עיקר יופיו של הצמח הוא בפרח הענק והאדום שלו, הגדול ביותר מבין מיני האיקליפטוס. הפרח מצמיח אינספור אבקנים אדומים, שבקצותיהם מנצנצים גרגרי אבקה צהובים. הפריחה מתחילה באמצע אוקטובר והיא נמשכת עד אמצע החורף. מובן שפרח כזה מייצר גם פרי גדול, שהעניק למין את שמו. העץ ניטע במקומות אחדים בישראל, בין השאר ביישובי הנגב המערבי ניר עוז ושדה תימן.

סיור מהמבוך בחזרה לחניון

מהאיקליפטוס גדול-פרי נפנה שוב בשביל הימני (מזרחי), המתעקל שמאלה ועובר ליד ערוץ הזורם בחורף. משמאל נמצא המבוך. זוהי יצירה חדשה בגן של אילנות. המבוך בנוי מעגלים-מעגלים משני מיני צמחים.

במפלס הנמוך צומחים שיחי אוג מכחיל (Rhus glauca) ואילו במפלס הגבוה צומחים עצי לָגֶרְסְטְרֶמְיָה הודית ( (Lagerstroemia indica, המעניקים למבוך את קירותיו העליונים ובונוס של פריחה ססגונית בקיץ. שני מיני צמחים אלה נענים לעיצוב ולכן מתאימים ליצירת מבוכים.
מול המבוך, כמה מטרים מימין לשביל, נמצא“מעגל הקזוארינות". זוהי פינה יפה להתייחדות, או להתכנסות של קבוצות. עצי קזוארינות גבוהים יוצרים כאן מעגל בקוטר של כשמונה מטרים והשהייה ביניהם משרה אווירה מיוחדת.

10) מעבר למבוך ול”שער" הבא צומח משמאל לשביל ברוש פורבס (Cupressus forbesii) – ברוש אמריקאי ממדבריות קליפורניה, שניחן בקליפת גזע מתקלפת, בעלת גוון אדום נהדר.

11) מיד אחרי הברוש, מימין, ניצב ספסל בצל אלון שסוע (Quercus cerris) , הידוע במקומותינו גם בשם אלון תורכי. סימן ההיכר שלו – עליו הנשירים, בעלי המפרצים הגדולים בין האונות. כמה פרטים מהעץ הזה צומחים אצלנו בר בנחל ערער שבחרמון.

12) מעט הלאה, משמאל לשביל, צומחת שיטה צהובת-גזע (Acacia xanthophloea) , עץ מרשים בעל גזעים וענפים צהובים. קוציו הענקיים של מין שיטה זה מגיעים לאורך של כ-5 ס”מ.
הכניסה ליער אילנות. צילום: יעקב שקולניק
הכניסה ליער אילנות. צילום: יעקב שקולניק
13) השביל הסלול מתעקל שמאלה ואנחנו עוברים שוב ליד המבוך, שנמצא משמאלנו. אחריו, מימין לשביל, צומח ינבוט צִ’ילֶיאנִי . (Prosopis chilensis) השם “ינבוט” מעורר חלחלה בקרב החקלאים בישראל, שכן ינבוט השדה המקומי שלנו הוא שיח עקשן מאין כמוהו ופגע-רע בשדות. באמריקה, לעומת זאת, הינבוטים הם עצים של ממש, המעניקים לנוף מראה שמזכיר את עצי השיטה אצלנו. חשיבותם שם רבה כמקור מזון באזורים המדבריים של היבשת. הינבוט הצ'יליאני הוא עץ קטן, המפאר את האזורים היבשים של צ’ילה, כפי שמרמז שמו.

14) מעבר לינבוט השביל עובר בגשרון עץ על פני ערוץ קטן. כאן כדאי לסטות לרגע קל ימינה, לשביל צדדי. בסמוך לגדר של גן האקלום, קרוב מאוד לכביש 4, צומחים שני פרטים נהדרים של אלון השעם (Quercus suber) . העץ צומח בר בחצי האי האיברי ובדרום צרפת. שימו לב לקליפה המפוארת של העץ. זהו המקור לפקקי השעם שבהם פוקקים בקבוקי יין. הנה כך, שיכורים וסחרחרים מעט מכל השפע הזה, אנחנו יכולים למצוא את דרכנו בחזרה לחניון שממנו יצאנו לטיול.