עומרי לפידות, עידן רוג, תמיר קליין - המחלקה למדעי הצמח והסביבה, מכון ויצמן
תימאה איגנט, רונית רוד, ויקטור אלחנתיס - המכון להנדסה חקלאית, מִנהל המחקר החקלאי — מרכז וולקני, בית דגן
מבין סוגי היער הקיימים, החורש הים תיכוני חשוף במיוחד לתנודות בזמינות המים. לכן, ניטור דפוסי ניצול המים של מיני העצים העיקריים בו הוא מפתח לכימות מאזן המים המקומי והאזורי. השיטות הקיימות למדידת ניצול מים בעצים על פני שטחים נרחבים מוגבלות ומאומצות, ולכן שיטות עקיפות עשויות להיות יעילות יותר. התאדות מים דרך פיוניות בשטח הפנים של העלה מתבטאת בקירור, ועל כן הבדלי הטמפרטורה בין העלה לאוויר סביבו (ΔT leaf-air) יכולים לשמש ומדן מהימן לניצול המים של העץ.
במחקר זה מדדנו את קצב הדיות ישירות וכן בעזרת מצלמה תרמית מהקרקע כדי לבחון את הקשר בין דיות לבין ΔT leaf-air במיני עצים עיקריים בחורש וביער. ביצענו ניסויים מבוקרים במקביל למדידות ביער בחמישה מיני עצים הנבדלים בצורת העלה (מחטניים: אורן ירושלים וברוש מצוי; רחבי-עלים פשוטים: אלון מצוי וחרוב מצוי; רחב-עלים מורכב: אלת המסטיק). כמו כן, השתמשנו בגישה כמותית של חישוב מאזן האנרגיה של העלה לשם הערכת קצב הדיות מתוך הצילום התרמי, בהשוואה למדידה הישירה.
תצפיותינו מראות כי השימוש בצילום תרמי מאפשר לאמוד הבדלים בטמפרטורת העלה הקשורים לדיות במינים שונים ולהעריך את קצב הדיות בסביבה הטבעית. מצאנו כי מחטי האורן והברוש היו קרות משמעותית בהשוואה ליתר העלים, וכי ΔT leaf-air תלוי בקצב הדיות וייחודי למין העץ.
מילות מפתח: דיות, חילופי גזים, עצים מחטניים, עצים רחבי-עלים, צילום תרמי, קירור באידוי.
להורדת המאמר »