על הניסוי
אגף הייעור של קק"ל, שהתוודע לגודל בעיית תחלואת שיחי הצבר, התגייס למציאת פתרון, בשיתוף פעולה עם פרופ' צבי מנדל, חוקר במחלקה לאנטומולוגיה שבמינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני).
שיתוף הפעולה בין קק"ל למנדל הניב בעבר פתרון לנזקים בהיקף של מיליארדים שגרמו שני מיני צרעות העפצים של האיקליפטוס ליערות איקליפטוס שניטעו ברחבי העולם. בעזרת קק"ל אוסטרליה נמצאו אויבים טבעיים שמדבירים את המזיק ופותרים כיום את הבעיה במדינות רבות בעולם.
היערן הראשי ומנהל אגף הייעור בקק"ל ד"ר דוד ברנד הסביר אז על החלטת קק"ל להשקיע משאבים בהדברת האצברית: "קק"ל, המנהלת כשני מיליון דונם של יערות, חורשים ושטחים פתוחים, משקיעה משאבים רבים במחקר ובפיתוח מגוון רחב של נושאים בתחום שיקום וטיפוח של מערכות אקולוגיות . שימור אוכלוסיות הצבר הוא אחד מני נושאים רבים. אנו רואים בצבר ערך חשוב בשטחים הפתוחים ונעמיד את הידע והמשאבים שלנו כדי להגן על אוכלוסיותיו בישראל וגם מחוצה לה. כבר בשלב הזה פנו אלינו מאתיופיה כדי שנסייע בהדברת האצברית, שהגיעה עד אפריקה וכבר החלה להזיק גם שם לאוכלוסיות הצבר. לפנינו הזדמנות נוספת להוכיח את יכולתה המדעית של ישראל ולסייע לפתרון בעיה כלכלית בקנה מידה עולמי".
ריסוס בחומרי הדברה, מעבר למחירו הגבוה ולנזקיו הסביבתיים והבריאותיים, לא תמיד מתגלה כטיפול יעיל. הכנימות מפתחות עמידות כלפי חומרי ההדברה, שמפסיקים להשפיע עליהן.
הפתרון שנבחר היה אקלום אויבים טבעיים ספציפיים של המזיק. בניסוי ראשון לריסון כנימת האצברית הממאירה, שנערך בשנת 2014, נבחרה חיפושית טורפת, מושית מסוג קריפטולמוס, מין של פרת משה, שמקורה באוסטרליה ואוקלמה בארץ לפני עשרות שנים. בניסויים במעבדה שבוצעו בשיתוף עם חברת ביו-בי משדה אליהו נמצא שחיפושית זו היא אמצעי יעיל למטרה זו.
בפעולת חירום שחררו חוקרי מכון וולקני ויערני קק"ל, 150,000 חיפושיות שגודלו במפעלי חברת ביו-בי במוקדי הנגיעות על משוכות הצבר בצפון. למרבה הצער, מין זה התגלה כבלתי יעיל. התברר שהחיפושית האוסטרלית לא ממש אוהבת אוכל מקסיקני, והאצברית המשיכה לפגוע בשיחי הצבר.