התערוכה בת היומיים חשפה את מיטב התוצרת החקלאית של האזור וקק"ל התמקדה בסיועה לפיתוח החקלאות וההתיישבות בערבה.
התערוכה התקיימה ב-31 בינואר 2017 עד ה-1 בפברואר 2018 בביתן רחב ידיים ליד החממות של תחנת יאיר במרכז המחקר והפיתוח מו"פ ערבה, שהוקם במטרה לפתח גידולים חקלאיים מתאימים לתנאי הערבה הקשים. יוזמה זו, שמקודמת בתמיכת קק"ל וידידיה ברחבי העולם, תרה רבות להצלחת החקלאות המדברית בישראל. שבעה יישובים חקלאיים בערבה מייצרים מידי שנה כ-150,000 טונות של פלפלים, עגבניות, חצילים, מנגו ופרחים – רובם מיועדים לייצוא.
בתחנת המו"פ עורכים גם ניסיונות בפיתוח גידולים חדשים ואקזוטיים. השנה הוצג מגוון חדש של עגבניות שרי, סוג חדש של תרד שמתאפיין בטעם עז ובחיי מדף ארוכים, מלון מר ייחודי, ומלון ללא גרעינים. החוקרים הדגישו שתוצרתם בריאה לגמרי ושלא נעשה בה שימוש בהנדסה גנטית.
ביתן קק"ל, שהוקם בסמוך לכניסה למתחם התערוכה היה מרכז פעילות שוקק. לדברי מנהלת מחלקת פרסומים בקק"ל מורן הר יחזקאלי, " קק"ל היא מקור גאווה לרבים. המבקרים בתערוכה הביעו עניין רב בפעילות קק"ל בערבה ובשאר חלקי הארץ, וביקשו להצטרף לסיורים שהיא מציעה ולחוג ידידי קק"ל. מבקרים רבים הצטיידו בפרסומים שהוצעו בביתן קק"ל, וחלק אף הניחו שהיא מנהלת את התערוכה, בשל מרכזיותה בה".
במרכז ויידור לחקלאות הסמוך למו"פ התקיים כנס טכנולוגיית מזון, אותו פתח ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה ד"ר אייל בלום שדיבר על חידושים וחקלאות בערבה וציין כי השגשוג לא היה מתאפר ללא תמיכתה קק"ל : " קק"ל עוזרת כמעט בכל תחום בחיינו כאן, החל בהכשרת קרקע ובאספקת מים וכלה בחקר צמחים ובבנייה חדשה ביישובים. באזור חיים כיום למעלה מ-3,500 תושבים באזור ומספרם גדל בהתמדה".
פרופסור ניר אוהד ממרכז מן לביטחון ובטיחות מזון באוניברסיטת תל אביב דיבר בכנס על "ביטחון תזונתי - מהמעבדה, דרך השדה לשולחן האוכל". לדבריו, "ביטחון תזונתי הניע את האזור הזה מימי התנ"ך. כדי הבין זאת מספיק לזכור את העם העברי שנדד למצרים למצוא מזון וחזר לארץ המובטחת מאות שנים לאחר מכן. אבל בעיות של ביטחון תזונתי הן גלובליות ואנו רואים אותן מסביבנו כל הזמן. דוגמה עכשווית לכך היא ההגירה המסיבית מאפריקה ומהמזרח התיכון לאירופה בחיפוש אחר מזון וחיים טובים יותר".
דובר נוסף שעסק בביטחון התזונתי היה דרור תמיר מחרגול פודטק, חברה ישראלית המפתחת חגבים עתירי חלבון למאכל אדם. הוא ניסה באומץ לשכנע את הקהל ביתרונות אכילת החגבים והסביר כי "הם מהווים מקור מזון עשיר בחלבון, ויטמינים וחומצות שומן ללא כולסטרול ושומן רווי. ארוחות חגבים יוכלו להיות פתרון למיליונים בעולם שסובלים מתת-תזונה כרונית", והזמים את המשתתפים לתה וטעימת חגבים מחוץ לאולם.
אחר הצהריים, מאות סטודנטים מהמרכז הבינ"ל להכשרה חקלאית בערבה (AICAT) הציגו את מחקריהם בכנס בתחנת המו"פ יאיר. הסטודנטים הגיעו מ-80 מדינות באפריקה, אסיה והמזרח הרחוק, וגם ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל כמו אינדונזיה.
המרכז מכשיר מעל 1,000 סטודנטים בשנה בשלושה מסלולים: תכנית תעודה, תואר שני במדעי הצמח בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, וקורסים בלימודי חקלאות מתקדמים. הסטודנטים מכל קבוצה בנו והציגו מודל שמשקף תמונה אופיינית לחקלאות בארצם.
מרצה אורח בכנס המרכז הבינ"ל היה ראש האגף לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ גיל הסקל, שסיפר לסטודנטים כי ישראל מעניקה סיוע טכנולוגי בחקלאות ליותר מ-100 מדינות ברחבי העולם. לדבריו, "מדינות אלה מתרשמות מההישגים שישראל הגיעה אליהם ב-70 שנת קיומה למרות האקלים הקשה ומימדיה הקטנים של המדינה. הם רואי בו מודל לחיקוי ומבקשים ללמוד מניסיוננו, ואנו שמחים לשתף".
מנהל מו"פ ערבה דרום בפועל עזרא רבינס, שכיהן למעלה מעשר שנים כראש המועצה האורית ערבה תוכנה ביקר באחת החממות הניסיוניות והביע את שמחתו לקחת חלק באירוע, כמי שניהל את הצוות שיזם והקים את תערוכת יום פתוח ערבה הראשונה ב-1994.
לדברי רבינס, "את האירוע הראשון הפקנו בסיוע מענק של 10,000 שקל מקק"ל. כ-500 איש באו וזה היה יותר ממה שציפינו לו. מהר מאוד הבנו לאירוע כזה יש יתרונות רבים והחלטנו לקיים אותו אחת לשנה. היום זהו היריד החקלאי הגדול בישראל, ובמהלך השנים הוא עשה פלאים לפיתוח האזור".
סרטון מהתערוכה: