הדברה ביולוגית להצלת שיחי הצבר
הצבר הישראלי נאבק בימינו על קיומו. המקומות שבהם צמח, בעיקר כגדר חיה וכמסמן גבולות בעלוּת על חלקות קרקע, נחרשו או נעלמו תחת מכבש הפיתוח. אפשר למצוא אותו כיום בעיקר בעיי חורבות נידחים, בבוסתנים ובגינות נוי. ואם לא די בזה, על הצבר מאיימת סכנה חדשה - כנימה אלימה, שקיבלה את השם "אצברית ממאירה" (Dactylopius opuntiae).
במולדתה שבמרכז אמריקה יש לכנימה אויבים טבעיים הממתנים את צפיפותה ועל כן האצברית חיה שם בדו-קיום עם הצבר ואינה גורמת לנזקים מיוחדים. בכמה מקומות, ובהם דרום אפריקה, אוסטרליה והודו, הביאו את הכנימה כדי להשמיד אוכלוסיות של מיני צבר פולשים.
אולם בישראל, אליה הגיעה הכנימה, ככל הנראה, מלבנון, היא מחסלת משוכות צבר בזו אחר זו בצפון הארץ ומתפשטת דרומה. בסתיו 2016 הגיעה הכנימה במסעה עד אזור צפת, דרום הגולן וחלקים מהכנרת. הכנימה מכסה את כל חלקי צמח הצבר. היא מפרישה חומרים שמסייעים לה להיזון מהנוזלים שבצמח, והחומרים האלה ממיתים את רקמותיו. הצברים הנכנעים לכנימה משנים את צבעם לצהוב ולבסוף מתייבשים ומתים.